פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השחקנית רונית אלקבץ הלכה לעולמה בגיל 51

      אלקבץ, מהיוצרות החשובות בקולנוע הישראלי בעשורים האחרונים, מתה ממחלת הסרטן. היא זכתה בשלושה פרסי אופיר וזכתה להצלחה גדולה גם בצרפת. ב-2015 נבחרה לחבר השופטים של "השבוע הבינלאומי" בפסטיבל קאן. צפו במשדר המיוחד מאולפן וואלה! NEWS

      השחקנית רונית אלקבץ הלכה לעולמה בגיל 51
      עריכה: אביב אירגז

      התסריטאית, הבמאית והשחקנית רונית אלקבץ, מהיוצרות הגדולות בתחום הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון בישראל, הלכה לעולמה אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. הקריירה הקולנועית של אלקבץ החלה ב-1990 עם תפקיד בסרט "המיועד" של הבמאי דניאל וקסמן. אלקבץ היא שיאנית הזכיות בפרס אופיר לשחקנית (תואר אותו היא חולקת עם דאנה איבגי וענת וקסמן) ולכך הוסיפה עוד 8 מועמדויות כבמאית ותסריטאית. בשנת 2015 נבחרה לכהן בחבר השופטים של שבוע הקולנוע הבינלאומי של פסטיבל קאן.

      אלקבץ, הבת הבכורה מבין ארבעה ילדים במשפחה מסורתית, נולדה ב-1964 בשכונה ד' בבאר שבע. את שנות התבגרותה עשתה בקריית ים אליה עברה משפחת, בטרם עברה לתל אביב. את דרכה החלה כדוגמנית וסמל אופנה ועל אף שמעולם לא למדה משחק, הצליחה לשבות את עינו של הבמאי דניאל וקסמן. תפקידה המוצלח ב"המיועד" העלה אותה לתודעה והעניק לה את התפקיד הראשי ב"שחור" של שמוליק וחנה אזולאי הספרי, שזיכה אותה בפרס אופיר הראשון שלה.

      רונית אלקבץ בפרסי אופיר 2014 (נמרוד סונדרס)
      עם אחיה, שלומי אלקבץ, בטקס פרסי אופיר ב-2014 (צילום: נמרוד סונדרס)

      ב-1995 עברה אלקבץ לפריז והחלה לעשות לעצמה שם בקולנוע העולמי. סרטה הצרפתי-ישראלי הראשון היה "צלקת" של חיים בוזגלו, בן זוגה באותה תקופה. על אף שהסרט לא נחל הצלחה קופתית, הופעתה של אלקבץ זכתה להערכה וכך גם תפקידה ב"מילים" של עמוס גיתאי בשנה שלאחר מכן. אלקבץ התאהבה בפריז והחלה ללמוד את השפה, במקביל ללימודי המשחק ב"תיאטרון השמש" של הבמאית הצרפתייה האגדת אריאן מנושקין. סרטה הצרפתי השלישי "Origine contrôlée" ב-2001 זכה בפרס הראשון בפסטיבל ניו יורק היוקרתי.

      את הצלחתה הגדולה בקרב הקהל הישראלי עשתה ב"חתונה מאוחרת" (2001) של דובר קוסושווילי, סרט שזיכה אותה בפרס אופיר השני שלה כשחקנית. בשנים הבאות המשיכה אלקבץ לככב ב"עלילה" של עמוס גיתאי ו"אור" של קרן ידעיה, לצד הפרויקט הראשון שלה כבמאית. את הסרט "ולקחת לך אישה", כתבה במשך שנים של עבודה משותפת עם אחיה, שלומי, שכתב וביים לצדה. הסרט העניק לשניים הערכה רבה בפסטיבלים ברחבי העולם (כמו גם מועמדות נוספת למשחק בפרסי אופיר), ופתח את הדרך לשני הסרטים שהשלימו את הטרילוגיה "שבעה" (2008), שנבחר לפתוח את פסטיבל המבקרים של פסטיבל קאן באותה שנה, ו"גט" (2014) זוכה פרס אופיר לסרט הטוב ביותר ומועמד לפרס הסרט הזר הטוב ביותר ב"גלובוס הזהב".

      את פרס אופיר השלישי שלה כשחקנית קטפה אלקבץ בסרט "ביקור התזמורת" ב-2007. שלוש שנים מאוחר יותר זכתה להכרה יוקרתית במיוחד בצרפת, כשקיבלה את פרס התרבות הצרפתית בפסטיבל קאן, המוענק ליוצרות קולנוע שעבודותיהן עסקו במעורבות חברתית.

      אלקבץ המשיכה להיחשב לאייקון אופנה ולמובילת טרנדים גם בשנים שאחרי הדוגמנות. עם זאת הצהירה על עצמה כמי שאינה נמשכת לתפקידים של נשים יפות. "אני נמשכת לקושי, למזוהם, למגרד, למדמם", סיפרה בריאיון לעיתון לה מונד ב-2004. בתקופה האחרונה, אושפזה אלקבץ בביתה ושם עברה טיפולים.

      אלקבץ נישאה ב-2010 לאדריכל אבנר ישר. היא הותירה אחריה זוג תאומים שנולדו בשנת 2012. מועד הלוויתה יימסר בהמשך.