פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרס ישראל לקולנוע לדוד גורפינקל, פרס ישראל לשירה לארז ביטון

      פרס ישראל לקולנוע יוענק לצלם דוד גורפינקל, שצילם קלאסיקות קולנועיות רבות, ובהן "השוטר אזולאי", "קזבלן", "חגיגה בסנוקר" ו"הקיץ של אביה". פרס ישראל לשירה יוענק לארז ביטון

      דוד גורפינקל (מערכת וואלה! NEWS , נחום עסיס)
      דוד גורפינקל (צילום: נחום עסיס)

      לאחר שדעכה סערת פרס ישראל, הכריז היום (ראשון) משרד החינוך כי חתן פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע השנה הוא הצלם דוד גורפינקל, וחתן פרס ישראל בתחום השירה העברית - ספרות, יצירה ותרגום - הוא ארז ביטון.

      גורפינקל בן ה-76 החל את דרכו זמן קצר לפני שירותו הצבאי, כשעבד כשוליה לעוזר צלם באולפני גבע. הוא התגייס ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל, ולאחר שחרורו שב לאולפני גבע כצלם של יומני גבע וסרטים הסברתיים תעמולתיים. בגיל 26 צילם את סרטו העלילתי הראשון, "חור בלבנה" שביים אורי זוהר. מאז היה חתום על סרטים רבים ובהם "מוישה ונטילטור", "כל ממזר מלך", "מלכת הכביש", "השוטר אזולאי", "קזבלן", "חגיגה בסנוקר", "המאהב", "הקיץ של אביה", "שחור", "האסונות של נינה", "סוף העולם שמאלה", "מלח הארץ", "הבודדים" ו"סיפור גדול". הוא זכה בפרסים רבים, ובהם ארבעה פרסי אופיר על הצילום.

      גורפינקל נבחר על ידי ועדת הפרס שבראשה עמד יהורם גאון, ולצדו חברים בה פרופ' רם לוי, מר מרדכי שקלאר ומר דרור סבו. בנימוקי הועדה, ציינו חבריה, כי "הפרס מוענק לו על כברת הדרך המפוארת וחותמו הבלתי מעורער בתעשיית הקולנוע הישראלי. דמות שמלווה כצלם יוצר את הסרט הישראלי מיום היווסדו. דוד הוא צלם צייר המשתמש באור הקשה, הארץ ישראלי, כתשתית צילומית אמנותית. פס קול מצולם של רוב התחנות המשמעותיות בהיסטוריה הישראלית. דוד הוא אמן שעסק ועוסק במשך חייו המקצועיים בשטח הקולנוע המסחרי לצד הנסיוני והחתרני".

      ארז ביטון (יח"צ , צילום עצמי)
      ארז ביטון (צילום: באדיבות המצולם)

      ארז ביטון נולד ב-1942 באלג'יריה ועלה לארץ ב-1948. בגיל 11 נפצע בלוד מרימון יד שמצא והתפוצץ, שגרם לו לעיוורון ולקטיעת ידו השמאלית. הוא למד עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן. הוא עסק בעבודה סוציאלית באשקלון ובאור יהודה, ועבד בבית חולים לחולי נפש. הוא צבר נסיון כמטפל פסיכו-סוציאלי. ביטון גם כתב טור שבועי ב"מעריב".

      ביטון מזוהה יותר מכל כמשורר, כסופר וכעורך כתב העת הספרותי "אפיריון". בנוסף, הוא שימש כיו"ר המרכז הים תיכוני לתרבות, כיו"ר אגודת הסופרים וכחבר מועצה בארגון נפגעי פעולות איבה. הוא כתב את הספרים "מנחה מרוקאית", "ספר הנענע", "ציפור בין יבשות", "תמביסרת: ציפור מרוקאית" ו"נופים חבושי עיניים". בנוסף, הוא הדליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות ה-40 של ישראל. בשנה שעברה זכה בפרס מפעל חיים על שם יהודה עמיחי לשירה עברית‏ ובפרס ביאליק לשירה ומפעל חיים.‏

      פרופ' אבנר הולצמן שימש כיו"ר ועדת הפרס ולצדו חברי הועדה פרופ' חגית הלפרין וגיל הראבן. בנימוקי הועדה, ציינו חבריה כי ביטון הוא "משורר מרכזי ומקור השראה בולט במסורת השירה הישראלית. חמשת ספרי השירה שפרסם, מ'מנחה מרוקאית' (1976) עד 'נופים חבושי עיניים' (2013) הם מופת של התמודדות אמיצה, רגישה ומעמיקה עם טווח רחב של חוויות אישיות וקיבוציות, שבמרכזן כאבי ההגירה, חבלי ההשתרשות בארץ וכינונה מחדש של הזהות המזרחית כחלק בלתי נפרד מהדיוקן הישראלי הכולל. ביצירתו הפיוטית רבת היופי, ולא פחות מכך ביסודו ובעריכתו של כתב העת 'הפיריון', פרץ ארז ביטון את הדרך לרבים, וקולו החם והחכם הוא מן הנוכחיות העמוקות והמשפיעות ביותר בתרבותנו".