מי לא מכיר את סיפורה של ויקטוריה אברבנאל? האישה החרדית משכונת שערי חסד בירושלים שנוסעת להביא את בתה הסוררת רבקה הביתה. "תפוחים מן המדבר", סיפורה הקצר של סביון ליברכט שנכלל בקובץ סיפורים קצרים תחת אותו השם, ליווה נערים ונערות רבים בגילאי תיכון עת נבחנו עליו לבגרות. סיפור האהבה האסור בין רבקה אברבנאל שתמיד נחשבה לילדה גברית וחסרת חן לבין דובי, בן קיבוץ "נווה מדבר" שבדרום הארץ שלמד להנביט תפוחים בקופסאות שימורים, עולה כעת לאקרנים ומשנה מיקוד. התסריט שכתבו מתי הררי ואריק לובצקי בשיתוף עם ליברכט, חושף את נקודת המבט של רבקה, אותה מגלמת מורן רוזנבלט שדווקא לא הכירה את הסיפור.
"אריק חשב עליי לתפקיד שנה וחצי לפני שהוא התחיל ללהק בכלל", היא מספרת כיצד התגלגלה לתפקיד. "הוא פגש אותי באיזו מסיבה של בית הספר למשחק ואמר שהוא עובד על משהו ושאקרא את הסיפור וכך עשיתי. כשהוא הזמין אותי לאודישנים קראתי את הסצנה שנתנו לי", מאוחר יותר, היא מספרת, הבינה שקראה את הספר מבלי לדעת שבסופו של דבר תלוהק לתפקיד.
דרכה של רוזנבלט אל המסך הגדול לא נסללה בצורה המקובלת. "הלכתי להיבחן לניסן נתיב, ליורם לויינשטיין ולסמינר הקיבוצים ולא התקבלתי לאף אחד מהם. כתבתי מונולוג על זה. זה היה בתקופה שצדי צרפתי היה שופט ב'כוכב נולד' והתחיל להשתמש בביטוי "זה היה על יד". זה הדבר הכי קשה שאפשר לומר. החלטתי לכתוב על מישהי שהולכת לרופא ואומרת לו שהיא חושבת שהיא חולה במחלת על יד. מין מונולוג קומי. נגיד היא מבקשת משולש פיצה ותמיד מביאים לה את זה שעל יד. שלחתי את זה לסמינר הקיבוצים בבקשה לעוד הזדמנות וגם אותה לא עברתי".
כעת, אחרי מספר תפקידים על המסך הגדול, את "תפוחים מן המדבר" היא כבר נושאת לבד על כתפיה. "הבנתי שלא היה לי מה להגיד במונולוגים האלה שעשיתי. פשוט בחרתי מונולוג שיש לו מנעד רגשי. וגם היום אם אני עושה משהו ולא מוצאת את מה שחשוב לי להגיד בדבר הזה אז אשחק גרוע".
את מה שהיה חשוב לרבקה אברבנאל להגיד, מצאה רוזנבלט ממש לילה לפני הצילומים. "אני לא מכירה את העולם החרדי אבל לא התרכזתי בזה דווקא. היה לנו בערך חודש להתכונן והרגשתי שהעולם הזה הוא לא הדבר החשוב. מה שחשוב הם היחסים במשפחה. להיות בת לאבא שלדעתה לפחות, מתבייש בה".
רוזנבלט, חברה בקהילה הלהט"בית אשר מדברת על נטייתה המינית לראשונה בריאיון זה, לא היתה יכולה להיות חלק מהעולם הזה אבל מספרת שלאביה אין בעיה עם נטייתה המינית. "זה אף פעם לא היה אישיו בחיים שלי הדבר הזה", היא אומרת ומוסיפה "היציאה מהארון לא היתה דרמטית".
זה משהו שתמיד ידעת?
"באיזשהו שלב כשהתחלתי להבין שזה קיים. הלכתי על זה ברגע שהבנתי".
ומה גרם לך להבין?
"שמעתי מישהי שאומרת שהיא לסבית וגיליתי שיש דבר כזה".
איך יצאת?
"לא ממש יצאתי אף פעם. התחלתי להתעניין בבנות ואז אחרי שלב מסוים נהייתה לי חברה וזה היה טבעי".
עכשיו רוזנבלט יוצאת מן הארון גם על המסך הגדול כאשר נוסף ל"תפוחים מן המדבר", בחודש הבא יוקרן הסרט "מי שטוב לו" במסגרת הפסטיבל הבינלאומי ה-10 לקולנוע גאה. התסריט נכתב יחד עם השחקנית גפן גנני שאיתה הנחתה רוזנבלט את טקס פרסי המדיה ה-2 של TLVFest שמוקדש לתכנים וייצוגים להט"ביים. הסרט נכתב בהשראת סיפורה האישי של גנני שליבה נשבר בגיל 15 על ידי נערה.
רוזנבלט, החותמת את שנתה הראשונה בלימודי תסריטאות בבית הספר הירושלמי ללימודי קולנוע "סם שפיגל", נחשפה לסיפור בזמן שניהלה מערכת יחסים עם אותה נערה, שבגרה בינתיים, ששברה את ליבה של גנני והחליטה לכתוב על כך. בהמשך חלקה את שכתבה עם גנני והשאר היסטוריה. "זה בכלל היה אמור להצטלם במסגרת פרויקט 48 ואז הבנו שלא נספיק ב-48 שעות. החלטנו לעשות את זה, רק לבד".
גם את הדרך המקצועית סללה רוזנבלט לגמרי לבד ורשמה כבר כמה תפקידים אמיצים. ב"אודם" של יהונתן סגל שעורר בשעתו הדים שיחקה את הנערה הערבייה נוצריה אינעם, תפקיד שעבורו למדה ערבית ושעליו זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר (יחד עם נטלי עטיה) בפסטיבל הקולנוע בירושלים, במסגרת פרס חג'ג' (וולג'ין לשעבר) והיתה מועמדת לפרס אופיר בקטגוריית שחקנית המשנה. רוזנבלט שיחקה גם בסרטו העלילתי הראשון של יריב מוזר, "שבלולים בגשם", את נעה, זוגתו החקרנית של גבר שיוצא מן הארון וחדי העין אולי גם זוכרים לה את הפרק ב"איש חשוב מאוד" שם גילמה את שחקנית המשנה 'מיקה', שמאפשרת ליהודה לוי, שעצר להגיד שלום במהלך הריאיון, לחדור אליה כדי לגבור על סצנת המין שבה הוא מתקשה לתפקד.
את מאופיינת כשחקנית טוטלית, היית באמת עושה את זה?
"אני חושבת שלא אבל אני לא יכולה להגיד בוודאות. לא ידעתי שדברים כאלה קורים אבל לאחרונה שמעתי למשל על 'נימפומנית' של לארס פון טרייר. זה נראה לי מאוד הזוי אבל זה הכל עניין של הרגל ותפיסה. אם עכשיו עולם הקולנוע היה הולך לכיוון של לעשות יחסי מין אמיתיים? יכול להיות שמשהו בראש היה משתנה וזה היה הופך לנורמלי. אין לי מושג.
"גם קצת התחלתי לכתוב על זה תסריט והעפתי אותו. לא על סקס אבל על הרגע האמיתי. הניסיון הוא כל הזמן לנסות לייצר משהו אמיתי. בביתף כשאת עוברת על זה, את כאילו מנסה להביא דברים אמיתיים ואז את מחליפה אותם כל הזמן. הניסיון הוא לא לשחק".
כשמרפרפים על הקריירה הקולנועית שלך זה נראה שהצלחת לשמור על הכלל הזה.
"דווקא יש רגעים די ספורים בחיים שלי שהרגשתי שאני, הדמות והמצב התחברנו למשהו הרמוני במאה אחוז. הם רגעים של אושר עילאי, אבל אני מרגישה לגמרי שאני עדיין לומדת איך לעשות את זה. בלימודי משחק למשל, אני זוכרת פעם אחת או פעמיים בהן זה קרה בכל שלוש השנים. הרגשתי שהמוח שלי לא עובד בכלל. וגם בסרטים שעשיתי אני יכולה להצביע על רגעים ספורים שהרגשתי את הסנכרון הזה".
יש לך רגע כזה ב"תפוחים מן המדבר"?
"יש איזה רגע שאני יוצאת מהחדר לפני שאני בורחת ואני מסתכלת על ההורים שלי. זה היה רגע כזה שהמוח שלי לא עבד, פשוט הייתי שם. גם יש כמעטים. יש 95%. בסצנות עם ריימונד (אמסלם. ט.ק) בקיבוץ למשל. משהו באיך שאני רואה אותה, איך שלקחתי את איך שרבקה רואה את אמא שלה, התחבר למשהו שחשבתי על התסריט ועל הדמות. היא ממש מעריצה את אמא שלה וזה לא משהו שהיה קורה בלי ריימונד".
נשמע שאת מעריצה אותה בחיים האמיתיים.
"אני מסתכלת עליה ואני כזה קצת עם פה פתוח. היא אישה מרשימה מאוד. זו היתה תוספת שמאוד נהניתי ממנה וזה סידר לי גם הרבה דברים לסרט".
בין הדברים ש"הסתדרו" עבור הסרט היו גם שתי מועמדויות לפרס אופיר לאלישע בנאי וריימונד אמסלם. "תפוחים מן המדבר" שכבר עובד לכדי מחזה בשנת 2006 וכיכב על במות בית ליסין, הוקרן השבוע לראשונה בבכורה חגיגית בסינמה סיטי גלילות ויוצא בהפצה רחבה בכל הארץ. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה וזכה לביקורות מעורבות אבל גם זכה לאחר מכן בפרסים. בתחילת השנה קטף 'תפוחים מן המדבר' את פרס בחירת הקהל לסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס והוקרן בפסטיבל 'סינקווסט' בסן חוזה שבקליפורניה במרץ האחרון.
"ככה התגברתי על הפחד שלי מטיסות" מספרת רוזנבלט שנסעה לבדה לייצג את הסרט בלוס אנג'לס. "מגיל 12 נסעתי רק לאירופה אבל הפחד האמיתי מטיסות התחיל בחמש-שש שנים האחרונות. הייתי אומרת "שיעבור שיעבור שיעבור" עד שנוחתים ופה בגלל שזה 15 שעות פשוט התפוגג הפחד".
מהיכן הפחד? היית במטוס שכמעט התרסק?
"לא, חוסר שליטה. כן נו, אני לא הבנאדם הכי קליל".