פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשבתם שאתם יודעים הכול על מד מן? תחשבו שוב

      איפה ב"מד מן" הסתתרה תמונה של סלאח שבתי, ואיזה רמז חשוב פספסתם במסיבה של דון בלוס אנג'לס? רגע לפני הפרק האחרון בסדרה, נחשפים כל הרמזים שנשתלו בה ושכנראה לא ידעתם על קיומם - כולל (כנראה) הסוף המפתיע

      "מד מן" היתה תוצר טלוויזיוני ייחודי של אמנות ופרשנות. כמעט כל פרק שלה לווה בניתוחים מורכבים של כל פריים, כל רפרנס תרבותי, כל ניסוח משפט. אי אפשר להתעלם מהסמליות הרבה שב"מד מן", ובכל בלוג ביקורת כבר ניתחו עד דק כל מוטיב ומטאפורה - אבל יש עוד הרבה רמזים בסדרה המורכבת הזאת שטרם פוענחו. הנה כמה מהם.

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      חמשת שותפי החברה בפריים המפורסם מתוך עונה 5. צירוף מקרים? (צילומי מסך מתוך הסדרה)

      בפרק "החומה הסינית" מהעונה הרביעית, למשל, אפשר לראות את ג'ואן לובשת שמלה אדומה ביחד עם העט הכל כך מזוהה עם תפקידה בחברה. חובבי היסטוריה אמריקנית יזהו בנקל את השמלה: זוהי אותה שמלה בדיוק שלבש הנשיא האמריקני ג'ון פ. קנדי בפגישתו עם מנהיג לאוס סרי סאוואנג וואטאנה בשנת 1963. צירוף מקרים? לא ממש. למעשה, באותה סצנה ממש ג'ואן משתעלת באופן שנשמע כאילו היא אומרת "לאוס! לאוס!", ולאחר מכן דון פונה אל מזכירתו ומבקש שתזמין לו כריך טונה (או שמא כריך "וואטאנה"?). יש לא מעט התייחסויות של הסדרה למלחמת וייטנאם, הרוחפת כצל מאיים מעל עתידה של אמריקה, וזוהי ללא ספק הסצנה המובהקת ביותר.

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      השמלה של ג'ואן (צילום מסך, "מד מן")
      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      נשיא ארה"ב ג'ון פ. קנדי בפגישה עם מנהיג לאוס. אותה שמלה

      וזה לא נגמר כאן: שימו לב לסצנת הפיתוי של בטי בפרק הפותח של העונה השנייה. מכשיר הטלוויזיה, לכאורה, הוא חפץ תמים בסצנה הזאת, ומבטנו כמו מודרך להתרכז בגופה החושני של ג'נוארי ג'ונס. אך אלה שמתעקשים להביט גם במסך הטלוויזיה שלידה, יראו שבאותו רגע מופיע קנדי – הנשיא החביב על דון – לבוש באותה שמלה בדיוק. האם פירוש הדבר שדון עומד לשכב עם בטי, אך למעשה מפנטז על קנדי? או, אם נרחיב את התזה – מפנטז על אמריקה? ייתכן שבסתר לבו דון רוצה לשכב עם אמריקה (היבשת? התרבות? ההיסטוריה?), ואולי אף להכניס אותה להריון, מטאפורי כמובן, ובכך ליצור מעין תינוק-כלאיים, חצי-אדם-חצי-יבשת, עם גוף של תינוק וראש של חול, ולשחק עם התינוק המעוות הזה בחצר ביתו בזריקת חישוקים על עמודים. הפנטזיה שלו היא, כמובן, הפנטזיה של כולנו.

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      בטי והנשיא קנדי - עם מי מהם רוצה דון "לשכב"?

      מי שעקב היטב אחר הסדרה מצא גם רמזים ויזואליים מסתתרים לאורכה, לעתים כאלה שסיפקו תיאוריות עתידיות לגבי העלילה. מעריצים רבים של הסדרה, למשל, העלו תיאוריה לפיה דמותה של מייגן תירצח במהלך הסדרה – זאת מפני שבאחד הפרקים לבשה חולצה הדומה לחולצה המפורסמת של השחקנית שרון טייט, שנרצחה על ידי צ'רלס מנסון וחבורתו. התיאוריה הזאת התבררה כלא נכונה, אך מעניין שאותם מעריצים פספסו דווקא חולצה אחרת, שלבשה בטי דרייפר בפרק הראשון בסדרה:

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      הכיתוב על החולצה של בטי מרמז לבאות

      ומה הסיפור עם השרקנים? השרקן הוא אחד המוטיבים החוזרים בסדרה, כשהכול מתנקז תמיד לעברו של דון בחווה. כזכור, כשהיה ילד מצא דון שרקן פצוע באחד השיחים והביא אותו הביתה. מאז, השרקן מייצג את חיפושו של דון אחר אהבה, חמלה. אחר דמות שתטפל בו, כפי שהוא טיפל בשרקן וכפי שאמו לא עשתה מעולם. אנו רואים את סמל השרקן חוזר על עצמו שוב ושוב, במרומז, עובר כחוט השני לאורך הסדרה. כשדון, רוג'ר והארי נוסעים ללוס אנג'לס ומתארחים שם במסיבה של היפים (בפרק "סיפורן של שתי ערים"), הדבר מעורר בדון געגועים לילדותו - המיוצגת כזכור על ידי שרקן. לכן, אין להתפלא שקישוטי המסיבה מורכבים מפנסי נייר תלויים על חוט בצבעים תכלת, כתום וצהוב: אלה הם בדיוק הצבעים של אגודת השרקנים שנוסדה בארצות הברית בתחילת שנות השישים. החוט עליו הם תלויים מסמל את החוט שבו קשר דון את השרקן שלו, ושבגללו גם נחנק השרקן למוות: חמלה, אהבה ומוות כרוכים זה בזה. כמו חייו של דון, כמו תולדותיה של אמריקה.

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      מסיבת ההיפים בלוס אנג'לס - שימו לב לצבעים של פנסי הנייר
      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      הסמל של אגודת השרקנים האמריקנית: תכלת, כתום וצהוב

      דמות השרקן חוזרת, כחוט השני, גם בפרק שבו ג'ואן מאמצת שרקן:

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      ג'ואן עם השרקן שאימצה

      ושוב עוברת כחוט השני כשדון פוגש שרקן באולם הקולנוע:

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      הפגישה באולם הקולנוע

      "מד מן" נודעה גם בביקורת שלה על התרבות האמריקאית, אותה לא חסכה מפרקי הסדרה - ולא תמיד ניתן להבחין בה בצפייה ראשונה. צופים רבים, בוודאי, לא הבחינו בתמונה הביקורתית שנתלתה במשרדו של דון באחד הפרקים (על הקיר משמאל):

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      התמונה במשרד של דון

      מדובר למעשה באחת התמונות הקשות והנוקבות ביותר שצויירו כביקורת על התרבות האמריקאית. צייר אותה האמן האמריקני שון שלייפר (שמו של דון דרייפר מתחרז עם שמו - וכנראה לא במקרה) בשנת 1954, והיא עוררה סערה רבה כשהופיעה בגלריה ניו יורקית כשנה לאחר מכן. מתיו וויינר, יוצר הסדרה, תולה את אותה תמונה בדיוק במשרדו של דון דרייפר (חרוז של השם שון שלייפר, ולא במקרה), כדי להתריס, או אולי אפילו לנחם, או שמא להשתוקק.

      למי שעדיין לא הבין, זהו פירוש התמונה:

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)

      כראוי לסדרה בעלת רבדים רבים כל כך, מד מן התכתבה לא רק עם ההיסטוריה האמריקנית אלא גם עם ההווה שלנו כיום. רבים זיהו למשל קריצה לחברת אפל בציור שתלוי לסטן במשרד, אבל כמה מהם גילו סמל נוסף של חברת טכנולוגיה עכשווית, מצויירת בתוך אחד הריבועים שעל הנייר משמאל? והאם יש קשר לכך שעברו של דון רודף אותו כמו, נכון, רוח רפאים?

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      הציור במשרד של סטן

      וגם נקודה ישראלית יש: כל מעריץ "מד מן" ישראלי יודע שהרטייה של קן מהדהדת את הרטייה של משה דיין, המצביא הישראלי והגיבור של סטן. באחת הסצנות של קן, להרף עין, אנו מגלים שלא רק סטן מעריץ דמות ישראלית, אלא גם קן עצמו. ולא את משה דיין, אלא את היפוכו הישראלי (שימו לב לתמונה שתלויה מאחורי קן - אם אתם מתקשים לזהות, התמונה המלאה בהמשך):

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      מזהים את התמונה?

      אנו רואים כאן למעשה שני קטבים של ישראליות, בפריים אחד, קשיחותו של משה דיין מחד ורכותו של סלאח שבתי מאידך. אנו כבר יודעים, כי כל הסתירות של הדמויות השונות בסדרה מייצגות למעשה צדדים שונים בדמותו של דון. גם דון דרייפר, אם כן, הוא איש צבא (מטאפורי) מחד, ומהגר מזרחי (מטאפורי) מאידך. הוא עיוור בעינו (מטאפורית) מחד, ומגמגם בדיבורו (מטאפורית) מאידך. הוא מוכן להילחם כדי למצוא את האושר שלו, את הרצון האמיתי שלו, אך מאידך - יש בו צד משלים, מקבל את גורלו, שרק רוצה לשבת באוהל ולשחק שש-בש.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      כרזת "סלאח שבתי" המלאה

      יש עוד רמזים רבים המסתתרים לאורך הסדרה, ותקצר היריעה מלקבץ את כולם. כל צפייה בפרקים חושפת עוד רובד, עוד מסר. לא לכולם אפשר למצוא פרשנות - לעתים הרמז נשאר רמז סתום, פיוטי, כמו למשל הבת של רוג'ר, שבביקור של הוריה לבשה בגד משונה למראה - וצפייה מדוקדקת מגלה כי מדובר בעצם בשטיח המרפסת של משפחת דרייפר. מה ניסה וויינר להגיד? שהיחסים בין הורים לבתם נועדו שידרכו עליהם, כמו על שטיח? שהדור הבא של אמריקה הוא כמו מרפסת? וויינר עצמו נשאל על סוגיית השטיח מספר פעמים בראיונות איתו, אך סירב להרחיב בנושא, והשטיח נותר תעלומה.

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      משפחת סטרלינג - עם השטיח של משפחת דרייפר
      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      השטיח במקומו על המרפסת

      ומה יקרה בפרק האחרון? כל כך הרבה תיאוריות וניחושים נבנו סביב עלילת הסדרה, חלקם כבר הופרכו (מייגן לא נרצחה) וחלקם אוששו (סאלי הפכה לכוסית). אבל משחק הניחושים הגדול ביותר עוד לפנינו. כיצד תסתיים "מד מן"? יש הטוענים שלפי הרמזים הפזורים הסדרה, דון יפגוש את מותו האמיתי (את מותו המטאפורי כבר פגש וגם את מותו הרגשי). אנחנו מעדיפים לסמוך על הרמז שניתן לנו בעונה הרביעית, בפרק שבו דון מפרסם הודעה על כוונתו להפסיק לפרסם טבק. את המשפט הראשון שכתב ומיד מחק, לא מספיקה המצלמה לקלוט כמעט, אבל אם לוחצים Pause ניתן לראות מה הוא כתב:

      אילוסטרציה (רחלי רוטנר)
      המכתב של דון - רמז למתרחש בפרק הסיום?

      אז האם דון אכן ימות ויהפוך לפרפר יפיפה? או שמא גורלו ייקשר שוב בגורל שרקנים כלשהם? ואולי לא יקרה כלום, כמטאפורה להתנוונותה של אמריקה? למתיו וויינר הפתרונים.