הרשות לפיתוח ירושלים היא גוף שנמצא בין הממשלה לעיריית ירושלים והוא הוקם למטרה אחת לפתח את העיר. אחד הפרויקטים הנוצצים הפועלים ברשות הוא מיזם הקולנוע והטלוויזיה שמעודד יצירה ברחבי העיר. ירושלים היא העיר היחידה בישראל שקיים בה גוף המעניק כספים ליוצרים ועוזר להוציא לפועל סדרות וסרטים. מה העיר מקבלת בתמורה? זה נורא פשוט. הסרט או הסדרה שזוכים במענק צריכים להצטלם בעיר ולעסוק בה.
הקונספט הזה לא הומצא כאן בישראל. הוא כבר קיים באירופה ובארצות הברית למעלה מ-15 שנים. למודל הזה שתי מטרות. האחת להעלות את העיר או חבל הארץ על גבי המסך, מה שמשפר אוטומטית את תדמית המקום וכמובן כהשלכה ישירה, החשיפה מעודדת תיירות. המטרה השניה היא כלכלית. הפקה אשר מתקיימת בעיר ספציפית מוציאה כסף באזור ואף מספקת פרנסה לתושבים מקומיים.
"בעקבות מיזם הקולנוע והטלוויזיה יש עלייה של 25 אחוזים בסרטים המצולמים בירושלים" מספר יורם הוניג, מנהל מיזם. במהלך שש השנים האחרונות צולמו בירושלים שלושים ותשע סרטים, ארבעה עשרה סדרות טלוויזיה והפוקו בה שמונה הפקות בינלאומיות. כתוצאה מהעשייה בעיר, עמד סדר גודל הוצאות ההפקה בירושלים על 86 מיליון שקלים. אבל לא רק העיר מרוויחה מהמיזם, מספר הוניג "ישנה עלייה בחשיבות הקולנוע הישראלי בעולם. ההפקות מייצרות סרטים עם חופש יצירה גדול יותר כי הם כבר פחות תלויים בקהל. בזכות כך הקולנוע הישראלי מקבל שם עולמי. תראה מדינות בסדר גודל שלנו כמו שוויץ, דנמרק או הולנד שבהן יש אותה כמות תושבים ועל הקולנוע שלהם לא כל כך שומעים. לאף אחת מהן לא היו שבעה סרטים בפסטיבל קאן"
מאיפה מגיע הכסף למיזם?
"הכסף מגיע מהממשלה. המיזם לא לוקח חלק מהעוגת התקציב של התרבות אלא מדובר בתוספת שמגיעה מהממשלה שמיועדת לפיתוח העיר. לא מדובר בעוד קרן לעידוד קולנוע. היום, אם אתה מקים קרן קולנוע חדשה אתה לא מקבל עוד כסף מהמדינה, אלא מתקציב הקולנוע הקיים. הכסף שמגיע למיזם הוא כסף חדש".
יש אכיפה או דרישה של המיזם מה יופיע או לא יופיע בתוכן הסרטים או הסדרות?
"יש הרבה דיונים אצלנו על מה נכון ומה לא נכון לתמוך בו. אני גם שמח שהממשלה נותנת לעיר חופש אמנותי ולא יורדת לצנזורה. אני כן מאמין שצריך להציג בעיות, אי אפשר לעבוד על האנשים אתה לא יכול לצייר תמונה לא ריאליסטית. להפך, הבעיות במיוחד בסרטים וסדרות זה מה שיוצר דרמה. אותן בעיות שאנשים מתמודדים איתן, להשתמש בבעיות שיש בעיר אבל לא בצורה שזה מגיע בחדשות אלא צורה אישית ומורכבת יותר.
מאחורי כל סרט עומדת רשות מצליחה
לא מעט סרטים וסדרות שאתם מכירים נתמכו על ידי מיזם הקולנוע והטלוויזיה. מסדרות כמו "עספור" ו"ילדי ראש הממשלה" של HOT, דרך "סרוגים" ו"אורים ותומים" של yes. ועד ל"עבודה ערבית" ו"פולישוק" בקשת וסרטים כמו "הערת שוליים" של יוסף סיידר, "יונה" של ניר ברגמן, ו"מיטה טובה" של שרון מימון וטל גרניט והרשימה עוד ארוכה.
אורן שטרן, שעומד מאחורי הקומדיה "זינוק בעליה", מספר על הקושי להשיג קרנות למימון קומדיות בישראל "באופן גורף, קרנות לא ממהרות לתת מענק לסרטים קומיים". בגיוס אחר כספים לסרט שמע אורן על המיזם הירושלמי. לו באותו הזמן היתה רק בעיה אחת התסריט שעליו עבד התנהל בכלל בעיר אחרת. "בהתחלה העלילה לא היתה בעיר ירושלים וחיפשנו דרכים לעשות את זה. כשעשינו את השינוי זה עשה הרבה יותר טוב לסרט. המשפחה היתה משפחה כזאת מגוש דן וברגע שהעברנו את כל העלילה לירושלים זה נהפך ליותר מעניין".
גם סרטו האחרון של אבי נשר "פלאות" קיבל תמיכה מהמיזם בירושלים. בשביל נשר, כמו בסרטיו של וודי אלן, הלוקיישן הוא לא רק המקום בו הסצנות מתרחשות אלא עוד דמות בסרט " יש לי עניין עצום בערים כדמויות בסרט או מקומות באותה מדינה כמו שהמדבר או עיירת הפיתוח היתה חלק בלתי נפרד מהסרט "סוף העולם שמאלה" מספר נשר.
לנשר יש סיפור אהבה עם ירושלים, הוא מלמד בבית הספר לקולנוע סם שפיגל כבר שבע שנים. "אני בנוהל היומי שלי, בא כמה שעות לפני זמן הלימוד ואני סתם מסתובבב ברגל ברחבי העיר. יש משהו מאוד מפרה בעיר ומעורר מחשבה", אומר אבי ומוסיף שרואה את היתרון בעיר הזאת גם בסרטים של אחרים "ב'הערת שוליים' לדוגמה היה שימוש נפלא בשכונת רחביה. זה שהגיבורים גרים שם זה אומר עליהם הרבה לא צריך אסקפוזיציה ארוכה בשביל לספר על הדמויות, מקום המגורים מספר עליהן הרבה. בישראל לפני 30 שנים כשאנשים גרו בדיזנגוף 99 זאת אמירה מאוד ספציפית. אבל לא כל מקום מספר על בן אדם, אני גר ברמת גן וזה לא אומר הרבה עליי. אבל דווקא ירושלים מצליחה לספר המון".
מעבר לעזרה הכספית שמספקת הרשות לפיתוח העיר והעזרה שלה להפוך תסריט על הנייר לסרט חי על המסך הגדול, מספר אבי גם על העבודה השוטפת עם המיזם. "היה תענוג לעבוד איתם ברמת מקצועית מעבר לכסף. ביום יום בהפקה זה פשוט תענוג זה מזכיר לי בניו יורק שיש גוף עירוני שמאוד עוזר ומאוד יעיל ואפקטיבי. העבודה עם מיזם הקולנוע בירושלים היתה טובה לא פחות". שטרן מוסיף שעוד לפני הצילומים "מה שיפה אצלם זה שאתה מקבל ממש חוות דעת נורא נורא מסודרת והם נורא נורא בעד מחפשים עוזרים גם נותנים הרבה הערות טובות". כיום עובד נשר על סרטו החדש, מותחן פסיכולוגי, בשם "עמק רפאים". הפעם מדובר בהפקה הוליוודית שעתידה להצטלם בישראל בקיץ הקרוב.
זו בטח לא הפעם הראשונה שהפקה בינלאומית מצטלמת בישראל. כבר צילמו פה בשנות השמונים את "רמבו 3". בשנה האחרונה נטלי פורטמן ביימה וגם שיחקה בסרט שהצטלם בירושלים בשם "סיפור על אהבה וחושך". גם הסדרה "Dig" של רשת NBC, אותה כתב גידי רף, התחילה את הצילומים בירושלים בקיץ האחרון, בעזרת תמיכה של מיזם הקולנוע, אך בעקבות מבצע "צוק איתן" נאלצה ההפקה להעביר את הצילומים לאירופה.
למראית עין זה נראה קל ופשוט ואפילו מתבקש להגיע לצלם בישראל במיוחד כשרוצים לתעד את ירושלים. במציאות התמונה קצת שונה. "בארץ אין תמיכה או סיוע להפקות בינלאומיות ומתעקשים לא לעשות את זה" מספר הוניג. במדינות וערים רבות בעולם, שמחים שהפקות זרות מגיעות לצלם אצלן. המדינות מעודדות חברות הפקה לעשות זאת על ידי תמריצים בהקלות מס לדוגמה. בישראל עדיין אין עידוד מספק בהשוואה למדינות אחרות, לא מעט סרטים שעסקו בירושלים צולמו בכלל במלטה. העניין הכספי מרחיק את אותן הפקות זרות וזה עוד מבלי לחשב את עלות הביטוח של צילומים במדינה שלא ברור מה יהיה מצבה הביטחוני בעוד שבוע. מיזם הקולנוע הצליח קצת להקל ולמשוך אליו לא מעט הפקות " ראש העיר, הרשות לפיתוח ירושלים והמשרד לירושלים שיכנעו את הממשלה וזו הקציבה עוד 33 מיליון ש"ח לטובת הפקות ענק מחוץ לארץ בשביל שיגיעו לצלם בישראל", מספר הוניג.
לירושלים יש עוד דרך לעבור עד שתהיה הוליווד קטנה, אבל בזכות המיזם נראה שהיא בכיוון הנכון. עם סרט נוסף של ניר ברגמן שמצטלם בימים אלו בעיר, סרט עתידי של יוסף סידר וסרט של אבי נשר ועוד שתי סדרות בכבלים, נשאר רק לכתוב 'ירושלים' באותיות לבנות גדולות על אחת הגבעות.