פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מפעל הפיס בכתב ההגנה בפרשת לאור: "הוטל ספק כבד שאי אפשר להתעלם ממנו"

      כתב הגנה הוגש בתביעתו של יצחק לאור לבית המשפט המחוזי בת"א בה התבקש בית המשפט להצהיר כי החלטת מפעל הפיס לבטל את זכייתו של לאור בפרס לנדאו בטלה. "התלונות הטילו כתם מוסרי", נכתב בכתב ההגנה

      יצחק לאור (נמרוד סונדרס)
      לאור (צילום: נמרוד סונדרס)

      מפעל הפיס הגיש אתמול (ראשון) כתב הגנה בתביעתו של יצחק לאור לבית המשפט המחוזי בת"א בה התבקש ביהמ"ש להצהיר כי החלטת מפעל הפיס לבטל את זכייתו של לאור בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים על שם לנדאו לשנת 2013בקטגוריית שירה, בטלה. הנימוקים לכך הינם בין היתר: פגיעה בזכויותיו של לאור, חריגה מסמכות בועדת השיפוט, היותם של הנתונים עליהם התקבלה ההחלטה לבטל את הפרס ידועים לוועדת השיפוט, היעדר הכלים לברר את הטענות ומשמעות חלוף הזמן.

      "אם תיוותר על כנה ההחלטה לשלול מלאור את הפרס", נכתב בכתב התביעה שהוגש בשם לאור ע"י עורכי הדין יעקב וינרוט, יחיאל וינרוט, עמית חדד ואושר רובינגר, "הרי שזהו עידן חדש מבחינת כבודו של אדם וזכויותיו. מכאן ואילך אין הוא אלא פונקציה של כמות פרסומים ואין צורך לשפוט אותו".

      לכתב ההגנה שהוגש ע"י עורכי הדין אלי זהר, יעל ארידור בר אילן ואפרת רייטן ממשרד גולדפרב זליגמן צורפה גם מעטפה חומה חתומה ובה התלונות שנשלחו לדירקטוריון קרן לנדאו מאת נשים שלטענתן נפגעו מלאור, זאת לאחר ההחלטה להעניק לו את הפרס. התלונות הן תחת צו איסור פרסום.

      בכתב ההגנה נכתב כי כי ועדת השיפוט של הפרס היא בבחינת גוף ממליץ ולדירקטוריון מפעל הפיס שיקול דעת האם לקבל המלצתו. על חברי ועדת השיפוט נמנו עמינדב דיקמן, גילית חומסקי ויהושע סימון.


      בנוסף, בכתב ההגנה מפורט כי הוחלט לתת את הפרס ללאור למרות הסתייגותה של חומסקי שכן מעולם לא הורשע בערכאה פלילית. "מיד לאחר הפרסום אודות זכייתו של המבקש (לאור, ג"ג) בפרס החלו להגיע אל יו"ר הדירקטוריון האלוף במילואים עוזי דיין פניות רבות הן בכתב ובן בע"פ אשר פרשו טענות קשות הנוגעו להתנהלות הפוגענית של המבקש כלפי נשים במשך עשרות שנים. מדובר במידע שלא היה קיים בפני ועדת השיפוט והדירקטוריון קודם לכן, לא בעוצמתו לא בהיקפו ולא בעובדות שצויינו במסגרתו. במסגרת התלונות היתה אף תלונה על ביצוע אונס. תלונות אלה הטילו כתם מוסרי על לאור שלא ניתן היה להתעלם ממנו", נכתב.

      בדירקטוריון מפעל הפיס הודיעו ללאור כי בכוונתם לדון בנושא התלונות, שלחו לו העתקים, וציינו בפניו כי הוא מוזמן להגיב עליהן בכתב. לאור, כך על פי כתב ההגנה, "דחה את הטענות כלאחר יד מבלי לספק גרסה כלשהי וטען כי מדובר בטענות ממוחזרות. בנוסף נטען שלדירקטוריון הקרן אין סמכות לשקול שיקולים שאינם קשורים לכישוריו המקצועיים וצירף מכתבי המלצה ותמיכה".

      הדירקטוריון ביטל לאחר מכן את מתן הפרס וקבע כי ועדת השיפוט תדון תוך בחינת החומר מחדש. בעקבות החלטה זו התפרקה הוועדה: סימון סרב להתכנס מחדש ושלח מכתב לפיו הוא מחזיק בעמדתו הקודמת וחומסקי התפטרה. ההחלטה על הפרס עברה לדירקטוריון, שם נרשם תיקו. ארבעה היו בעד הענקת הפרס ללאור וארבעה נגד. או אז, כך לפי כתב ההגנה, ניצל עוזי דיין את כוחו על מנת להצביע פעמיים על מנת לא להעניק את הפרס ללאור. "החלטה זו נבעה מתפיסתו כי בנסיבות האמורות הוטל ספק כבד שאי אפשר להתעלם ממנו ואשר מטיל כתם על מועמדות לאור ואינו מאפשר שלא לתת לעניין זה ביטוי אלא בהחלטה שלא להעניק את הפרס למבקש", לשון כתב ההגנה. בתצהירו של דיין שהוגש לבית המשפט אף נכתב כי "עמדתי (וכך גם עמדת חברים נוספים מהדירקטוריון) הינה כי לא כל דבר שאינו פלילי, הוא מוסרי או ראוי. לא חקירת המשטרה היא שקובעת אם אדם ראוי לפרס".

      תחילת הפרשה בפברואר 2010. לאחר שהתקבלו במערכת התוכנית "המקור" עדויות מנשים שטענו כי סבלו מהטרדה מינית ומתקיפה מינית מצד לאור, הסופר והמרצה יצחק לאור, שודר בתוכנית תחקיר על הנושא. התחקיר התמקד בארבע תלונות שונות. לאור הכחיש את טענות אלה, ויש לציין כי מעולם לא נחקר, לא נשפט ולא הורשע. הקריאות לביטול זכייתו של לאור בפרס לנדאו, הנושא עמו סכום כספי של 100 אלף ש"ח, החלו עם ההכרזה על זכייתו בחודש נובמבר.