"ילד 44" מתרחש בברית המועצות (להלן: רוסיה סובייטית). אבל הוא סרט אמריקאי. לכן, כמובן, כולם מדברים בו אנגלית, אבל במבטא רוסי. ככה זה בסרטים אמריקאיים, מה לעשות. טום הארדי מדבר לאורך כל הסרט אנגלית במבטא רוסי כבד. מה שלא ברור זה למה הוא מדבר לא נכון. מדי פעם הוא להשתמש לא נכון בפועל, או שהוא מנסחת משפט בצורה שגורמת לו להישמע כמו הקופאית לובה. למה? הרי, בעולם הבדיוני של הסרט, הוא מדבר רוסית. אנחנו אמורים להבין שהוא מדבר את שפתו-שלו לא נכון? או אולי ההסבר היותר פשוט אמריקאים מניחים ששגיאות באנגלית הן חלק מהמבטא?
ברוסיה סובייטית, בשנות החמישים, מתרחש רצח. גופתו של ילד מתגלה בקרבת פסי רכבת, ועליה סימני אלימות מפורשים. הרשויות, בתגובה, משנסות מתניים ומתחילות להכחיש את הרצח במרץ. לא ייתכן, הרי, שיתרחש רצח בגן העדן הקומוניסטי השיוויוני: רצח זו מחלה של קפיטליסטים. היחיד שמתעניין במציאת הרוצח הוא ליאו דמידוב (טום הארדי), סוכן שבימים כתיקונם עוסק בחיפוש וענישה של סוכנים סמויים מערביים כלומר, כל מי שהממשל לא מאוד אוהב. גם אילו היה פנוי לחקור את הרצח, לליאו לא היה המון זמן לזה, מכיוון שדברים אחרים מטרידים אותו כמו למשל, העובדה שאשתו מואשמת בריגול. ולמרות שהמדינה עושה כמיטב יכולתה כדי להעיף אותו מהדרך, הוא ממשיך להיתקל בילדים מתים. בגן העדן, מתברר לו, פועל לא סתם רוצח, אלא רוצח סדרתי.
הסרט מבוסס על רב המכר של טום רוב סמית (אם כי סוף הסיפור שונה לחלוטין). התיאור הכללי של "ילד 44" הוא אולי "רצח סדרתי ברוסיה הסובייטית", אבל המרדף אחרי הרוצח הוא כמעט עלילת משנה. רובו עוסק במרדף של מדינה, ביורוקרטיה מושחתת שלמה, אחרי אדם אחד, ובניסיון ההישרדות שלו.
הרעיון נשמע מבטיח, וטום הארדי עושה כמיטב יכולתו ובכל זאת, הסרט נתקל בכל כך הרבה מכשולים שלא נשאר ממנו הרבה. קודם כל, הסרט מדכא. נכון, מסרט שעוסק ברוצח ילדים סדרתי ובאנשים הלכודים תחת ממשל חונק אי אפשר לצפות להיות מלא בפרחים ובפרפרים. ובכל זאת, אפשר היה להרפות קצת, לפעמים, עם המועקה הזאת. הסרט קודר ללא הפסקה וללא רחמים. כמעט כל דבר בסרט קורה בלילה, ואפילו אם מגיעים לאור יום, מדובר באור עייף ומעומעם שכאילו עושה טובה שהוא מאיר משהו. אנשים קודרים עושים דברים קודרים, ולא תמצאו רמז להומור גם אם תחפשו היטב. הסיפור מורכב, לפעמים מבלבל, אף פעם לא משמח. בנוסף, לסיפור המתח הזה אפילו אין הרבה מתח: אין פה שום דבר שידרבן אתכם להימנע מלהחליף ערוץ. כלומר, אם תראו את הסרט בטלוויזיה.
התיאור של המדינה שרודפת אחרי אזרחיה ללא רחמים, כמו משהו מ-"1984", מעורר פלצות. אבל אם היה מסר מאחורי זה, הוא מתפספס בעקבות העובדה הפשוטה שזוהי רוסיה הסובייטית כפי שהיא נראית בסרט הוליוודי משנת 2015. להביע מחאה ממרחק של חמישים שנה וחצי עולם זו לא חכמה גדולה. נכון: הקומוניזם לא היה כיף. את זה אנחנו כבר יודעים. ובטח שאנחנו לא צריכים שיספרו לנו על זה באנגלית רוסית עילגת.
ומה אתם חשבתם על "ילד 44"? ספרו לנו בתגובות ובפייסבוק