צוציק

האלי ברי, שתגלם את נערת ג'יימס בונד ב"למות ביום אחר", הביעה חששות ואי רצון בולט כשנתבקשה להיכנס לנעליה של אורסולה אנדרס, ולשחזר את הסצינה המפורסמת בה יוצאת נערת בונד האגדית מן המים, מכוסה כולה טיפות טיפות, וזוכה בהינף יד בליבם של שון קונרי ושל צופים בכל רחבי העולם. ברי, שאינה מאותגרת גזרתית כלל וכלל, חשה שלא בנוח להתעמת עם אייקון קולנועי כמו אנדרס. אדם סנדלר אינו שותף להלך רוח זה. מבלי להניד עפעף הוא קופץ לנעליו של גרי קופר ומגלם את מר דידס ברימייק לסרטו הידוע של פרנק קפרה, "מר דידס הולך העירה".

"נער המים" של אדם סנדלר הוא הסרט היחיד אי פעם שראיתי, שכחתי לחלוטין שראיתי, ראיתי שוב ונזכרתי רק חמש דקות לפני הסוף. לעומתו "זמר החתונות", למרות היותו בן למשפחת הקומדיות הרומנטיות, הוא סרט מוצלח ביותר, שראיתי בשנית ביודעין ובשמחה.

שלא כמו ההנאה הגלומה בסרטיו, דמותו של סנדלר יציבה למדי. לנצח ישחק סנדלר ילד קטן הכלוא בגופו של מבוגר. תמים, טוב לב, בתול, רומנטי במובן האולד סקולי, ולעתים קרובות מצויד במוח רופס ויכולות ספורטיביות מרשימות. לרוב, יקרה אשר יקרה, דמותו של סנדלר לא תשתנה. הסביבה היא שתתאים עצמה אליו – חלומו של כל ילד. גם אם פתאום ייפלו לידיו ארבעים ביליון דולר (עוד חלום ילדות), כמו שקורה ב"מיסטר דידס", והוא יאלץ לעזוב את עירו הקטנה ולהתמודד מול הנחשים הניו יורקים הקמים עליו לנצלו, בסופו של יום אצלו העסקים יהיו כרגיל, והעיתונאית הנבזית ובעלי המניות האגואיסטים הם שיישתנו. האם בעיניו ילד בן עשר הוא הגבר האידיאלי, הצופה האידיאלי, או שניהם גם יחד? לסנדלר הפתרונים.

קצת עשה לי עצוב לראות את וינונה ריידר בסרט הזה. לא בגלל הדמות שהיא מגלמת, אלא על שום היותה קטנה, מינורית, פושטית. לא מקסימה כמו שהיתה פעם, במחצית הראשונה של שנות התשעים. מצבה העגום נגלה לראשונה ב"נערה בהפרעה", שם באופן תקדימי הצליחה מישהי, והיתה זו אנג'לינה ג'ולי, לשחק לצד וינונה ולהשאיר אותה מאחור. כאן היא מעין צל חסר נוכחות של עצמה, כאילו נמצאת פה רק כי אדם סנדלר תמיד חלם לנשק את וינונה ריידר.

בסך הכל הצפייה ב"מיסטר דידס" עוברת על מי מנוחות, לטוב ולרע. העובדה שדידס יורש ביליונים לא מזיזה לו וגם לא לנו, ההתאהבות שלו ושל ריידר סתמית לחלוטין, הרגע בו הוא מגלה שנפל קורבן להונאה לא מרגש כלל, הסרט מצחיק או מנסה להצחיק הרבה פחות משניתן היה לצפות – אבל למרות כל זאת, הוא חינני במידה מסוימת בהיותו בלתי מזיק בעליל.