תרם כבר בסרט הקודם: לשעה הראשונה של "מתנקש על הכוונת" דרושות סצנות אקשן

שון פן מגלם ב"מתנקש על הכוונת", חכו לזה, מתנקש מזדקן שמנסה לגאול את עצמו כדי להציל מדינה כלשהי באפריקה. אבל עד שהאקשן מגיע, עוברות דקות ארוכות ומשעממות

  • מתנקש על הכוונת
דורון פישלר
יח"צ - חד פעמי
"מתנקש על הכוונת" מתנהג כאילו הוא מתחרה פוטנציאלי על האוסקר, בזמן שלכולם – חוץ מלבמאי ולכוכב – ברור שזה סרט אקשן מהזן הנוסחתי והדבילי

בעת חוויה מונוטונית ומשמימה, כמו נסיעה באוטובוס או צפייה ב"מתנקש על הכוונת", הדעת נודדת למחשבות על נושאים שונים ומשונים, כמו למשל: האם בכלל יש עדיין דבר כזה, סרט אקשן רציני? פעם אולי אפשר היה למכור יריות ומרדפים כמשהו שעשוי לקרות בעולם שלנו, אבל לאחר שסף הגירוי של צופה האקשן הממוצע עלה מעלה מעלה - כשהיום בשביל פחות משבעה פיצוצים ושני מרדפי מכוניות שמתפרצות דרך חמישה בניינים אנחנו לא יוצאים מהבית – נעשה ברור לכל היום שסרטי האקשן הם ריאליסטיים כמו ה-WWE. זה אולי כיף, אבל אמיתי זה לא. אולי משום כך, יותר ויותר סרטי אקשן הם קומדיות אקשן, בין היריות כמעט תמיד יש גם בדיחות. וגם בסרטים שלכאורה הם רציניים לגמרי, יש תמיד רוח קאמפית – הרי ברור ששום דבר פה לא אמיתי, אז לפחות נשכיל לעשות את זה עם קריצה. לא באמת היינו אמורים לקחת בשיא הרצינות את "חטופה 3", אני מקווה.

אז כשמגיע סרט אקשן שמאמין, משום מה, שהוא דרמה פוליטית עם שון פן, איך בדיוק אנחנו אמורים להתייחס אליו בכלל? כמו הומלס שמאמין שהוא ביל גייטס, הסרט הזה מתנהג כאילו הוא מתחרה פוטנציאלי על האוסקר, בזמן שלכולם – חוץ מלבמאי ולכוכב – ברור שזה סרט אקשן מהזן הנוסחתי והדבילי, שהולכים אליהם כדי לראות קרבות יריות ועלילה קלילה שמחברת ביניהם.

הטכנולוגיה - בנעל

הטיפול בכאב הברכיים שמחזיר לתפקוד מלא - ללא כאב

לכתבה המלאה
פרס לשחקן הכי לא מודע לעצמו
"מתנקש על הכוונת" גם סובל מכך שהוא מקדיש מידה שווה של תשומת לב למלחמות האזרחים העקובות מדם בקונגו ולגופו החטוב של שון פן

שון פן מתחיל את הסרט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כמאבטח של ארגוני סיוע המנסים להביא קצת רווחה למדינה מוכת המלחמה והרעב. אבל בעצם יש לו תוכנית אחרת: הוא וכמה מחבריו הם למעשה מתנקשים להשכיר, ובשביל הכסף, הוא מחסל פוליטיקאי מקומי – מה שרק מגדיל את המלחמה והרעב במדינה וגם מאלץ אותו להיפרד חד-צדדית מהחברה שלו (ג'סמין טרינקה). שמונה שנים לאחר מכן, הוא חוזר לשם כדי לנסות לפצות על הרע שעשה בחציבת בארות והאכלת יתומים, אך אז מתברר שהעבר רודף אותו ומנסה לחסל אותו. הוא פוגש את חבריו משכבר הימים כדי לברר מי מביניהם בגד, ובשלב כלשהו כולם יורים זה בזה ויאדה יאדה.

יכול להיות שהכוונה היתה ליצור סרט-מסר שיעורר מודעות לבעיה אפריקאית, בנוסח "לגעת ביהלום". אפילו במקרים הטובים ביותר, הסרטים האלה מפיצים ריח קל של מוסרנות, כיוון שהם תמיד עוסקים בקורותיהם של גיבורים לבנים ביותר שמנסים להציל את היבשת השחורה. זה בהחלט נכון גם במקרה הזה, אבל במקרה הזה "מתנקש על הכוונת" גם סובל מכך שהוא מקדיש מידה שווה של תשומת לב למלחמות האזרחים העקובות מדם בקונגו ולגופו החטוב של שון פן. כן, הוא בן חמישים פלוס אבל הגוף שלו נראה כמו שורש זנגוויל. וואו. כל הכבוד, עכשיו על מה דיברנו? קונגו? אה, כן, זה כל כך נורא מה שקורה שם. ובחזרה לשרירי הבטן של שון. כשאתה מנסה להעביר מסר פוליטי חשוב, תתנהג כאילו אתה הולך למסעדה סבירה: לשים על עצמך חולצה זה המינימום.

שורש זנגוויל. אילוסטרציה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דיפולט)

פייר מורל ("חטופה", בין השאר) יודע לביים אקשן, וסצנות האקשן כאן בהחלט ברוטליות מאוד – אבל עד שהן מגיעות! יותר משעה עוברת עד שתקבלו משהו שאפשר לקרוא לו סצנת אקשן שנמשכת יותר מכמה דקות, ולאורך כל הזמן הזה לא תקבלו אפילו רבע בדיחה או שמינית חיוך. ותככים בינלאומיים רציניים הם משהו שפייר מורל, מתברר, דווקא לא יודע לעשות. רובו המוחלט של הסרט הוא פילר משעמם. מי שהגיע בשביל האקשן לא יקבל ממנו מספיק, מי שהגיע בשביל הדרמה לא קיים כי אף אחד לא הולך לסרט שעל הפוסטר שלו יש איש עם אקדח והכתובת "מהבמאי של 'חטופה'" בשביל הדרמה. שון, אם אתה רוצה להיות גם כוכב אקשן, סבבה, רק בפעם הבאה תחייך קצת ואל תעמיד פנים שאתה עושה את זה בשביל רעבי אפריקה.

מה אתם חשבתם על "מתנקש על הכוונת"? ספרו לנו בתגובות ובפייסבוק

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully