פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יופיעו השיקולים לפנינו: מה עומד מאחורי הופעות יום העצמאות?

      למה אמנים מסוימים מסרבים להופיע ביום העצמאות? כיצד מתומחרות הופעות של אמנים אחרים? והאם ישנן רשויות מוניציפליות שמחכות לרגע האחרון כדי לזכות במחיר זול? במות יום העצמאות מנקודת מבט אחרת

      משה פרץ (ענבל מרמרי)
      שיאן ההופעות. פרץ (צילום: ענבל מרמרי)

      נדמה שהכוכבים האמיתיים ביום העצמאות הם לא הזיקוקין אלא מחירי ההופעות. בכל שנה ניצב שיאן אחר בראש הרשימה וחוצה את המדינה לאורכה ולרוכבה, מופיע במשך חצי שעה או ארבעים וחמש דקות וזוכה לחופן נכבד של שקלים ולאהדת ההמון. לפי פרסומים בכלי התקשורת, בשנה שעברה ניצב בראש הרשימה יהודה פוליקר עם 165,000 שקלים והשנה משה פרץ קבע שיא חדש לכאורה כאשר גרף 170,000 שקלים עבור כל אחת מן ההופעות שלו. אך מאחורי הסכומים שנשמעים אסטרונומיים וכמויות ההופעות שנדמות בלתי אפשריות (שרית חדד מופיעה בשלושה יעדים וכך גם אייל גולן ואתניקס), נשאלת השאלה אם אכן יום העצמאות נותר אותו מותג תרבותי רווחי ומשתלם ועבור מי - האמנים או העיריות? כיצד דווקא אמנים מושמעים כמו מוקי מקבלים את הסכומים הנמוכים יותר לפי אותם פרסומים? איך סוגרים וכמה? מדובר במערכת מסועפת שבה האמרגנים מצויים בקשר עם חברות "בוקינג" שקובעות את ההופעות ואלה בתורן עומדות בקשר עם סוכני תיווך מקומיים שעובדים מול העיריות אשר קובעים את המחירים. מכונה משומנת ואפופת מסתורין זו גורמת לכך שכספו של האמן יכול לעבור דרך שלוש ידיים עד שיגיע אליו או עד שהאמן יידע היכן הוא מופיע ומתי.

      אולי זו הסיבה שישנם מי שהרימו ידיים מהופעות ערב יום העצמאות ככלל, שמותיהם נעדרים באופן קבוע מן הרשימות והם לא לוקחים חלק במסע הכומתה האור קולי. כך למשל לא תמצאו את שלמה ארצי ושלום חנוך בין שמות המופיעים. "את רואה את בוב דילן מופיע ביום העצמאות על במה? מה יקרה לילדות בנות 10 שרוצות לראות את אייל גולן כשהן יראו את בוב דילן? יחפשו עגבניה לזרוק. אני לא בטוח שילדות בנות 10 שאוהבות את אייל גולן יאהבו לראות את שלמה ארצי על במה ביום העצמאות" מציין משה לוי, המלווה את שלום חנוך ושלמה ארצי כבר שנים רבות.

      "שלמה ארצי ושלום חנוך רגילים לקהל שבא לראות אותם. אני חושב שאמנים שרגילים להביא לקיסריה קהל שמשלם במיטב כספו לא יכולים להופיע מול קהל עם ילדים בגיל 0. מולך אתה רואה אנשים שאחוז ניכר מהם לא מבין מה אתה רוצה ממנו זה לא כל כך כיף. אם אתה לא חייב לעשות את זה אתה לא עושה", מוסיף לוי.

      שלום חנוך במופע מחווה לאריק איינשטיין (נמרוד סונדרס)
      לא תמצאו אותו על הבמות. חנוך (צילום: נמרוד סונדרס)

      יעל מרגלית, ממקימי חברת ההפקות וייצוג האמנים "המון ווליום" אשר עובדת גם מול העיריות וגם מול הסוכנים האזוריים בתיאום ההופעות השונות לקראת יום העצמאות, טוענת שהשיקול עבור אמנים רבים הוא בהחלט אסטרטגי. "יש אמנים שלא מופיעים בפני קהל שהוא לא שקונה כרטיסים. יש הבדל בין קהל קונה כרטיסים לבין מצב שבו ההופעה מתקיימת פתוח מול 100,000 איש בחינם. יש אמנים שלא מופיעים, אסטרטגית מהמקום של 'מי שרוצה לראות אותי שישלם כרטיס ויראה אותי'. או שלחילופין יש לו סיבות נוספות שהן 'אני ארצה לשמור את המופע שלי ואת הכוח שיש למופע שלי ,למופע שהוא שלי'. אם אני מופיע עכשיו ביום העצמאות בפני 20-30 אלף איש אני שורף לעצמי קהל.

      "מה שאני רוצה לדעת זה מדוע לעזאזל אמנים במדינה צריכים לתת דין וחשבון ללמה הם בוחרים להופיע או לא להופיע בעצמאות. וכשאני חושבת על זה - הנה עוד סיבה לא להופיע. כל אמן שמופיע בעצמאות יודע שבשבוע לפני החג, החינמון התורן או אתר האינטרנט של המדינה שוב יעשו את הכתבה הרגילה בה יתפרסמו מחירי האמנים, לכאורה... הרי זה כולל מתווכים או סתם ספקולציות של העיתונאי המדופלם, ואז כרגיל תוכניות הבוקר שלמחרת יזמנו את ראשי העיר וינזפו בהם על המחירים 'השערורייתיים' שגובים האמנים, שמצידם יתנצלו ויסבירו שהמחיר כולל הרבה הוצאות ונגנים ואנשי צוות שמתפרנסים, ובעצם מי צריך את כל החרא הזה?", מוסיפה מרגלית.

      ירון כהן ממשרד יחסי הציבור "חגית נוביק - סלומון & ירון כהן יעוץ אסטרטגי ויחסי ציבור" מצטרף לדברים באומרו: "יש אמנים שיש להם דרך סלולה מבחינת הופעות ויכול להיות שאם הם יופיעו בבמות זה יכול לפגוע באמפי שוני הבא שלהם או במקום כזה או אחר ולכן זה נראה לי מאוד הגיוני. זה לא מתחיל ונגמר בערך כלכלי. זה מתחיל ונגמר באיזושהי דרך חשיבה אסטרטגית בחצי שנה, שנה קדימה לפעמים... אם אעשה עכשיו הופעה גדולה בתל אביב במקום גדול, אני לא יכול חמש דקות אחרי זה לעשות הופעה בבארבי. יש את השיקולים שהם ברמה הזאת".

      מוקי (אביב חופי)
      למרות ההשמעות, מקבל סכום נמוך לכאורה. מוקי (צילום: אביב חופי)

      מן הצד השני של המתרס הכלכלי ניצבות כאמור העיריות שהשיקול הכלכלי לא נעלם מעיניהן. עיריית קריית אונו לדוגמה החליפה סוסים באמצע המירוץ ופנתה לצביקה פיק רק שלושה חודשים קודם לאירוע. "חיפשנו את המחיר הנמוך וחיפשנו אמן קהילתי", מספרת נטע גולד, מנהלת פרסום ושיווק בעיריית קריית אונו. בקריית אונו יופיעו קובי מחט, צביקה פיק, לירן דנינו, ותתקיים שירה בציבור בליוויה של שרהל'ה שרון (מפיק מוזיקה נמסר בתגובה: "הטענות והדברים אשר הועלו בכתבה אינם נכונים והקשר בינם לבין המציאות הוא מקרי לחלוטין").

      לדברי גורם בכיר בתעשיית מכירות הכרטיסים, המחירים הטובים ביותר מושגים על ידי העיריות המאורגנות שמקפידות להזמין מספיק זמן מראש או העיריות האמיצות שדווקא מחכות לדקה ה-90 ואפילו מעבר לה. "מניסיוני בעבר. אין ספק שעירייה שמחכה לרגע האחרון יכולה לקפוץ על מציאות. אם אמן מסוים לא הצליח למלא לעצמו שלוש במות והוא כבר נמצא באזור מסוים וזה ברגע אחרון אז ברור שהעירייה יכולה לקבל אותו במחיר טוב". לדבריו, שלושה חודשים הם פרק זמן סביר לקבוע הופעה והחודש שלפני אירועי יום העצמאות הוא המאני טיים תרתי משמע. "עיריית נשר היא רשות שתמיד היתה מחכה לא לדקה ה-90 אלא לדקה ה-99", הוא מעיד. "היו מזמינים אותי שבועיים לפני, מתחילים לעשות איתי משא ומתן והיו מחפשים את האמנים הטובים שעדיין פנויים ואפשר לקבל אותם במחיר שווה לכל נפש. להגיד לך שראש העיר הזה לא קיבל תמיד את האמנים הכי טובים במחיר זול יותר? אשקר אם אגיד את זה. הוא תמיד זכה באמנים טובים ובמחיר יותר טוב אבל היה לו את האומץ לחכות עד שבועיים לפני". השנה, אגב, מופיעים בנשר שרית חדד, משינה, מאור אדרי ומירי מסיקה לצד כוכבי ילדים והרכבים מקומיים (דובר עיריית נשר, איל לרמן, מסר בתגובה: "תוכן האירועים ורשימת האמנים נקבעים באמצעות ועדה שבה תמהיל מייצג של תושבים ובני נוער. עיריית נשר הפועלת למען תושביה, מביאה לעיר, בהתאם להמלצות הוועדה, את האומנים הטובים ביותר במחירים הטובים ביותר").

      אפרים שמיר, המופיע השנה בחיפה יחד עם אלון אולארצ'יק, מתייחס לזווית נוספת הקשורה לעיריות ולדבריו צריך "לבוא בטענות לראשי הערים שעוסקים בסוג של שוחד לבוחרים שלהם שאומרים: 'הנה תראו איזה כיף היה'. אבל זה מה שהפוליטיקאים עושים תמיד. העיריות מתחרות ביניהן מי מביאה את הנבחרת הכי מבוקשת והיא כמובן הכי יקרה". נוסף על הדברים האלה שמיר מכיר בכך שאיננו אחד מן האמנים המבוקשים הנ"ל ולא היה מסרב לסכום כסף גבוה לו היה מוצע לו. "בסך הכל זה שוק בשר כמו שאת אומרת. זה ערב שכרוך בנסיעה למקום וזה יום מאוד עמוס וכל זה צריך להיות כדאי בסופו של דבר. ואם זה לא כדאי, אני מעדיף לשבת עם משפחתי ולעשות על האש. אבל אני לא מגיע לסכומים האסטרונומיים האלה. מצד שני אם הייתי במקום האנשים המבוקשים האלה בוודאי לא הייתי אומר 'זה גבוה מדי'".

      אתניקס בהופעה בקיסריה (נמרוד סונדרס)
      מטוס, אופנוע וגם מכונית. נחמה (צילום: נמרוד סונדרס)

      יותר מזה, יש מי שזוכר שפעם המחירים היו אף גבוהים יותר והיתה "מאניה" של ממש סביב יום העצמאות. "הרף המקסימלי שלא חרגנו ממנו היה חמש הופעות בערב", מספר מקור המקורב ללהקת אתניקס המופיעה השנה בגבעת שמואל, במודיעין וביהוד. "המתח היה נורא גדול סביב בניית המסלול. פעם אחת, בשביל להגיע מנקודה לנקודה שכרנו אופנועים. כל חבר להקה קיבל אופנוע ונהג. הרעיון היה לעבור את הפקקים. כי במכונית אתה נתקע ובאופנועים אפשר להיחלץ". בפעם אחרת במהלך שנות ה-90 העליזות התניידו חברי הלהקה מהופעה צפונית לבאר שבע במטוס.

      גם שמיר נזכר בימי הזוהר בהם היה מופיע 5-6 הופעות בערב יום העצמאות ולטענתו מדובר בזיכרון לא מתוק. "זו קריעת תחת אדירה. מצד שני אתה לא רוצה להיות מפונק ולא להרוויח את הכסף. בגלל הכסף מתאפשר לשכור נהג או מסוק או אמבולנס כדי לעבור ממקום למקום. מה שצריך".

      (בהכנת הכתבה השתתף שגיא בן נון)