פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליה ון ליר, מחלוצות הקולנוע הישראלי וכלת פרס ישראל, הלכה לעולמה

      ון ליר הקדישה יותר ממחצית מחייה לקידום הקולנוע הישראלי, ייסדה את סינמטק ירושלים, והקימה את פסטיבל הקולנוע ירושלים. "כולנו חייבים לה את העיניים שפקחה לנו לקלאסיקה של הקולנוע", אומרת גילה אלמגור

      ליה ון ליר פסטיבל ירושלים (עומר מירון)
      נחשבה בעיני רבים לגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי. כלת פרס ישראל ליה ון ליר (צילום: עומר מירון)

      ליה ון ליר, מחלוצות הקולנוע הישראלי וכלת פרס ישראל, הלכה לעולמה אמש בבית החולים שערי הצדק. ון ליר הקדישה יותר ממחצית מחייה לקידום הקולנוע הישראלי, ייסדה את הסינמטקים בחיפה, בתל אביב ובירושלים, הקימה את פסטיבל הקולנוע ירושלים, ופעלה בין השאר לשימור ולאיסוף של קולנוע יהודי וישראלי במאה ה-20. בת 90 היתה במותה.

      "ליה היתה אגדה", אומרת לוואלה תרבות גילה אלמגור, "כולנו חייבים לה את העיניים שפקחה לנו לקלאסיקה של הקולנוע. אצלה בבית הנהדר בחיפה היה מעין סינמטק שהקרין קולנוע איכותי. עם בעלה וים ון ליר הם פתחו את הבית ליוצרים, לאנשי תרבות, זה היה בית מפגש. כיוון שלא היו לה ילדים הסינמטק בירושלים היה כל חייה. הכל היה סביב ובתוך הסינמטק. פסטיבל הקולנוע בירושלים שאב לכאן את מיטב הכוכבים והיוצרים הגדולים, קודם כל בזכות ליה, סגדו לה והעריצו אותה ברחבי העולם".

      "בפסטיבל ברלין היא היתה מלכה", מוסיפה אלמגור, "היא היתה עכשיו בפסטיבל ברלין, לא החמיצה אף מסיבה ודאגה לא לפספס את הכוסית האחרונה בכל מסיבה, כי אולי יקרה משהו באפטר פארטי. היא היתה באמת ליידי, אצילה. לא רק בנימוסים ובהליכות. ראית שזה בא מהבית התרבותי ממנו באה. היא היתה לבושה בסגנון שלה, הבדים שלה תמיד מונוכרומטים. קשה להצביע על עוד נשים כמוה בקולנוע הישראלי, עם כזאת צלילות, אנרגיה ואהבת הקולנוע שאין כדוגמתה. בשבילי ליה ון ליר היתה ותהיה לעולם מודל. היתה לי את הזכות לקבל את פרס ישראל באותה שנה שבה היא קיבלה. זה היה יפה ומרגש, ראיתי בזה ערך מוסף".

      "ליה היתה החלוצה של תרבות הקולנוע בישראל", אומרת נועה רגב, מנכ"לית סינמטק ירושלים, "והמשיכה להיות פעילה עד יומה האחרון ולעבוד מתוך אהבה לקולנוע ואהבת אדם למען תרבות הקולנוע בירושלים, בישראל ובמרחב הבינלאומי. היא תחסר לי מאוד כאשת תרבות שהובילה והנהיגה במשך עשרות שנים את העשיה הזאת בישראל".

      שרת התרבות, לימור לבנת, הביעה צער עמוק על מותה של ליה ון ליר. "ליה הייתה מפורצות הדרך וממייסדי הקולנוע הישראלי", מסרה השרה לבנת, "מיום עלייתה לארץ, ובמשך עשרות שנים, הקולנוע הישראלי היה מפעל חייה. בשקט ובצניעות האופיינים לה, ומסלון ביתה, החל הקולנוע הישראלי לקרום עור וגידים. בתחילה רק בהקרנות לחברים, ובהמשך בהקמת הסינמטקים בחיפה ובירושלים ופסטיבל ירושלים לקולנוע. הכרנו שנים רבות, והייתי עדה מקרוב ללהט שלה ולתחושת השליחות שהיתה לה בקידום הקולנוע הישראלי. על עשייתה הכה חשובה, ששינתה את פני התרבות הישראלית בכלל והקולנוע הישראלי בפרט, זכתה ליה להכרה ולפרסים, והייתה לי הזכות כשרת החינוך להעניק לה את פרס ישראל למפעל חיים. הקולנוע הישראלי חב לה רבות. יהי זכרה ברוך".

      גם השחקנית והקומיקאית האמריקאית שרה סילברמן ספדה לליה ון לרר. "נוחי על משכך בשלום ליה ון לרר", כתבה סילברמן בעמוד הפייסבוק שלה, "היא קירבה בין אנשים דרך אהבה לקולנוע. נ.ב. היא הריחה כמו לבנדר".

      ליה ון ליר (עומר מירון)
      גילה אלמגור: "כיוון שלא היו לה ילדים הסינמטק בירושלים היה כל חייה". ליה ון ליר (צילום: עומר מירון)

      ליה ון ליר נולדה ב-1924 בסרביה, רומניה. היא גדלה בבית יהודי אירופי שוחר תרבות, ולמדה חמש שפות: רומנית, רוסית, צרפתית, גרמנית ואנגלית. בקיץ 1940 נשלחה על ידי הוריה לבקר את אחותה בישראל, ומאז נשארה בארץ. הוריה נותרו ברומניה ונספו בשואה. ון ליר למדה באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי הרוח. בתל אביב פגשה את מי שיהיה לימים בעלה, וים ון ליר, טייס מתנדב במח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ), מנהל חברת "כימאוויר" וחובב קולנוע. הם נישאו ב-1952 ועבר לחיפה, ובה חשבו על הרעיון להקים מועדוני סרט בישראל. הזוג רכש עותקים של סרטי איכות ב-16 מ"מ והקרינו אותם לפני חברים בביתם על הכרמל. ב-1955 הקימו את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים ובמסגרתו הוקרנו סרטי איכות פעם בשבועיים. בשנה לאחר מכן ייסדה ון ליר מועדוני סרטים גם בתל אביב ובירושלים.

      לאחר שרכשה סרטים נוספים, ב-1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי", וכעבור שנה הוא הוכר כחבר בפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים. ב-1973 הקימה ליה את הסינמטק בחיפה, ובהמשך אותה שנה ייסדה את הסינמטקים בתל אביב ובירושלים. בשנת 1974 עברה עם בעלה לגור בשכונת "ימין משה" בירושלים.

      ב-1984 ייסדה ון ליר בסינמטק את הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע, שהפך למוסד נחשב ומשפיע בקולנוע הישראלי. ב-1998 זכתה על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. בשנת 2004 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים.

      בנימוקים לקבלת פרס ישראל לליה ון ליר נכתב בין השאר: "הגברת ליה ון ליר הקדישה חלק חשוב מחייה לקידום תרבות הקולנוע בישראל. מתוך ידיעה רחבה של היצירה הקולנועית והכרה עמוקה בערכה של אמנות הקולנוע המתפתחת במאה העשרים היא היטיבה להבין את הצורך להציג קולנוע איכותי בפני לאזרחי מדינת ישראל. מאז ראשית שנות החמישים היא פעלה בדבקות כדי לחשוף ולהציג קולנוע איכותי וכדי לאסוף ולשמור את מיטב היצירה הקולנועית. בכך פעלה לעיצוב ההכרה בקולנוע כתחום יצירה אמנותית ולקידום היצירה הקולנועית בישראל (...) גולת הכותרת של מפעליה של ליה ון ליר הוא הסינמטק בירושלים שבניינו החדש נחנך ב-1981, והוקמו בו ספרייה עשירה ומוזיאון לתולדות הראינוע והקולנוע, והוא הפך למרכז תרבות שוקק חיים בירושלים ומנוף להפצת תרבות הקולנוע האיכותי בישראל. בשנות השמונים ייסדה ליה את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים. הפסטיבל הציג מאות סרטים איכותיים חדשים מכל רחבי העולם, העניק פרסים שונים ליוצרי הקולנוע הישראלי, זכה להכרה בינלאומית רחבה ושם את ישראל על מפת תרבות הקולנוע העולמית. הגברת ון ליר זכתה להכרה רבה בזכות הבנתה המקצועית המעמיקה בתחום הקולנוע, והיא מסייעת לקדם את הקולנוע, הישראלי בקרב החוגים המקצועיים הבינלאומיים ברחבי העולם (...) על כל פעולותיה כחלוצה שפעלה בהתמדה ובחזון לפיתוח אופנים להכרה ולקידום של אמנות הקולנוע בישראל ועל מפעל חייה הוכרה ליה ון ליר כגברת הראשונה של תרבות הקולנוע בישראל".