אז למה לנו פוליטיקה עכשיו? פלייליסט שירי מחאה

שיר אנטי מלחמתי חריף שכתב חנוך בזמן מלחמת שלום הגליל ב-1982. ההנחה הרווחת היא שהשיר נכתב על שר הביטחון דאז, אריאל שרון, אולם חנוך טען שהשיר לא נכתב באופן ספציפי עליו. השיר נכלל באלבום המחאה "מחכים למשיח" שיצא ב-1985, שבו בלטו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים, שהמפורסם בהם הוא כמובן שיר הנושא, "מחכים למשיח".

ציטוט נבחר: "פנו הדרך, הנה בא הרוצח/ שור זועם - הוא בכלל לא טורח לבלום/ שמור נפשך! הוא לא עוצר באדום!/ שמור נפשך! הוא לא עוצר באדום!"

הדג נחש היא כנראה הלהקה עם מבחר השירים הפוליטיים הגדול ביותר, והבחירה בין "לא פראיירים", "שירת הסטיקר", "קובלנה על מפלגות ישראל" (ועוד) היתה קשה. השיר "זמן להתעורר" נכלל באלבום השביעי של הלהקה (באותו השם) שיצא בפברואר 2013, ושימש כשיר הנושא של הסרט "פלאות" של הבמאי אבי נשר. שיר פוסט-המחאה החברתית, ובו קריאה מפורשת לציבור להתעורר ולצאת לקרב על עתיד המדינה.

ציטוט נבחר: "זה הזמן להתעורר הבית מתפורר/ נצא מהחורים ביחד די להסתתר/ תרימו את היד תפתחו את הפה/ מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה".

גפן הוא אמן שלא מהסס להביע עמדות פוליטיות, ולראייה קריאתו "להעיף את ביבי קיבינימט" בנשף המחווה שערך לאחרונה למועדון רוקסן. השיר נכלל באלבום האוסף הכפול של גפן "ירח מלא – האוסף", שיצא ב-1997, והפך להמנון הופעות גדול.

ציטוט נבחר: "נקבור את הרובים/ ולא את הילדים/ בואו ננסה/ עד שיהיה טוב/ עד שיהיה".

שיר מתוך האלבום האחרון של שלומי שבן, "תרגיל התעוררות", שיצא ב-2014. שיר פוליטי שמתייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ולגברת הראשונה, שרה נתניהו, מבלי להזכיר את שמם, ומבטא ייאוש מהמצב הפוליטי. עוד מככבים בו "החינמון" והבנים יאיר ואבנר - "שני ילדיו סתומי ארשת", וכל זה עטוף בהגשה הדילנית של שבן.

ציטוט נבחר: " אבל הוא ראש הממשלה שלך/ ואתה יודע מה אומרים/ עדיף ללכת עם הרוב/ כשהתעקשת, זה נגמר לא טוב,/ חבר/ ראש ממשלה לא בוחרים".

השיר נכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי. הוא נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה, ונתפס עם צאתו כשיר מחאה נגד מלחמת לבנון הראשונה. השיר נבחר גם כשיר האהוב ביותר של אהוד מנור במצעדים שנערכו לאחר מותו.

ציטוט נבחר: "לא אשתוק, כי ארצי/ שינתה את פניה/ לא אוותר לה,/ להזכיר לה,/ ואשיר כאן באוזניה/ עד שתפקח את עיניה".

הלהקה שהתפרסמה בציבור הרחב עם השיר "אל תגעו לנו בערק" (בשיתוף אמנים כמו גורי אלפי ואבי גרייניק), הוציאה את השיר "ברלין" בתזמון די מושלם עם מחאת המילקי שהתפוגגה תוך זמן קצר. השיר עוסק בפיתוי של הצעירים לעזוב את ישראל על רקע המצב הכלכלי-חברתי ויוקר המחייה ולחזור לעיר שממנה ברחו הסבים והסבתות.

ציטוט נבחר: "בשביל מה להישאר פה/ שואלים בכל מקום/ אם אפשר לתפוס מטוס ולהתחיל לנשום".

השיר נכלל באלבומה השני של הלהקה, "החיים שלך בלאפה", שיצא בשנת 1993. השיר נכתב על ידי קובי אוז על פי לחן מרוקאי עממי, והיה לאחד מהלהיטים הגדולים של הלהקה. הניגוד בשיר הוא בין המוזיקה המקפיצה והשמחה לבין המילים הטעונות שעוסקות בפערים חברתיים חריפים, בין האנשים שמגולגלים בנייר עיתון וקופצים מבניינים לבין אלו שצוחקים בסלון. עם זאת, הפזמון מזהיר שכל זה עוד יגיע גם אלינו, וניתן לראות בו מעין נבואת זעם.

ציטוט נבחר: "ליד הים יש אנשים קופצים מבניינים/ אה ווה ווה ווה/ סיפרו על זה בדיחה/ וצוחקים/ אצלנו בסלון".

השיר נכתב על ידי חנוך לוין להצגה "את ואני והמלחמה הבאה", שעלתה לראשונה ב-1968. הוא מוכר בביצוע של חוה אלברשטיין, ובוצע גם על ידי אבי טולדנו ויהודה פוליקר. השיר המצמרר מבכה את מותם של חיילי השחמט השחורים והלבנים בקרבות ביניהם, בעוד המלך והמלכה משחקים בחדריהם, ובסופו של השיר אף נותרים לבד על לוח המשחק. המסר ברור – החיילים הפשוטים, משני הצדדים, משלמים בחייהם, בעוד שהמנהיגים אדישים לכך וממשיכים ליהנות מחייהם.

ציטוט נבחר: "לאן הלך ילדי, ילדי הטוב לאן, נפלו חייל שחור וגם לבן / לא יחזור אבי, אבי לא יחזור, ואין חייל לבן ואין שחור / בכי בחדרים ובגנים שתיקה, על לוח ריק רק מלך ומלכה".