בתי הקולנוע מסביב לעולם נפלו השבוע שדודים בפני "מהיר ועצבני 7", שדהר בדרכו לשבירת שיאים קופתיים ברחבי הגלובוס, כולל בישראל. נוסף לכך, אפילו המבקרים השתחוו בפני הסרט, אבל עדיין נותר מבצר אחד שלא הצליח לכבוש הממסד. אף שאין ספק כי מדובר באחת התופעות הקולנועיות של השנה, הלהיט לא יניף שום פסלון אוסקר.
אמנם, לפני הבכורה שלו הצהיר כוכבו וין דיזל כי שובר הקופות יזכה השנה באוסקר לסרט הטוב ביותר, אבל ספק אם התכוון לומר זאת ברצינות, ובכל מקרה איש לא לקח כך את האמירה הזו היא נתפסה כקוריוז. לאף אחד אין מושג מה יקרה בטקס הקרוב של האקדמיה האמריקאית לקולנוע, אבל דבר אחד ברור - הפרק השביעי בסדרת "מהיר ועצבני", בדיוק כמו קודמיו, לא יככב שם.
כל זה היה משתנה, לו רק היתה האקדמיה מחלקת פרס לפעלולים הטובים ביותר. במקרה הזה, המצביעים הסנובים אולי היו מתעלמים מ"מהיר ועצבני" בקטגורית הסרט הטוב ביותר, אבל לכל הפחות היו מכבדים את הפעלולנים המיומנים שלו באות הוקרה על ביצועיהם המסחררים. אך כרגע אין קטגוריה כזו, מה שחוסם את דרכם אל הטקס של הלהיט ושל בלוקבסטרים שכמותו.
ולמה בעצם שלא תהיה? אם מחלקים פרסים לאפקטים, לאיפור, לתלבושות ולעיצוב השיער, למה להתעלם מן הפעלולנים? גם הם הרי בשר מבשרו של הקולנוע העכשווי, מקריבים את גופם כדי לעשות בשבילו כסף ותורמים לא פחות מאנשי צוות אחרים. הנקודה הזו עלתה כבר כמה פעמים בעבר וכפי שמציין האתר המשובח דדליין הוליווד, צצה עתה שוב בעקבות ההיסטריה סביב "מהיר ועצבני 7".
נוסף לכך שזה יהיה הדבר ההגון לעשות, יש גם סיבה טהורה פחות להוסיף את הקטגוריה החדשה - זה יהיה טוב לרייטינג. גם כי מונטאז' שיציג את הפעלולים הסוחפים של השנה יוסיף קצת אקשן לטקס היבשושי לרוב, וגם כי זאת תהיה דרך לכלול בו להיטים מסוגם של "מהיר ועצבני", מה שאולי יגרום לקהל שלא בהכרח נמנה עם מעריצי "בירדמן" ו"מלון בודפשט" לצפות בשידור.
אך מול הנימוקים המשכנעים הללו, עומדים כמה מכשולים שכרגע נראים לא עבירים. קודם כל, כפי שציין פיט המונד בדיווח בדדליין הוליווד, האקדמיה חוששת להעמיס עוד יותר על הטקס העמוס מלכתחילה. גם כך, היא מתקשה לדלג בין 25 קטגוריות כדי לתקתק את הערב, אז איך תסתדר עם עוד אחת? עוד חמישה מועמדים שצריך להציג, עוד חמישה קטעים שיש להראות, עוד זוכים שעולים על הבמה ונואמים, למי יש זמן לזה?
טיעון אחר לא קשור למחוזות הפרקטיקה, אלא לענייני אגו: השחקנים, שהם הגוף הכי גדול ומשפיע באקדמיה, לא ממש חפצים לפרגן לאנשים שקופצים בשבילם מגגות. גם כי הם לא רוצים שמישהו יגנוב להם את הפוקוס, וגם כי הם חוששים שהוספת הקטגוריה הזו תהיה צעד נוסף בדרך לעידן שבו אין שחקני אופי, אלא רק אפקטים ופעלולנים.
והסיבה האחרונה היא גם הפשוטה והמכריעה מכולם: האקדמיה היא גוף שמרני ביותר, שלא אוהב להתגמש. השינוי הרציני היחיד שהכניסה בשנים האחרונות היה הגדלת מספר המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, וגם על כך היא מתחרטת וגם את זה היא רוצה לשנות חזרה.
במובן הזה, לאמריקאים יש ממה ללמוד מאיתנו. האקדמיה הישראלית דווקא כן נענתה למחאות ולהצעות, והוסיפה בשנים האחרונות קטגוריה חדשה הליהוק הטוב ביותר. באוסקר, כפי שמדווח דדליין הוליווד, לא צפויות תזוזות בקרוב. אם וין דיזל רוצה את הפסלון בסביבה שלו, שיבקש מהסוכן תסריטים על מדענים בריטיים נכים.
ביום חמישי הבא, ה-16 באפריל, יכנסו מנהלי פסטיבל קאן מסיבת עיתונאים בפריז ויודיעו על המשתתפים בתחרות הרשמית שלו. בהמשך החודש יתגלה גם מי נבחרו לשתי מסגרות הצד של האירוע היוקרתי, ואלפי הקולנוענים שחיכו לתשובות יוכלו סוף כל סוף להפסיק לרפרש את האינבוקס.
כפי שהוכיחה חולשת המהדורה האחרונה של פסטיבל ברלין, החגיגה השנתית בריביירה היתה ונותרה גולת הכותרת של הקולנוע האירופאי. למי שהתקבל או נדחו יהיו אם כך סיבות טובות לצהול או לבכות.
כרגע, רק סרט אחד בטוח בפנים העיבוד המחודש ל"מקס הזועם" בכיכובו של טום הרדי, שבניגוד לציפיות לא יפתח את הפסטיבל, אך יזכה בו להקרנה מיוחדת מחוץ לתחרות. גורם מהימן מסר לי כי גם "Inside Out", מעדן האנימציה החדש של פיקסאר, יהיה בפנים. מעבר לכך, איש לא יכול להבטיח מה יהיה, ואפילו מנהלי האירוע עצמו הודו כי עד רגע זה, לא סגרו אפילו מחצית מרשימת המשתתפים.
ובכל זאת, אפשר להמר על כמה שמות כחולים-לבנים שיהיו בקאן. למשל, ניתן לשער ש"מצבנו הכלכלי", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אלעד קידן, יקבל את הקרנת הבכורה העולמית שלו במסגרת הפסטיבל. "המנון", סרטו הקצר של הבמאי הישראלי, זכה בזמנו בריביירה, ובדרך כלל הפרס הזה מבטיח לזוכה השתתפות עם הפרויקט הבא שלו.
נוסף לכך, מרבית החזאים מעבר לים מהמרים כי הפסטיבל יעניק במה גם ל"סיפור על אהבה וחושך", סרט הביכורים כבמאית של נטלי פורטמן, שהתבססה כמובן על ספרו של עמוס עוז. במידה ואכן זה יקרה, השאלה המעניינת היא אם הסופר יצטרף להקרנת הבכורה בריביירה. במקרה שכן, הוא בווודאי ינצל את ההזדמנות כדי לספק לתקשורת בארץ ובעולם שלל כותרות פוליטיות.
נציגות ישראלית נוספת עשויה להגיע מצד "ההר", אף הוא סרט ביכורים, של יעל קיים במקרה זה, שכבר קטפה בעבר פרס בפסטיבל על עבודה קצרה שלה. גם אבישי סיוון מכיר היטב את הריביירה, לאחר שכבר הציג בה את "המשוטט", סרטו העלילתי הארוך הראשון, והפעם אולי יחזור אליה עם עבודתו החדשה, "תיקון".
בעבר גם הועלו ספקולציות לגבי השתתפות נוספת בריביירה של שני קולנוענים ישראלים אחרים- הגר בן אשר, שכבר הציגה בפסטיבל את "הנותנת", ומני יעיש, שבעבר הקרין בו את "המשגיחים", אך מקורות מהימנים מוסרים כי שני הסרטים הללו לא יהיו מוכנים בזמן למהדורה זו של קאן ו/או שהיוצרים והמפיקים שלהם מייעדים אותם לאירועים קולנועיים אחרים בהמשך השנה.
מאותם גורמים מהימנים נודע גם שסרט סטודנטים קצר של מוסד לימוד בתל אביב, התקבל למסגרת התחרותית של הפסטיבל. בקיצור, כמו בשנים האחרונות, גם הפעם צפויים לא מעט קולנוענים ישראלים להסתובב על הטיילת בריביירה, והשאלה היא רק כמה דירות ב-AIRBNB יהיה צריך להזמין בשביל למצוא מקום לכולם.
ולסיכום, עוד בענייני הקולנוע המקומי: השבוע, עיניהם של מחפשי העבודה צדה מודעת דרושים לא כל כך אופיינית. הפעם, הם התבקשו לשלוח קורות למשרת מנהל הסינמטק התל אביבי. בהתחשב בכך שמדובר באחד התפקידים החשובים ביותר בתעשייה הישראלית, זה נשמע כאילו שמדור הספורט יפרסם מודעה שדרוש מאמן להפועל תל אביב.
כל זאת, כמובן, כיוון שמייסד הסינמטק ומי שניהל אותו במשך עשרות שנים, אלון גרבוז, יפרוש בספטמבר הקרוב מתפקידו. הנעליים שהוא משאיר אחריו גדולות כמו של מסך קולנוע מפואר במיוחד, ומי שיבוא במקומו יצטרך להפגין לא רק כישורי ניהול וטעם טוב בסרטים, אלא גם יכולת לעמוד בלחצים מלמעלה ועם ובלי קשר לכך, יכולת להילחם על האופי הלא מסחרי והלא פופוליסטי של המוסד.
שלל אירועים שנויים במחלוקת (פסטיבל הנכבה למשל, אבל לא רק) ושלל סרטים עצמאיים לא היו רואים אור מקרנה לולא הערכיות והנחשיות של גרבוז. לכן אפשר רק להתפלל כי מבין שולחי קורות החיים יש גם מי שרוצים ויודעים לשאת את הלפיד הזה, וכי הפור ייפול על האיש או האשה הנכונים. אחרת, אולי באמת כל מה שיישאר לנו בעתיד זה "מהיר ועצבני 17".