פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לט איט לטיסיה: ריאיון עם לטיסיה איידו על "פאודה", "ערבים רוקדים" והשלום

      לאחר "ערבים רוקדים", השחקנית לבנונית-צרפתייה לטיסיה איידו מככבת עכשיו ב"פאודה". בריאיון מיוחד היא מסבירה איך הקולנוע הישראלי יכול להביא שלום. כן, בדיוק מה שקראתם

      לט איט לטיסיה: ריאיון עם לטיסיה איידו על "פאודה", "ערבים רוקדים" והשלום

      שני דברים משותפים ל"ערבים רוקדים", סרטו של ערן ריקליס שיצא בארץ בשלהי נובמבר האחרון, ול"פאודה", הסדרה הטרייה והמשובחת של yes: שניהם מתארים את שני צדדי המתרס של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובשניהם מופיעה השחקנית הלבנונית-צרפתייה לטיסיה איידו.

      ב"ערבים רוקדים", העיבוד לספרו הסמי-אוטוביוגרפי של סייד קשוע, היא גילמה את אמו של הגיבור. ב"פאודה", העוקבת אחר מסתערבים ואחר הטרוריסטים שהם רודפים אחריהם, נכנסת איידו לעורה של שירין, הרופאה הפלסטינית מטפלת באבו-אחמד, מבכירי מבוקשי החמאס. לסרט היא הגיעה לאחר שיצרה קשר עם ריקליס בעקבות הערכתה ליצירותיו הקודמות, ובראשם "עץ לימון" ו"הכלה הסורית". במהלך העבודה עליו הכירה את המפיק חיליק מיכאלי, שהמליץ עליה ליוצרי הסדרה ליאור רז ואבי יששכרוף ולבמאי שלה אסף ברנשטייין.

      אלה קיבלו את הצעתו של מיכאלי ושלחו לאיידו את התסריט של "פאודה". היא קראה אותו בעין בוחנת, לא רק כדי לעמוד על איכותו אלא גם כדי לוודא משהו אחר, חשוב עוד יותר מבחינתה. "לא הייתי אומרת כן לתפקיד, אלמלא הסדרה היתה מאוזנת פוליטית", אומרת לי השחקנית בעת שאני פוגש אותה בעיר מגוריה הנוכחית, פריז. "בחיים לא אשתתף בהפקה ישראלית שבאיזשהו אופן שופכת שמן למדורה, אלא רק בפרויקטים שמקדמים את השלום. אחרי הכל, יש לי משפחה בלבנון והם סבלו עד מאוד מן העימות הצבאי עם ישראל, אז לא אעשה משהו שאפגע בהם. ליאור רז אמר לי לפני שקראתי כי 'פאודה' זה משהו שיזעזע את הציבור וישראל והוא צדק. זה אכן אחת מאותן יצירות נדירות שמציגות באופן מאוזן את שני הצדדים".

      לטיסיה אדו בפאודה (יח"צ)
      שגרירה של רצון טוב. לטיסיה איידו ב"פאודה" (צילומים: יח"צ)

      ובכל זאת, אין מי שמתרעם על עצם השתתפותך בסדרה ישראלית?

      "בטח שיש. אתה יודע, לפעמים לישראלים נוח לחשוב כאילו שב-2006, ישראל הפציצה עמדות של החיזבאללה בדרום לבנון ותו לא. האמת היא שהיא הפגיזה במשך שלושים ושלושה יום את תושבי ביירות, ביניהם המשפחה שלי. אז מובן שהלבנונים, ובהם לא מעט אנשים בסביבתי, נוטרים לה טינה ומשמיעים נגדי ביקורת. בתגובה, אני מסבירה להם שיש בישראל אנשים שרוצים שלום, וצריך להושיט להם יד. אחרת, גם בעוד מאה שנה לא נצא מן המעגל של האלימות".

      ומה תגידי לאותם ישראלים שרואים ב"פאודה" מעין תשובה כחולה-לבנה ל"צלף אמריקאי", וחושבים דווקא שזו סדרה פטריוטית ושיר הלל לצה"ל?

      "באמת יש כאלה?"

      קראתי בפייסבוק כמה וכמה סטטוסים ברוח הזו, כן. אך צריך לציין שהם נכתבו לאחר שידור שניים-שלושה פרקים.

      "זהו, אז הם יראו את הסדרה עד הסוף, הם יבינו שהיא מראה עד כמה המלחמה היא דבר חסר תועלת; עד כמה אין בה מנצחים, אלא רק מפסידים".

      עוד דבר יפה בסדרה חוץ מהאיזון הפוליטי הוא האיזון המגדרי. בדרך כלל בסרטים ובסדרות תוצרת הארץ על הסכסוך, האשה היא גופה או מזכירה. כאן את מגלמת רופאה בעלת שם, והדמות שמשחקת רונה לי בן שמעון זוכה כבר בשלב מוקדם לצאת לפעילות מבצעית.

      "באמת קרה לי לא פעם שמפיקים אמרו לי –'מצטערים, בסרט הזה אין תפקידים לנשים', והשינוי של זה הוא עוד אחד הקרבות שהכי חשובים לי, ולעולם כולו. חשוב להראות נשים בתפקידי מפתח שמשנות את העולם, ורק מתבקש לעשות כך, כי זה בסך הכל שיקוף של המציאות".

      שאלה אחרונה לגבי "פאודה" – צילמתם אותה בארץ בקיץ האחרון, כלומר בזמן "צוק איתן", נכון?

      "נכון, והייתי על סף דמעות לאורך כל ההפקה. לא רק בגלל הטילים ששרקו מעל ראשנו אלא גם בגלל הסבל של תושבי עזה באותו זמן".

      ערבים רוקדים (יח"צ)
      "טוב שדחו את ההפצה שלו". לטיסיה אדו ב"ערבים רוקדים"

      "צוק איתן" גם גרם לדחיות חוזרות ונשנות של הפצת "ערבים רוקדים". הנשמה יצאה עד שהוא סוף כל סוף הגיע לאולמות. זה תסכל אותך?

      "לא. להפך – שמחתי שדחו אותו, ונתנו לרוחות להירגע לפני הגעתו לאולמות. טוב שחיכו".

      ובסופו של דבר, הוא נהנה מהצלחה קופתית יחסית. זה בוודאי שימח אותך.

      "יותר מכך – זה הפיח בי תקווה. כשאנשים באים ואומרים לי שאין תקווה ושלום, אני מביאה את ההצלחה של 'ערבים רוקדים' כהוכחה לכך שזה לא נכון. העובדה שהיו ישראלים שבאו וראו את הסרט מראה שיש ישראלים שרוצים לעשות שלום".

      מנגד, פרסי אופיר התעלמו ממנו לגמרי.

      "האמת שלא עקבתי אחרי זה בכלל. מי זכה?"

      "אפס ביחסי אנוש", קומדיה על צה"ל.

      "וזה סרט ביקורתי?"

      בויא נגיד שהוא לא יוצא במסרים אנטי-צבאיים מהדהדים.

      "אז הגיוני שסרט כזה יחובק בידי הממסד. זה לא מפתיע. ברור שלא לכולם קל לעכל את המציאות הקשה של הערבים-הישראלים. יש בחברה הישראלית הרבה אנשים שמוכנים לפתוח את הראש, אבל יש גם רבים יותר שקשה להם לצאת מאזור הנוחות שלהם, וככה זה בכל העולם. אבל אין לנו סיבה לחוש מתוסכלים – גם בצרפת 'ערבים רוקדים' זוכה עכשיו להצלחה יפה. הוא מופץ בעשרות עותקים והמפיצים שלו כאן מבסוטים עד מאוד".

      לטיסיה אדו (יח"צ)
      נראית כאילו יצאה מאפוס שהופק בתור הזהב ההוליוודי. לטיסיה אדו

      נוסף לסרט ולסדרה תוצרת הארץ, הרקורד של השחקנית, בשנות השלושים לחייה, כולל עוד פרויקטים בינלאומיים רבים. בין השאר, הופיעה לפני שלוש שנים ב"מכת מחץ" של HBO והשנה כיכבה בסרט האלג'יראי "Fadhma N'Soumer", שקטף זה עתה שלל פרסים בפסטיבל הפאן-אפריקאי. אף שהתחילה את הקריירה בגיל מאוחר יחסית, זה לא מונע ממנה לפרוח בזירה הבינלאומית, ובסך הכל זה די מתבקש. איידו לא רק מקפידה להפגין תצוגות עדינות, חכמות ומדויקות, אלא גם נהנית משתי מעלות נוספת: מראה מרשים וייחודי – נדמה כי יצאה מאפוס שהופק בתור הזהב של הוליווד; ושליטה בשלל שפות – עד כה, יצא לה כבר לפטפט על המסך הגדול והקטן ביוונית, לטינית, צרפתית, אנגלית, ערבית בדיאלקטים שונים ועוד.

      כמו כן, בקורות החיים של איידו אפשר למצוא עוד הרבה תחנות חוץ מעבודות משחק: לימודי ארכיטקטורה, תואר שני בתיאטרון מהסורבון, פעילות בארגוני שלום שונים ועוד. עתה היא גם עובדת על כתיבה ובימוי של טרילוגיית סרטים קצרים ושל סרט ארוך, ובו בזמן ממשיכה כמובן לטפח את הקריירה כשחקנית ולעשות אודישנים.

      היית רוצה להשתתף בעוד הפקות ישראליות?

      "כן, יש עכשיו גל חדש ואדיר של קולנוענים ישראלים צעירים ומוכשרים והייתי שמחה להיות שותפה לו, אבל רק אם מדובר בהפקות משותפות לישראלים ולפלסטינים".

      יש במאים מסוימים שהיית רוצה לעבוד איתם?

      "נדב לפיד, שהוא מהבולטים בגל החדש והאדיר של קולנוענים ישראלים צעירים ומוכשרים להפליא. הוא גם מעורב פוליטית, והשתתף ביותר הפגנות מכמעט כל אחד אחר. חשוב לי לעבוד עם יוצרים מעורבים פוליטית. עד עכשיו, יצא לי בישראל לעבוד רק עם יוצרים ישראלים ממוצא יהודי ורק עם גברים. הייתי שמחה לעבוד גם עם במאים ערבים-ישראלים ועם נשים ואם אפשר אז עם במאיות ערביות-ישראליות. חשוב להשמיע קולות שונים".

      פאודה (יח"צ)
      הפרחים לצה"ל? הפרחים לאדו! מתוך "פאודה"

      נראה כי בצרפת מיטיבים יותר להעריך את כישוריו של לפיד מאשר בישראל. כך גם במקרה של ריקליס.

      "זה טבעי. אין נביא בעירו: שניהם יוצרים שמערערים את המוסכמות, שהסרטים שלהם חותרים תחת הנורמות והסדר הציבורי. ברור שקל יותר להעריך אותם כשאתה עומד במרחק מסוים מזה".

      לסיכום, שאלה שלא קשורה לקולנוע: שמעת על הרשימה הערבית המשותפת שרצה לראשונה לבחירות לכנסת, ועל יהודים רבים שהביעו תמיכה בה?

      "זה בדיוק כמו 'ערבים רוקדים'. בדיוק על דברים כאלה אני מדברת כל הזמן. רק מפה תבוא התקווה. שום דבר לא יקרה אם שני הצדדים יישארו בפינה. הם צריכים להיפתח זה לזה. הגאולה תבוא רק דרך דיאלוג בין היהודים לערבים".