מאז שנודע על מינויה לתפקיד שרת התרבות והספורט, מוצפת מירי רגב במיילים ובסמסים רבים, שמיידעים אותה בנתון קשה: אמנים, יוצרים ואנשי תרבות רבים רעבים ללחם. "יש לטפל בכך באופן מיידי", אומרת השרה רגב בריאיון מיוחד לוואלה תרבות, "המשימה שלי, בעיקר כרגע, היא כמובן להגדיל את תקציב התרבות". בתגובה לשאלה האם תתמוך בקריאה להעלות את תקציב התרבות לגובה אחוז אחד מכלל תקציב המדינה, שבאה לידי ביטוי בקמפיין "1% לנשמה", אומרת רגב כי היא עדיין אינה יודעת אך היא בעד הגדלת תקציב התרבות. על מספרים ופרטים מדויקים היא תדבר בהמשך, לאחר שתלמד את משרד התרבות, שלתפקיד השרה שלו היא הושבעה ביום חמישי וטקס חילופי השרות יתקיים היום (ראשון).
סביר שאנשי תרבות ישמחו לשמוע על הכרזה זו של רגב לוואלה כי היא רואה בהגדלת תקציב התרבות כאחת ממשימותיה העיקריות, אולם סביר גם שיושמעו לא מעט ביקורות על החלטתה הראשונה בתפקיד שרת התרבות, המדיפה ניחוחות פוליטיים ולאו דווקא דאגה לרווחת האמנים הרעבים העברת מטה משרד התרבות מתל אביב לירושלים. רגב, כפי שנודע אמש, כבר פנתה לאנשי משרד האוצר בבקשה שיאתרו לה בניין משרדים בעיר הקודש. יצויין כי כבר קיימת שלוחה של משרד התרבות בירושלים, בשכונת שייח ג'ראח, ושם יתקיים טקס חילופי השרות. בהודעה הרשמית הראשונה לתקשורת שהוציאה רגב כשרת התרבות והספורט, ונשלחה אמש, הוכרז כי "שרת התרבות והספורט מירי רגב הורתה לצוות המשרד לבדוק את העתקת המשרד מתל אביב לירושלים, זאת בהתאם להחלטת הממשלה לפיה משרדי הממשלה יפעלו מירושלים. השרה רגב רואה חשיבות רבה כי משרד התרבות והספורט יפעל מירושלים בירת ישראל".
רגב ראויה לקבל תקופת חסד. היא עצמה לא מבקשת 100 ימי חסד, כמקובל, אלא מסתפקת, לדבריה, בפחות מחצי 45 ימים - כדי ללמוד את התחום. קבלת הפנים הקשה שספגה מצד עולם התרבות והאמנות מרגע שנודע על מינויה כשרת התרבות לא נתנה לה אפילו דקה של חסד. סערה התעוררה בעקבות הדברים הגסים שאמר לוואלה תרבות חבר הגשש החיוור גברי בנאי שכינה את מירי רגב במלה "בהמה". "אני, מממשלה כזאת אין לי בכלל ציפיות. אז גם ממירי רגב אין לי ציפיות", אומר בנאי לוואלה תרבות בחמישי. "אני פשוט לא מאמין, זה הכל. הצורה שבה הוא (נתניהו ש.ב.) מחלק תפקידים, זה סתם כי הוא רוצה כבר לגמור עם זה, הוא רוצה להשפיע, הוא יכול לעשות אותה שרת התרבות והבולים. שיעשה מה שהוא רוצה, זה לא מפתיע אותי. בעיני היא בהמה, זה הכל. אני בכלל המום איך היא הגיעה לדרגת תת אלוף בצבא. אני לא מאמין. הדבר היחיד שאפשר להגיד זה כפיים!".
"גברי בנאי הפתיע אותי וגם ציער אותי", אומרת רגב. "אני אומרת לעצמי: למה? מאיפה הבאת את זה? מצד שני אני עונה לעצמי: טוב, אוקיי, אני מבינה, הוא לא מכיר אותי. יש לי איזשהו דימוי. אני בטוחה שכשהוא יכיר אותי הוא יבין שיש לו עסק עם שרה רצינית ואחראית. אני מבינה שאני לוקחת על עצמי תחום מאוד חשוב, ממלכתי, תחום התרבות שצריך להשקיע בו וגם לשדרג את המשאבים שהמדינה מקצה לתחום. מצד שני, צריך לעשות רפורמות, גם בתחום התרבות וגם בתחום הספורט. אני רוצה ללמוד את התחומים האלה. אני בעיקר הולכת להקשיב בהתחלה. אני קולטת מהר ומקבלת החלטות. כשאני מחליטה על משימה, אקדם אותה. אני חושבת שתרבות זה תחום שחשוב לנו ונוגע לכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת, בין אם הוא ערבי ובין אם יהודי, בין אם הוא בדואי ובין אם הוא מושבניק, בין אם הוא קיבוצניק ובין אם הוא גר בשכונה. לכולם יש נגיעה גם לתרבות וגם לספורט. לכן צריכים לראות איך אנחנו הופכים את זה לנגיש יותר, ולקוות שאנשים יכולים להתפרנס מהמקצוע הזה בכבוד".
- אמרת מספר פעמים שהעדפת משרד ממשלתי אחר. נקווה שלא תהיי פחות נלהבת במשרד התרבות, כי ההתלהבות היא גורם חשוב בהזזת דברים.
"אין סיכוי שזה יקרה. נכון שזה תחום חדש לי, זה לא סוד שלא כיוונתי למשרד הזה, כיוונתי למשרד חברתי. לא שמשרד התרבות והספורט הוא משרד לא חברתי, אבל זה לא משרד רווחה. יחד עם זאת, בצבא יכולתי לבוא להתווכח עם המפקדים שלי ולחשוב אחרת מהם, אבל מרגע שהתקבלה החלטה, יצאתי מהמשרד כאילו אני קיבלתי את ההחלטה הזאת. דרך אגב, אני בחרתי את המשרד. נתנו לי לבחור אותו מבין המשרדים האחרים. יכולתי לבחור בין משרד התרבות והספורט, משרד התיירות ומשרד הקליטה, משרדים טובים וחשובים, ובחרתי את התרבות והספורט. כי אני חושבת שיש הרבה מה לעשות בתחום הזה, אני חושבת שלמשרד הזה יש נגיעה לכלל אזרחי המדינה, למגוון האוכלוסייה וזה בעיני תפקיד מאתגר. אני באה אליו בהתלהבות בדיוק כפי שאתם מכירים אותי, ואני אעשה אותו בהתלהבות ובנחישות. ובאותה התלהבות ונחישות אני אגיד דברים, שאולי לא כולם יאהבו".
- עלו חששות מפגיעה בתמיכת משרד התרבות תחת הנהגתך בחופש הביטוי, באמנים שמביעים דעות שונות משלך ובתרבות הערבית.
"חס וחלילה, למה שתהיה פגיעה בתרבות הערבית? אני בעד פלורליזם. אני בעד זה שכל אחד יביע את עמדותיו, יביע את תחושותיו, יביע את האמנות שלו, דרך האמנות שלו, אבל כשזה בא למצב של אנטי ישראלי אז צריך לשקול אם נממן את זה, צריך לשקול איך פועלים כאן. אני לא אנטי אף אחד, חס וחלילה, אני רק בעד. אני אשמור מכל משמר על זכות הדיבור וחופש היצירה. איש איש לדעתו ויצירתו. זה האלף בית של דמוקרטיה".
"מה שמאוד מייחד את החברה הישראלית", אומרת רגב, "זה שיש כאן מגוון תרבויות, יש כאן מגוון עדות. כל אחד בא עם התרבות המיוחדת שלו. והיופי של החברה הישראלית זה לשמר את התרבויות, וגם להפוך את התרבות הזאת לאיזושהי תרבות ישראלית שמייחדת אותנו. איך עושים את זה? זאת סוגיה שאצטרך ללמוד אותה. אני אלמד, אני אפגש עם האנשים המרכזיים בתחום, אני אפגש גם עם מבקריי וגם עם משבחיי, מתוך כוונה ללמוד. אני לא משחקת משחקי אגו עם אף אחד. אני אדם ביצועיסטי. יש לי אמירות מאוד ברורות בנושאים שאני מאמינה בהם, ואני מאמינה שברגע שאני אלמד את התחום אני אקבל את ההחלטות שאותן אני רוצה לקדם".
- הקדשת לא מעט מפועלך לקידום הפריפריה. האם תקדישי להן תשומת לב מיוחדת גם במשרד התרבות?
"בוודאי. לא יודעת להגיד איך, אבל אני אומרת חד וחלק, תפיסות העולם החברתיות שלי, צמצום פערים, סוגיית הפריפריה, המגזר הלא יהודי, הנושאים האלה יבואו לידי ביטוי גם בתרבות וגם בספורט. אני אתמוך בפריפריה ואעודד קולות תרבותיים בכל קצוות הארץ, דבר שיקדם אותנו לפלורליזם. הגיע הזמן שנשמע ונראה על הבמות ובתקשורת על סופר דרוזי, שיר חרדי, צייר ערבי, מחזאי רוסי/עולה, משורר אתיופי. הגיע הזמן לשופטי פרסי תרבות מאשדוד ומקרית שמונה, מאריאל ומרהט. הגיע הזמן לחתני פרס ישראל מזרחיים וחרדים, אשכנזים ועולים, דתיים וחילוניים, מוסלמים, נוצרים ויהודים".
- למרות שיש לך זמן להכיר את המשרד ואת פעילותו, מה הרפלקס שלך? לאן את הולכת קודם? מה הנושא שבוער בעצמותייך במשרד הזה? יש כזה?
"כשמדברים על תרבות, מדברים באיזושהי חמימות כזאת ובאיזושהי רוממות רק בצד אחד של המפה. אני חושבת שתרבות היא לא רק תרבות במרכז הארץ. תרבות קיימת גם בפריפריה, גם ביו"ש, גם ברמת הגולן, גם בתל אביב, גם בכפרים הערביים וגם בכפרים הדרוזיים, ואני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי. שתהיה תרבות ישראלית לכל. שכולם יוכלו להביא לידי ביטוי את התרבות שלהם. בלי לחשוב שיש איזו אליטה תרבותית אחת שגוברת על השנייה".
במהלך הריאיון, השרה רגב פותחת לפתע את מדור הספרים של הארץ מיום שישי, ומבקשת להקריא ציטוט של אדריאן ריץ' המנוחה, שהיתה משוררת, תיאורטיקנית פמיניסטית ומנהיגה לסבית: "נשים היו תמיד הכוח המניע את כל התרבויות, ובלעדיהן היתה החברה האנושית נעלמת מזמן. אבל הפעילות שלנו היתה בדרך כלל למען הגברים והילדים". בסוף הקריאה צוחקת רגב. "נשים", אומרת רגב, "צריכות לעבוד לא רק בשביל גברים וילדים, אלא צריכות לעבוד בשביל כלל האוכלוסייה, ואני בהחלט רואה לעצמי משימה לקדם נשים בתרבות ולקדם נשים בספורט. אני חושבת שזה חשוב".
- כבעלת תדמית של בולדוזרית, האם תשקלי להרחיב את גבולות הגזרה של המשרד גם לנושאים מוניציפליים שלכאורה לא קשורים למשרד אבל כן קשורים לתרבות ולאמנות?
"אני לא פוסלת התערבות של המשרד בנושאים המוניציפליים, כמובן בתיאום ובשיתוף פעולה עם ראשי הערים. הרי גם ראשי הערים מוחים על שולחנה של שרת התרבות והספורט. אם יש נושאים במשרד התרבות והספורט שיש בהם חוסר צדק או שצריך להשפיע והרגולטור יכול להשפיע, אני לא פוסלת את זה. אני צריכה לשקול וללמוד את הדברים ב-45 הימים הבאים, לשמוע את האנשים".
- אגב, למה 45 יום?
"סתם נתתי מספר. בדרך כלל זה 100 ימים. הרי אם הייתי אומרת לך 100 ימים, היית אומר לי 'למה 100 ימים'? יכול להיות שזה יהיה פחות, יכול להיות שזה יהיה יותר, אני רוצה לשים לי דד ליין כי אני רוצה לעבוד. אני באה, שומעת, לומדת".
- האם תתמכי בקמפיין שקרא להעלות את תקציב התרבות ל-1 אחוז מכלל תקציב המדינה?
"אני לא יודעת להגיד לך. ברור לי לחלוטין שצריך להגדיל את תקציב התרבות. אבל שוב, עוד לא ישבתי עם אף אחד במשרד הזה, אני עוד לא יודעת איך התקציב מחולק, מה הקריטריונים, מה התמיכות. אני יודעת להגיד דבר אחד ששמעתי מהרבה מאוד אנשים, מאז יום חמישי ועד עכשיו הוצפתי במיילים ובסמסים שאמרו לי שאנשים בתרבות רעבים ללחם, שיש לטפל בכך באופן מיידי. המשימה כרגע היא כמובן להגדיל את תקציב התרבות".
סקירת פעולותיה של מירי רגב כחברת כנסת מלמדת שפעילותה בתחום התרבות היתה מינורית למדי. רגב אמנם היתה שותפה בין השאר בהצעות חוק הנוגעות לתחום, למשל החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל וחוק ההגנה על זכויות אמנים במוזיקה, ועם זאת תרבות אינו תחום שהיא הרבתה לפעול בו כפרלמנטרית. "אני באמת לא שמתי לי כיעד טיפול בנושאים תרבותיים או נושאים הקשורים בספורט. לא בגלל שחשבתי שזה לא חשוב אלא משום שכשיש לך תפקיד מסוים אז אתה צריך לתעדף כל הזמן איזה חוק כדאי לקדם ובסוף צריך לקדם את אותו חוק".
בעוד שאמנים כמו גברי בנאי, שייקה לוי, אחינועם ניני ואביב גפן הביעו הלם מכניסתה של רגב לתפקיד שרת התרבות, אחת היחידות שהתייצבו לצדה היא מרגלית צנעני. מעניין אם יש לכך קשר לעובדה שרגב תמכה בצנעני כמה ימים לאחר שהזמרת נעצרה עם בנה אסף, בחשד שניסו להיעזר בעבריין מיכאל חזן כדי לגבות כספים מאמרגנה? לשעבר אסף אטדגי. "צריך לתת למרגול (מרגלית צנעני) להנות מחזקת החפות. צריך להתייחס לאחר כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו", כתבה רגב בעמוד הפייסבוק שלה.
רגב תמכה גם באמן אריאל זילבר, המזוהה עם דעותיו הימניות הקיצוניות, בעקבות ההחלטה להעניק לו פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם, וכתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "ההחלטה ראויה ביותר. הוועדה בחנה את האומנות שלו, את שיריו, היא זכרה לו חסד נעוריו ועל כך הוקירה אותו. את האומנות יש לשפוט ואת האומנות יש להוקיר. נכון, דעותיו לא נעמו לרבים. גם לי הציקו חלק מאמירותיו. אגב על רובן הוא הצטער ואף הביע חרטה. משום מה הפוליטיקה נכנסה גם אל חדרי הוועדה, זה מסוכן. ברגע שאלו מתערבבים להם יחדיו כולנו יוצאים נפסדים. בעיקר האומנות והתרבות. אומנותו של זילבר ראויה לקבל את הפרס והכותרת מפעל חיים. אני קוראת לשרה לימור לבנת להתערב בעניין (אם כבר מערבים פוליטיקה) ולכבד את זילבר בפרס על מפעל חיים".
לעומת תמיכתה של רגב בצנעני ובזילבר, היא תקפה לא פעם אמנים המזוהים עם השמאל. באוקטובר 2010, לאחר שנתן זך אמר כי הוא "מוכן להתנדב" למשט הבא לעזה וכי ישראל היא "מדינת אפרטהייד", קראה חה"כ רגב להסיר את שיריו מתוכנית הלימודים במוסדות החינוך, אם יממש את כוונתו להצטרף למשט לעזה, ופנתה בנושא לשר החינוך לשעבר, גדעון סער. "ילדי ישראל לא צריכים ללמוד משיריו של משורר שמחנך בהתנהגותו לערכים אנטי-ציוניים שמטרתם פגיעה בחוסן הביטחוני", מסרה לתקשורת; בעקבות נאום "מנשקי הקמעות" של יאיר גרבוז בעצרת השמאל בכיכר רבין בתחילת מרץ, אמרה רגב בתוכנית "הכל כלול" בערוץ 10: "יאיר גרבוז שאמר שהליכודניקים פרימיטיביים כי הם מנשקי מזוזות - הוא הפרימיטיבי, הוא הצ'חצ'ח היחידי"; לפני חודשיים, בעקבות התבטאותה של ענת וקסמן בנוגע לתוצאות הבחירות, הוציאה חה"כ רגב לעיתונאים הודעה שבה כתבה בין השאר כי "ענת וקסמן שחצנית ואליטיסטית (...) די נמאסתם, תלמדו לקבל את החלטת הרוב. אנחנו הליכודניקים, הליכוד בראשותו של נתניהו, נמשיך לפעול למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל"; בנוסף העבירה ביקורת על אמיר חצרוני, אלונה קמחי ואמנים אחרים לאחר התבטאויות חריפות שלהם.
- השרה רגב, האם עכשיו כשאת שרת התרבות נשמע אותך מעודנת יותר מבעבר בהתבטאויותיך על אמנים שמאלנים?
"מה שמעודן בעיניך, פחות מעודן בעיני אחרים. אין ספק שהתפקיד הזה הוא תפקיד ממלכתי. יש מגוון רחב של אמנים מהשמאל והימין, אני חושבת שתרבות וספורט זה דבר שהוא מאחד ולא מפריד, ולי חשוב לקדם את תחום התרבות. בוודאי יהיו חילוקי דעות עם אמנים או אחרים, אבל הכוונה שלי היא באמת לאחד, לשמוע את הביקורת, לראות איך אפשר לעזור ואיך אפשר לקדם את התחום התרבות ותחום הספורט. ואני מציעה לכל אותם מבקרים שקיבלו אותי בקבלת פנים 'חמימה ביותר' שימתינו בסבלנות, שיתנו לי הזדמנות, ונדבר אחרי שאני אתחיל לפעול. אני חושבת שהרבה מאוד אנשים מהתחום יופתעו, משום שדברים שהם הגיוניים ודברים שהם נכונים צריך לטפל בהם, וזה לא קשור לא לימין ולא לשמאל".