פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרופ' נורית גרץ: "השפה הפוליטית של נתניהו היא לא השפה שלי כשופטת"

      שופטי הועדה לחקר הספרות של פרס ישראל שבעי רצון מההחלטה לא לחלק השנה פרס בתחום. "בג"צ הגן גם על עקרון דמוקרטי חשוב וגם על הגינות מקצועית שבה מחוייבים חברי ועדות ציבוריות", אומר פרופ' ניסים קלדרון

      נורית גרץ (יח"צ , איציק שוקל)
      "היה הכרח לבטל את הפרס, בגלל שהתברר שאנחנו מדברים בשתי שפות". פרופ' נורית גרץ (צילום: איציק שוקל, יח"צ)

      שופטי הוועדה לחקר הספרות של פרס ישראל שבעי רצון מההחלטה לא לחלק השנה פרס בתחום. החלטה זו התבררה היום (שני) מדברי עורך הדין מפרקליטות המדינה המייצג אותה בעתירה לבג"צ שהגישו כמה אמנים. ביטול הפרס נבע מסיבות טכניות שנבעו מהתערבות ראש הממשלה בנימין נתניהו בהרכב ועדת השופטים בפרס, ולאחר שכל שופטי הפרס לחקר הספרות התפטרו כמחאה על התערבותו. השתלשלות ארועים אלו חייב מינוי ועדה חדשה באישור שר החינוך, אולם ראש הממשלה אינו יכול למנות ועדה חדשה ערב בחירות. העתירה הוגשה על ידי כמה אנשי רוח, ובהם הבמאי ניסים דיין ומבקר הספרות רן יגיל.

      מערכת וואלה תרבות ביקשה את תגובותיהם של שלושה מחמשת השופטים הפורשים של הועדה לחקר הספרות – ד"ר אורי הולנדר והפרופסורים נורית גרץ וניסים קלדרון. "אני חושבת שהיה הכרח לבטל את הפרס, בגלל שהתברר שאנחנו מדברים בשתי שפות", אומרת פרופ' גרץ, "יש את השפה שעכשיו הולכת ומשתלטת של ניגודים פשוטים ביותר בין שמאל לימין, וציונים לאנטי ציונות. השפה של הספרות היא שפה אחרת, היא מחפשת מה שבין הניגודים. נתניהו פשוט הכניס את השפה הפוליטית לתוך הפרס. הוא בחן את השופטים על פי השאלה אם הם גורמים קיצוניים או לא, ציוניים או אנטי ציוניים. זו לא השפה שלי כשופטת, וגם לא השפה של הספרות ולא של המחקר שנשפטים כאן. שתי השפות האלה אין הידברות ביניהן, זה דיאלוג של חרשים. לכן אני חושבת שנכון היה ביותר לבטל את הפרס השנה, ולהשתית אותו על שפה שונה".

      "נניח", מוסיפה פרופ' גרץ, "היתה באה ועדה ומחליפה אותנו. תקרא את המחקרים שיוגשו לה, ברור שעל פי קריטריונים מדעיים, ותבחר את מי שתבחר על פי הקריטריונים האלה, מה יקרה כשזה ייצא החוצה, אל השוק הפוליטי? הרי גם מי ששפט יישפט מיד על פי השאלה האם הוא נכנע לנתניהו, או אולי הוא עשה דווקא, כנגד נתניהו. ובעיקר, וזה יותר חשוב, מי שיקבל את הפרס לא ייתפס כמי שקיבל אותו על פי השיקולים הנכונים, אלא מיד ייבדק אם הוא שייך לשמאל או לימין, מה רמת הציונות שלו ומה כמות האהבה שלו לארץ ישראל. בסופו של דבר זה לא ייתפס כפרס ישראל על מחקר אלא פרס ישראל על דעות פוליטיות, ולכן אני חושבת שהביטול היה הדבר הנכון ביותר שאפשר היה לעשות".

      ד"ר אורי הולנדר אמר לוואלה תרבות: "זה סיום עגום אך בלתי נמנע לפרשה הזאת, שכבר נהפכה לפארסה. חבל לי על מי שהיו ראויים לפרס הזה, ובשל התנאים שנוצרו לא יוכלו לקבלו השנה".

      אורי הולנדר (מערכת וואלה! NEWS , דן פורגס)
      "זה סיום עגום אך בלתי נמנע לפרשה הזאת, שכבר נהפכה לפארסה". ד"ר אורי הולנדר (צילום: דן פורגס)

      "אני מאוד שמח, אני חושב שזה יום חשוב לדמוקרטיה הישראלית", אומר לנו פרופ' ניסים קלדרון. "ואני חושב שבג"צ מילא תפקיד מאוד חשוב. רק מולו הממשלה ויתרה, לפני זה היא יכלה לוותר באותם נימוקים פרוצדורליים, אבל רק מול בג"צ היא עשתה את זה וברור שמלחץ, מידיעה שהיא לא תעמוד בבג"צ. הוא הגן בעצם לא רק על הדמוקרטיה, אלא על עוד דבר. היו פה שני נושאים על הפרק: דבר ראשון התערבות של פוליטיקאי במתן פרס ספרותי, אמנותי ומדעי היא פגיעה בדמוקרטיה. דמוקרטיות לא עושות דבר כזה".

      "דבר שני", מוסיף פרופ' קלדרון, "אחרי שהוסרה ההתנגדות הזאת, בדרישה של היועץ המשפטי, התעוררה בעיה מקצועית: האם יש הגינות בחלוקת פרס כאשר שמות השופטים גלויים וכאשר חלק מהמועמדים גלויים. ואני רוצה להזכיר לך שהועדה שאני עמדתי בראשה, שלושה מחבריה לא התפטרו מיד עם ההודעה שראש הממשלה מושך את ידיו. יש לנו אחריות כלפי הפרס גם. פנינו ליועץ המשפטי ואמרנו לו: תמצא לנו פתרון לבעיה שנוצרה. היועץ המשפטי לא מצא פתרון. חיכינו שלושה ימים, ראינו שבשלושת הימים האלה הלחצים שהופעלו עלינו הפכו להיות כאלה שכל החלטה שנקבל תהיה לא תקינה מבחינה אתית, אז היה פה עניין גם של אתיקה מקצועית. התוצאה של הדיון בבג"צ היא הגנה גם על עקרון דמוקרטי חשוב וגם על הגינות מקצועית שבה מחוייבים חברי ועדות ציבוריות. שני הצדדים חשובים מאוד בעיני, וזה הישג גדול. אני רוצה לקוות שזה הישג שימנע בעתיד גם התערבות פוליטית וגם ניסיונות להטיות מקצועיות".