בשבוע שעבר התבשרנו על חציית קו מסוכנת של כללי האתיקה בשל ניגודי עניינים הנוגעים ליחסי עולם המוזיקה עם עולם התקשורת. הודעה לעיתונות, שנשלחה ביום שלישי ממשרדו של רני רהב המייצג את אייל גולן, הכריזה כי חברת "ליאם הפקות", שבבעלותו של גולן ובניהולו של בני פרץ, תחל לייצג את שדרן הרדיו ירון אילן ואת הרכבו המוזיקלי "עושים שמח". הידיעה לא עשתה שמח. זהו צעד בעייתי מאוד ששדרן רדיו מוביל מיוצג מעתה על ידי חברה של זמר מוביל באותו הז'אנר עצמו, המוזיקה הים-תיכונית. זוהי עליית מדרגה של תופעה חמורה וחוצת מגזרים שקיימת כבר שנים רבות אבל ממעטים מאוד לעסוק בה גורמים בתעשייה שפועלים בעולם המוזיקה כזמרים/ יוצרים/ אמנים/ מנהלים/ אמרגנים וכו' ובאותה עת עובדים גם כאנשי תקשורת המסקרים/ משדרים/ מבקרים את התחום שהם פועלים בתוכו.
בז'אנר המסתלסל, ירון אילן הוא אחד משלושת שדרני הרדיו המובילים, מכתיבי טעם הקהל והמשפיעים ביותר (לצד דידי הררי ואליקו). אילן משדר את התוכנית היומית "מנטה" ברדיו ירושלים וברדיו דרום המוקדשת למוזיקה הים-תיכונית ומגיש בערוץ 24 את "שישי שמח", ובעבר הגיש במשך שנים רבות את התוכנית "ריח מנטה" בערוץ 33. אילן וגולן כבר שיתפו פעולה לא פעם בעבר, בין השאר כשירון אילן היה אחד השופטים בתוכנית "אייל גולן קורא לך", צעד בעייתי בפני עצמו מבחינת ניגוד העניינים לפחות למראית עין וחית גרונית.
"ליאם הפקות" שבבעלות גולן מנהלת את הזמר מושיק עפיה ואת הזמרת נסרין קדרי זוכת "אייל גולן קורא לך". כעת, עלול להיווצר אחד משני המצבים הלא תקינים הבאים: אפשרות אחת היא שירון אילן ישמיע בתוכניותיו במינון גבוה יותר (בהשוואה לתקופה שלפני החתימה עם גולן) את מושיק עפיה ונסרין קדרי רק בגלל שהוא כעת חולק איתם את אותו משרד בבעלות גולן, וגולן עצמו יבטיח לעצמו שכמות ההשמעות הנדיבה בהם זוכים שיריו גם ככה בתוכניתו של ירון אילן לא תפחת ואולי אף תגדל יותר; אפשרות שנייה שנראית כבעלת סיכויים קלושים: אילן יגזור על עצמו לנגן במינון נמוך יותר באופן משמעותי שירים של גולן, עפיה ונסרין או יפסיק להשמיע אותם כליל למרות שיחשוב שהם טובים רק כדי שלא יגידו שהוא "חייב" למי שמייצג אותו, וגם זה בעייתי. התוצאה מריחה לא טוב, וממש לא כמו מנטה, ולא משנה היכן תיעצר הרולטה. להערכת גורמים בסביבתו של גולן, האופציה הראשונה היא זאת שתתממש, להלן אילן ייתן עכשיו במה רדיופונית רבה יותר לעפיה ולקדרי, וגולן ישריין את אהדת אילן הקיימת גם ככה. כך או כך, שדרן לא אמור להיות מיוצג על ידי חברה של זמר המנהלת אמנים התלויים בהשמעותיו.
ירון אילן הביא לשיאים חדשים את חוסר האתיקה הזאת, אולם זהו לא המקרה הראשון של חוסר אתיקה בתחום. דידי הררי, בעודו משמש כאחד מהשדרנים קובעי הטעם במוזיקה הים-תיכונית, כתב בעבר תחת שם העט אסף מרום לאייל גולן את השיר "נערה", לשלומי שבת את השיר "לנצח צעירים" ולנתנאל את השיר "ילדה של אב" (שנים לפני שמוקי יצר את "ילד של אבא"), וזהו ניגוד עניינים חריף; אליקו ערך אוספים מוזיקליים; אסף אטדגי משמש במקביל כמנהלו האישי של עומר אדם וכמנחה את תוכנית "הבילויים" בערוץ 24, המסקרת בין השאר גם את תחום המוזיקה, וכשופט ב"הכוכב הבא"; ואם מרחיקים אחורה יותר, אז בעבר שודרה בגלי צה"ל התוכנית "על הדבש ועל הכיפאק", שהיתה גטו של מוזיקה ים-תיכונית בתחנה, ואחד ממגישיה היה הזמר, הכותב והמלחין אביהו מדינה, שיצר שירים רבים ששודרו ב"על הדבש ועל הכיפאק" בימים בהם הוא לא שידר.
סוגיית ניגוד העניינים הלא תקינה הזאת אינה נחלת המוזיקה הים-תיכונית בלבד. היא קיימת, בממדים צנועים יותר, גם בז'אנרים אחרים: יואב קוטנר הוא מצד אחד, מגיש, עורך ומבקר מוזיקה ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, מצד שני הוא היה חבר בלהקת קאריזמא שליוותה את מאיר אריאל ב"מסע הבחירות של מאיר אריאל" בנגינה על כלי הקשה ובקולות רקע, וערך בין השאר אלבומי אוסף לשלום חנוך; דורי בן זאב פעל שנים רבות כמגיש וכזמר במקביל; יואב גינאי כותב פיזמונים ובמקביל משדר ברדיו ובטלוויזיה וכיום גם מנהל את חטיבת התוכניות של הערוץ הראשון; זוהי רשימה חלקית מאוד ויש עוד דוגמאות לאנשים רבים. שלא במפתיע, יש תירוצים נאים. נכון שאנחנו מדינה קטנה, נכון שקשה שדרכים לא יצטלבו, נכון שבחלק מהמקרים ניתן גילוי נאות, ונכון שהרבה מאוד תלוי ביושרה אישית, והרבה מהשמות המדוברים הם אנשים ישרים והוגנים. עם זאת, גם אם אתה הוגן, ישר וממש בסדר, עדיין יש מראית עין של ניגוד עיניים והדבר עלול ליצור לזות שפתיים.
ובכל מקרה, אף אחד מהשמות הנ"ל לא השתין מהמקפצה כמו שעושה עכשיו ירון אילן. המקרה שלו חמור במיוחד ומהווה עליית מדרגה. העובדה שיצאה הודעה מסודרת לעתונות על הצטרפותו של ירון אילן למשרדו אייל גולן לא הופכת את העניין לכשר, אלא מעידה למרבה הצער על כך שאבדה הבושה.
תנו סולם לגולן, שיוריד אותו מאילן. ולהפך.
ירון אילן אמר בתגובה לוואלה תרבות: "אני לא רואה שום בעיה שחברת ליאם הפקות מייצגת אותי. מי שמנהל אותי זה בני פרץ. זה לא מונע ממני לעשות שום דבר שאני צריך לעשות במלוא הבנתי בטלוויזיה וברדיו. מה הבעיה האתית? למה, אתה מדבר על זמר שצריך להוכיח את עצמו? אני לא רואה שום חשש לניגוד עניינים. אני אמשיך לפעול בדרך שנהגתי בה עד היום, הדרך שמוליכה אותי היא רק מה שטוב למאזינים שלי ולצופים שלי, נקודה. אין שום חששות מבחינתי בעניין הזה. מי שיש לו חששות, שיחשוש. אני לא חושש על עצמי בעניין הזה. כל החיים שלי פעלתי ביושר ובהגינות במקצוע הזה, זו דרכי וככה אני אמשיך לפעול. אין מעורבות מקצועית ותכתיבים מקצועיים מאף אחד אליי. מדובר בעיצוב שלי כאמן, גם במופעים שלי, גם בהנחיות שלי באירועים ובכל מיני ועדים, וזה הכל".
מ"ליאם הפקות" נמסר בתגובה: "יש לנו חומות סיניות שמפרידות בין מחלקת הבוקינג ומחלקת ההזמנות לבין האמנים המיוצגים על ידי ליאם הפקות. אנו פועלים תמיד ביושר".