(רינג, רינג)
פיטר דינקלג': הלו
היוצרים: היי פיטר, אלה דיוויד ודן.
פיטר דינקלג': היי, מה קורה חבר'ה? איזו עונה אה?
היוצרים: כן, לא פשוט.
פיטר דינקלג': אח, אתם ממזרים. קודם 18 פרקים סגור בתיבה עם הקירח הנודניק, אחר כך 4 פרקים מפליג קשור עם הספינקס האלים ההוא. רוצים לראות איש אבן? תבדקו לי את השרירים בישבן.
היוצרים: פיטר, אתה יודע איך זה.
פיטר דינקלג': ברור, ברור, אני מקצוען. אני אומר לכם את האמת, אני מתחיל לחבב את המורמונט הזה. חכו עוד פרק, אני משקה אותו ככה שהוא ישיר כמו האוסטרי ההוא באירוויזיון.
היוצרים: היא אוסטרית.
פיטר דינקלג': אתם בטוחים? יש לו
היוצרים: כן ,כן, אל תתחיל עם זה.
פיטר דינקלג': טוב, לא חשוב. העיקר שאני סוף סוף על קרקע יציבה, יכול ללכת כמו בנאדם. עכשיו מתחיל הכיף, אני מרגיש את זה. טיריון הישן חוזר, סוף סוף העונה הזאת יכולה להתחיל לנוע קדימה.
היוצרים: אז זהו, בקשר לזה
פיטר דינקלג': מה, מה עכשיו?
היוצרים: בפרק הזה חוטפים אתכם סוחרי עבדים.
פיטר דינקלג': מה? אתם רציניים?
היוצרים: הם גם רוצים לחתוך לך את הדינקלג', אבל אל תדאג. לא ניתן להם.
פיטר דינקלג': טוב די נמאס לי מהשיט הזה, תתקשרו לסוכן שלי.
היוצרים: הוא התאבד.
פיטר דינקלג': מה??!
היוצרים: הוא לא יכול היה לשאת את זה יותר והתפרץ מאחורי אריאנה מלמד בזמן שהיא נסעה רוורס. לקח לנו יומיים לזהות אותו.
פיטר דינקלג': אבל למה? למה אתם עושים לי את זה?
היוצרים: אנחנו לא באמת יודעים. ניסינו לשנות מהספרים ואז זה לא הלך, אז החלטנו לשחזר את "גלדיאטור", זה מה שהיה ב-VOD. עכשיו ג'ורה הוא מקסימוס וצריך להילחם בבורות כדי לגאול את עצמו.
פיטר דינקלג': ומה איתי?! מה אני עושה?
היוצרים: אתה... נוסע איתו ומנסה לשמור על הדינקלג' שלך בחתיכה אחת.
פיטר דינקלג': אתם לא נורמליים! אני הדמות הכי טובה בסדרה הזאת. נשבע לכם, אני עובר ל"מתים המלכים", הופך לזומבי ובא לבקר אתכם.
היוצרים: סורי פיטר, אנחנו חייבים לזוז. יש לנו שיחה עם סופי טרנר. היא נאנסת היום.
פיטר דינקלג: #$%@@$@$@$$@
בבית הספר למסז'יסטיות מתחילות העניינים מתנהלים כרגיל. אריה ממשיכה לחטא גופות בחושניות קריפית, אנשים שתקנים ממשיכים לשאת אותם למקום לא ידוע ואף אחד לא מספר לה כלום. מדי פעם ניגש אליה ג'אקן ומנהל איתה שיחות מוטיבציה נהדרות: "מי את?", "אני אריה סטארק, בת למשפחת אצולה", "שקר!". "טוב, בסדר, אני הייתי אריה סטארק, אבל עכשיו אני אף אחת שמנסה להפוך למתנקשת", "שקר!". "טוב, בסדר, די! קוראים לי מייזי וויליאמס ופעם שיחקתי בסדרה ממש כיפית, אבל בעונה הזאת כל פרק גורם לי לרצות למות", "שק
רגע, זה בעצם קצת נכון".
אז מה למדנו מכל הזובור שעוברת אריה מהפרק השני בעונה הזו? קודם כל שמסע הטרנספורמציה שלה נידון להיכשל כבר מהרגע הראשון. אריה מעולם לא הצליחה להשיל מעליה את העבר, את הנקמה הבוערת שהפכה להיות כל מהותה בעולם. הטראומה המשפחתית טבועה בה עמוק מכדי שתוכל להשתחרר ממנה אי פעם. ראינו את זה כשהתקשתה להשאיר את "מחט" מאחור, ראינו את זה ב"אימונים" שבהם לא השכילה להבין את דרכי המסדר. בתוך הקירות של "בית השחור והלבן" אין חשיבות לעבר או לרגש, לכאב או לצער, האנשים ללא פנים מכורים לטכניקת ההטעיה. "אנחנו לעולם לא מפסיקים לשחק", אומר לה ג'אקן, החיים של אדם ללא פנים הם תיאטרון בלתי פוסק. איך אפשר אחרת כשכל מה שקורה כאן הוא בעצם ארגון המתת חסד במחתרת. בני המסדר מסייעים למי שכבר החליטו למות עם הדחיפה האחרונה, מקריבים אותם אל האל היחיד שחשוב (מלאך המוות) ואז משתמשים בו לצורכיהם.
אריה אולי לא יכולה לעמוד באורח חיים שכזה, אבל היא כן יכולה להשתמש בטכניקות של האנשים ללא פנים. וכשאנחנו מדברים על טכניקות, אנחנו מתכוונים למייסיס של עולם המתים. קומות על גבי קומות של פרצופים מוכנים לשימוש, מכל סוג, מכל צבע ומכל גיל. לכל אחד מהם היו פעם משפחה ורגשות, כאבים וסיפור אישי, אבל כעת הם אף אחד. אריה כבר קשוחה מספיק, שבעת טראומות וחסרת רחמים. היא אולי לא יכולה להשאיר את עברה מאחור, אבל עם המסכה הנכונה, אף אחד מהאנשים ברשימת החיסול שלה לא יידע את זה. בעולם שבו אלמנט ההפתעה הוא הנשק הקטלני ביותר, אין דבר טוב יותר מזהות בדויה. עכשיו רק שאלה קטנה בכל זאת: אם משתמשים רק בראשים שלהם, למה הייתם צריכים לשטוף אותם חצי עונה?!
סרסיי ואצבעון. תודה לאל "משחקי הכס", איזה כיף שחזרתם לעצמכם. הצמד שמנהל את ההצגה בווסטרוז מתחילת הדרך, נפגש ופותח בברכות מסורתיות ("דיקטטורית", "רוצח", "משכיב משוגעות", "טוב, לפחות היא לא אחותי") לפני שניגשים לתכל'ס. סרסיי היא הדמות הכי אכזרית בעולם של "משחקי הכס", הכי צינית וחסרת רחמים, אבל בייליש הוא אסטרטג טוב יותר. בניגוד למארג'רי שמשכה לסרסיי בשיער לעיני כל, הוא נכנס לה מתחת לעור ומוצא את נקודות התורפה. הבדידות של סרסיי בצמרת השלטון מייצרת אובססיה טבעית, כולם נראים בעיניה בוגדים. בייליש מלבה את האש הזאת ומצליח לקבל דרכה את הזכות להוכיח את עצמו כמצביא ולהשתלט על הצפון. לסרסיי אין את הכסף, כוח האדם או העצבים להתעסק עם החלק הזה בממלכה, אבל היא לא יכולה להרשות לו ליפול בידי כוח שיאיים עליה. תשכחו מריבנרטופ-מולוטוב, מעכשיו הבון טון לחלוקת גבולות גזרה הוא בייליש-לאניסטר. כמו בהסכם המקורי, גם כאן ברור שהוא יופר. השאלה היא מי יהיה הראשון לעשות זאת וכמה מהר יידע להכות לפני שיריבו יוכל להשיב.
בניגוד לכבוד בין גנבים ששורר בין סרסיי לבייליש, נראה שבית טיירל הפך לצעצוע של ממש בידיה של סרסיי. אפילו אולנה הכל יכולה מפסידה לה בעימות ביניהן. הכסף, החיטה והחיילים של בית טיירל אולי מספקים ללאניסטרים את החמצן הדרוש כדי להמשיך ולשלוט, אבל אין להם את מאזן האימה שתחמן כמו בייליש או מצביא כמו סטאניס יכולים לייצר. בהיעדרו הם נדונים לחסדי חקירת "הדרור העליון" ולהוכחה שאקס ממומר יכול להיות קטלני הרבה יותר מנשק. זה לא אומר כלום כמובן כי הסמכויות העליונות הן של המלך, והוא לא ייתן ששום דבר רע יקרה להם. זה היה אמת או שקר? האם האמנתם לכל מילה שכתבתי כאן? תחזרו לעבודה.
ובינתיים בדורן, הגיע הזמן לסצנה הקורעת של העונה. ג'יימי וברון מגיעים מהחוף של דורן, אחרי רכיבה ארוכה וקרבות שעיכבו אותם, נחשות החול היו בדורן כל הזמן, ובכל זאת כולם מגיעים יחד אל מירסלה. זה אולי נראה לכם קצת לא הגיוני, אבל תנסו אתם לשים ידיים עם הסלוגן של בית מארטל ("אוקי, בשלוש כולן צועקות ביחד: 'לא יישמח, לא ינבח'
נו, מה קורה אתכן, בנות?! אף אחת לא זזה מפה עד שלא אומרים את זה נכון! מוכנות? 'לא יפתח, לא יקדח'
זה בסדר, יש לנו את כל היום"). הייתם חושבים שגני המים, משכנו של נסיך דורן, יהיו מאובטחים בכל לוחם שמכבד את עצמו באזור הזה של ווסטרוז. אז זהו, שלא. הקרב על הנסיכה שכל העולם ואשתו יודע שנמצאת בסכנה, מתנהל מתחת למרפסת של דוראן מארטל! וגם אז לוקח לכוחות שלו שעתיים להגיע לשם. הם בטח סמכו על זה שהנחשות ייקחו את מירסלה בשבי, כי זה לא שיש להם פגיונות חדים ביד והן יכולות פשוט, נניח, להרוג אותה. ואז ההפתעה על פניה של אילריה כשהיא נתפסת במקום המחבוא הגאוני שמתחת למרפסת. מאז מאיה בוסקילה ב"ימים של אהבה" לא נראתה תצוגת משחק כל כך משכנעת.
ההוכחה הסופית ש"משחקי הכס" חזרה לעצמה מגיעה בחלק האחרון והקשה ביותר של הפרק. איך אנחנו יודעים את זה? בזכות הטריק הכל כך יעיל של תחושת הביטחון שמתגבשת אצלנו בעקבות סצנת האמבט של סאנסה ומירנדה. סאנסה התמימה והצייתנית מתגלה פתאום כמי שמבינה היטב את המשחק, יודעת לקרוא את מזימת ההפחדה ולאיים בחזרה. דווקא אז מגיע הטוויסט הנוראי של רמזי בליל הכלולות, באחת מהסצנות הנוראיות ביותר שנראו מאז תחילת הסדרה. זה היה רצח פיזי של נפש אחת ורצח מטאפורי של שתיים, וכל זאת בבית המפואר שבו גדלה סאנסה כליידי צפונית מכובדת. סאנסה ידעה שיהיה עליה לעבור גיהינום כשהסכימה לעסקת הנישואים של אצבעון, אבל בעולם של יוצרי הסדרה (שסטו מהקו העלילתי באופן קיצוני במיוחד) הגיהינום הדמיוני אף פעם לא אכזרי כמו המציאות.
בטח שמתם לב
שיש סוחרי פינים באסוס!: שזה גאוני ולו בשביל הזכות לומר "זה פין של גמד בכיס שלך או שאתה ממש שמח לראות אותי?"
שכל דמות בפרק הזה הרגישה צורך להציג את עצמה: "אני טריסטאן מארטל, יורש העצר", "אני אובארה חול, הבת של אוברין מארטל", "אני סאנסה סטארק מווינטרפל ", "אני המלכה". אממ
אנחנו יודעים את זה כי אנחנו... צופים בכם כבר חמש עונות!
להבעה של טומן במהלך המשפט: כל מה שרצינו לעשות היה להביא אליו את הדובי המלכותי ואז לדחוף אותו עמוק לתוך הגרון.
"משחקי הכס" משודרת בימי שני ב-4:00 ב-yes Oh ובשידור נוסף ב-22:00 וב-VOD.