הדבר הראשון שמגלים על אלכס לו?ת'ר זה שהוא קיבל פעם חתיכת מחמאה. זה קרה כשהשחקן הצעיר סיים עוד ערב בתיאטרון ועמד לעזוב כאשר אחת הצופות ניגשה אליו ואמרה: "רובנו מבלים את חיינו בניסיון לעשות את מה שאתה כבר השגת". הצופה הזו היתה מגי סמית', וכששחקנית כזו מרעיפה כאלו שבחים, התעשייה כולה עוצרת ושואלת את עצמה מי הוא לעזאזל ילד הפלא הזה?
ההופעה המדוברת התרחשה כשהיה בן 16 במחזה "דרום דאונס" (South Downs), מאת המחזאי דיוויד הייר. זו היתה לא רק הפריצה הגדולה והמשמעותית של לות'ר, אלא גם תפקידו הראשון מחוץ לבית הספר. בנוסף למילותיה החמות של סמית', לות'ר היה מועמד לפרס בחירת צופי התיאטרון כתגלית השנה עבור התפקיד, וכמובן, הפנה אליו את תשומת לבם של בכירים בעולם הקולנוע והתיאטרון בבריטניה. פאסט פורוורד לשלוש שנים קדימה לות'ר הוא כעת כוכב בינלאומי בנסיקה.
"תמיד ידעתי שאני רוצה להיות שחקן", הוא מספר בראיונות, "אבל לא ידעתי איך לעשות זאת. זה היה חלום שקצת הביך אותי". אלכס לות'ר נולד בהמפשייר שבדרום-מערב אנגליה, וגדל במשפחה לא אמנותית במיוחד. שני הוריו משפטנים ואת האהבה למשחק אימץ, לדבריו, בהיותו האח הצעיר מבין שלושה בנים: "אף אחד לא רצה לשחק איתי כיוון שהייתי הכי קטן, אז נאלצתי להמציא משחקים בעצמי". הגילוי הזה הוביל אותו למספר קבוצות תיאטרון, בהן שיחק בהפקות שונות. בבית הספר אף כתב והפיק בעצמו מחזה בשם "אגדות דחויות". כבר אז, בהיותו בן 14 בלבד, הבחינה בו התקשורת המקומית והעניקה לו את התואר "ילד פלא תיאטרלי": "איזו בכורה נפלאה!", נכתב במקומון על המחזה, "מצפים לראות את שמך בוהק באורות הווסט-אנד בעתיד!".
לפני שיכבוש גם את במות הווסט-אנד עבר לות'ר בעוד תחנה אחת. בגיל 15 ניגש לבחינות הקבלה לתיאטרון הלאומי לנוער - מוסד בריטי מפורסם שנתן את ההזדמנות הראשונה לכמה מהדמויות הבולטות בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה: מהלן מירן ודניאל דיי לואיס ועד צ'יווטל אג'יופור ורוזמונד פייק. "האודישן היה נחמד", סיפר כעבור מספר שנים לאתר בית הספר. "עשיתי מונולוג אפל על נער מופרע שרוצה להרוג את כולם". הבחירה שלו הוכיחה את עצמה, ולות'ר התקבל לתכנית היוקרתית. עוד לפני שהספיק לסיים את השנה הראשונה, כבר נבחן ל"דרום דאונס", וכאמור, זכה בתפקיד הראשי של ג'ון בלייקמור.
הבכורה של "דרום דאונס" נערכה בפסטיבל התיאטרון בצ'יצ'סטר, והמשיך משם להצגות סדירות בתיאטרון הרולד פינטר שבווסט-אנד בלונדון. העלילה מתרחשת בשנות השישים בבית ספר פרטי, על רקע שינויים גלובליים שלא ממהרים לחלחל אל ההוויה הבית-ספרית הנוקשה. לות'ר מגלם את ג'ון בלייקמור, נער עני שמקבל מלגה לפנימייה היוקרתית, ומוצא את עצמו מבולבל ומבודד חברתית. באופן מפתיע, הוא מוצא נחמה דווקא אצל אמו של אחד התלמידים הפופולריים. המחזה נהנה, באופן די גורף, מביקורות אוהדות, רובן ככולן מציינות את הופעתו של לות'ר כאחת ממעלותיו. אט אט, החלו באנגליה לראות את מה שמגי סמית' ראתה כבר בהצגות הראשונות.
לות'ר המשיך לשחק בתיאטרון, והתקשורת בבריטניה המשיכה לעקוב. הוא כיכב ברשימות מסוגת "25 המבטיחים מתחת לגיל 25", וזכה לכינויים כמו "בן ווישו הבא", אבל המציאות דווקא סללה לו מסלול מעט שונה, ואת הבכורה הקולנועית שלו עשה בשנה שעברה בלהיט "משחק החיקוי". הסרט ייעד את עצמו מלכתחילה לעונת הפרסים ולאוסקרים, כך שמראש היה ברור לו, ללות'ר, שהוא נכנס לעוד הפקה שתשנה לו את החיים. זה, והעובדה שלוהק לתפקיד אלן טיורינג הצעיר, כלומר בנדיקט קמברבאץ' הצעיר. בן ווישו אמנם שחקן נהדר, אבל הוא לא קמברבאץ'. אף אחד הוא לא קמברבאץ', אולי חוץ מאלכס לות'ר, שקיבל הזדמנות להפוך לכזה.
"היתה לי צמרמורת", סיפר הבמאי מורטן טילדום על האודישן של לות'ר, וכינה את הופעתו בסרט "יוצאת מגדר הרגיל". "היינו צריכים למצוא מישהו שיכול היה להיות בנדיקט קמברבאץ' בגיל 16", סיפר טילדום בפסטיבל טורונטו, שם ערך הסרט את בכורתו העולמית. "ידעתי שאם לא נצליח, הסרט יתמוטט. הצופה חייב להאמין שזה אלן טיורינג הצעיר".
המחשבה על לחלוק תפקיד עם קמברבאץ' הרתיעה, בתחילה, את לות'ר. הדימיון הפיזי בין השניים בולט לעין, בעיקר בעצמות הלחיים הגבוהות המשותפות לשניהם. מחלקת האיפור תרמה את חלקה וסיפקה לצמד השחקנים שיניים תותבות העתק מדויק של אלו ששימשו את טיורינג. השניים כמעט ולא נפגשו במסגרת העבודה על הסרט, פרט לחזרות שערכו במשותף על מנת למצוא את הניואנסים והמאפיינים המשותפים לטורינג בצעירותו ובבגרותו. עם זאת, בעבודה המשותפת ניתן ללות'ר מספיק חופש יצירתי כדי לגלם את טיורינג הצעיר כדמות בפני עצמה: "חשבנו שעברו מספיק שנים בין אלן הצעיר לאלן המבוגר, מספיק בשביל לאפשר לנו קצת גמישות אמנותית", סיפר בראיון, "אנשים הלא מתפתחים עם הזמן".
למרות המיעוט במפגשים, קמברבאץ' לקח את לות'ר תחת חסותו ודאג שטבילת האש שלו בסרט הוליוודי בסדר גודל שכזה תעבור, עד כמה שאפשר, בקלות. "קיבלתי מבנדיקט הודעת טקסט נחמדה לפני הבכורה הלונדונית", הוא מספר, "הייתי קצת לחוץ מעניין השטיח האדום והוא כתב לי: 'תהיה עצמך, תהנה עם החברים מהעבודה. תחייך ותהיה אתה'".
לות'ר לא פינה לעצמו יותר מדי זמן להיות עצמו, ובין התאוששות מההצלחה של "משחק החיקוי", ותפקיד בסרט החדש "X+Y" לצד אסא באטרפילד, רייף ספול וסאלי הוקינס, הוא גם קיבל על עצמו תפקיד ב"וירטואוז". זהו פיילוט מסקרן במיוחד שמצולם בימים אלו עבור HBO, מאת יוצר "עמוק באדמה ו"דם אמיתי" אלן בול, ובהפקתו של לא אחר מאלטון ג'ון. מדובר בדרמה מוזיקלית כמעט "גלי" או "תהילה" רק ש"וירטואוז" מתרחשת בוינה של המאה ה-18, בין כתלי הקונסרבטוריון למוסיקה בניהולו של המלחין אנטוניו סליירי. לות'ר צפוי לגלם גם שם נער ממשפחה קשת יום, עלם בשם באטיסטה אשר גדל בפירנצה, וזוכה במלגה לאקדמיה בזכות כישרון שירה בלתי רגיל. נשמע כמו משהו שמגי סמית' היתה מאשרת.