ב-11 השנים האחרונות, אפיין מיזם ההנצחה השנתי של גלי צה"ל, "בקרוב נהפוך לשיר", את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בכל שנה היו מלחינים ומבצעים אמנים מוכרים את שיריהם של הנופלים. השנה לראשונה יבצעו את השירים חיילים וחיילות מן המניין.
המיזם "אלה האחים שלי" ילווה לראשונה גם במשדר מיוחד אותו ינחה נדב בורנשטיין שישודר בערב יום הזיכרון בערוץ 24 ולמחרת ב-14:00 בגל"צ. לקראת המשדר משפחות החיילים וחבריהם הקרובים זכו להשמעת בכורה ביתית, ואילו משפחות הנופלים הוזמנו לאולפן להתרשם מהלחן והחיים החדשים להן זכו המילים של אהוביהם.
הקליקו לקריאת סיפורי הנופלים.
אוטובוס אחרון לקריית שמונה / שירו של מאיר שנוולד המבוצע על ידי יונתן ביטון
אוטובוס אחרון לקריית שמונה
אפלולית
שיחה מקרית
(חייל אחד או שניים נתקעים בתיק)
עלמה צעירה בקולי קולות
צווחה במעין רוסית
נערה חשופת ברכיים
בצד יחפן גלוח ראש
עולים לאוטובוס
דוחפים
"מחר יהיה יום חדש' (אומר הנהג)
וברדיו שרים שירי ערבית
שחום עור ואינדיאני בחלום הנערה
בביעות תוקפת את שכנה
ואני שעון על ספריי והוגה בתורה
מגרש זבוב מפריען
ויורד כמו כולם בתחנה המרכזית
כי שם זה נגמר.
חצות / שירו של מוטי בן יצחק המבוצע על ידי עמית מקוב
דממה אפפה את החדר
האורות עוד דולקים ואני כבר עייף
מוטי אתה עוד בסדר
קולות משונים נשמעים מהרדיו
ואני עוד מרגיש כאן בסדר
המיטה מוצעת העין נסגרת
מוטי אתה עוד בסדר
סגירת דלת אחרונה נשמעת
דממה שוב אופפת החדר
אני פה לבד, פה לבד, פה לבד
מוטי אתה עוד בסדר
לחש הלילה נשמע באוזניי
אחח לו היה זה כל חיי
אחח איזה לילה אחח איזה לילה
לילה לילה לילה
"שאלה" / שירו של סגן בנימין (רבי) אלחנן (רבינוביץ') - נכתב יום יומיים לפני נופלו ומבוצע על ידי אוהד ג'הסי
ושורתנו שוב צועדת היא קדימה
ושוב אולי הולכים אנחנו פה למות:
אי-שם בעורף שוב בוכה לה אמא,
ולידידינו שוב אורבת הבדידות.
קול רעם וצווחות-צרורות חולפים בשטף
ושוב דרוך אני לרצוח ולהשמיד
חבר נופל וכן הכול עובר כחטף
זה לא אני (זה מישהו אחר) מניע את עצמי!
זה מישהו אחר, בזוי עד גועל,
זה מישהו שונה ישכון בתוך לילי
זה הוא יורה, שודד ומחלל כל טוהר!
מאין בא לשכון זה בקרבי?!