פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ליאם ניסן ומסעו בעולם סרטי האקשן, פרק 54: "מרדף לילי"

      "מרדף לילי" הוא סרט אקשן נוסף בכיכוב ליאם ניסן, אבל בניגוד לסרטים אחרים, הוא לפחות מנסה לעשות דברים קצת אחרת, ולקחת את עצמו קצת יותר ברצינות. גם אם זה לא תמיד עובד, חייבים לפרגן לניסיון

      ליאם ניסן ומסעו בעולם סרטי האקשן, פרק 54: "מרדף לילי"

      ליאם ניסן החליט לפני כמה שנים שהוא רוצה להיות כוכב אקשן, ומיד נהיה כזה. סרטי "חטופה" הם כמובן המוכרים ביותר שלו בז'אנר, אבל בעוד הסרטים האלה הופכים ליותר ויותר דביליים ומיותרים, ניסן לא מסתפק בהם ובשיבוטיהם, אלא נודד לסגנונות שונים ומגוונים של אקשן. "נון-סטופ" היה היי-קונספט מופרך, "זהות לא ידועה" ניסה לכמה רגעים להיות היצ'קוקי, "שטח פראי" היה סיפור הישרדות כמעט פילוסופי (שלא מספיק אנשים ראו, אגב. אוהבים את ליאם ניסן? צפו ב"שטח פראי").

      "מרדף לילי" הוא אחד מהסרטים האלה: זה בסך הכל עוד סרט אקשן של ליאם ניסן, אבל הוא לפחות מנסה לעשות דברים קצת אחרת, ולקחת את עצמו קצת יותר ברצינות מ"חטופה". זה לא לגמרי מצליח, אבל זה ניסיון יפה.

      ניסן מגלם כאן מחסל באד-אס לשעבר, שהיום הוא שיכור שחי מטובות של החבר שלו – בוס מאפיה בעברו (אד האריס). שניהם מנסים לחזור למוטב. לשניהם יש גם בנים: בנו של הבוס אהוב אך טיפש ובנו של הניסן לא מוכן להשלים עם עברו של אביו ומתנכר לו לחלוטין. צירוף מקרים מעמת את שני הבנים, וגורר לסכסוך גם את בני הדור הקודם. החברים הטובים הופכים לאויבים, למשך לילה אחד: הסרט כולו מתרחש בטווח זמן של 16 שעות.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ליאם ניסן עם אקדח, עוד יום בהוליווד (מתוך "מרדף לילי", צילום: יח"צ)

      העלילה לא תגרום לאף אחד ליפול מהרגליים מרוב מקוריות. גם סצנות היריות והמכות בסרט הן בסדר, אבל לא חסרות ייחוד כלשהו. נקודת אור נרשמת במקום הבא: ההתייחסות הרצינית לתסריט גורמת לסרט, לפחות בהתחלה, לעבוד. זאת דרמה עם יריות, לא רצף של סצנות אקשן עם כמה פילרים. וכאן מתגלה היתרון בכך שליאם ניסן הוא לא שרירן אלא שחקן. גם כשהוא לא עובד בפול גז (הוא לא יקבל שום אוסקר על הסרט הזה, והוא יודע את זה), עם ניסן רואים את ההבדל בין מצבו כשהוא עייף מהחיים לבין מצבו כשהוא דב זועם ומגן על ילדיו בכל מחיר. הקשר הסבוך למדי בין ניסן לבין חברו לשעבר ובנו עובד: הוא לא עושה חשק ללחוץ להריץ קדימה עד לסצנת המכות הבאה. הסצנות השקטות בין ניסן לבין האריס יפות ומלאות במתח שמגיע מדמויות, לא מאקדחים. הטינה של הבן (ג'ואל קינמן) מובנת, והנפילה לקלישאת האב המציל לא אוטומטית.

      במשך כחצי סרט, העלילה מצליחה לסחוף. אבל אז הוא מאבד דלק. הסרט נמשך יותר מדי זמן וסוחט בכוח עוד גילוי דרמטי על יחסי הבן והאב – זה שהוא עד עכשיו סירב להכיר בקיומו לא היה דרמטי מספיק? - ואז עוד סצנת יריות שנראית דומה מדי לסצנות שכבר ראינו, עוד ביג-באד שרודף אחרי ניסן מסיבה לא מנומקת מספיק.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      האיש הרע לא ממש נראה רע (מתוך "מרדף לילי", צילום: יח"צ)

      כבר התלוננו על זה: קשה, אולי בלתי אפשרי, לקבל היום תשומת לב כלשהי עם סרט שעוסק רק באנשים עם ‏אקדחים. חייבים גימיק. "ליאם ניסן עם אקשן על מטוס" עובד.‏ "ליאם ניסן נלחם בזאבים באלסקה" זה אחלה. "ליאם ניסן נגד צ'ינצ'ילות מוטנטיות" עוד לא ניסו; אולי גם זה יעבוד. אבל "ליאם ניסן יורה בכמה אנשים שמנסים להרוג אותו" זה פשוט רגיל מדי. צריך ביצוע יוצא מגדר הרגיל כדי להפוך סרט כזה לראוי לציון – ו"מרדף לילי" הוא לא יוצא דופן, רק סביר. לכן הוא אחד מסרטי האקשן הטובים ביותר של ליאם ניסן, ועדיין, בינוני בלבד. יותר טוב מ"חטופה 3", זה בטוח.

      ומה אתם חשבתם על "מרדף לילי"? ספרו לנו בתגובות