Goldroom - Embrace
הלהיט הזה מתחיל כמו "מקרנה" וממשיך כמשהו אחר ויפה להפליא. קוראים לו "Embrace" והאמן האלקטרוני האמריקאי המכנה עצמו גולדרום שיחרר אותו לראשונה כבר לפני שנתיים, ועתה הקליטו שוב לכבוד האי.פי החדש שלו, בגרסה מעט שונה ובכיכובה של זמרת אחרת - ג'ורג' מייפל האוסטרלית. היא משדרגת את הקטע וכיאה לשמו, מחבקת אותנו בו בקולה.
הקליפ של הקטע הקליט והרקיד נבנה מכל הקלישאות של סרטי התיכונים האמריקאים. הוא מתרחש ברגע הזה שבין סוף שנת הלימודים ותחילת חגיגות החמסין, ובהתאם לעלילה שלו, "Embrace" מרגש כמו היום האחרון לבית ספר ומרים כמו המסיבה הראשונה של הקיץ.
Shamir - Call if Off
קליט ורקיד היא ההגדרה המתאימה גם לרוב השירים של שמיר, ולכך אפשר להוסיף עוד שלל שמות תואר - חוץ מזה הם עשירים מוזיקלית, מיוחדים, וכן משמחים ונוגעים בבת אחת.
לכן לא פלא שכבר בגיל עשרים ועל האלבום הראשון והטרי שלו, "Ratchet" שמו, הפך המוזיקאי מנבאדה לשמיר הכי מפורסם מאז ראש הממשלה חד-הגבה. גם הקול והמראה האנדרוגנים והעובדה שלא בוער לו להגדיר את זהותו המינית בונים את מעמדו כאייקון, שרבים כל כך יכולים להזדהות הן עם האישיות שלו והן עם שיריו.
חוץ מזה, כפי שאפשר היה להיווכח בהופעתו האחרונה בפריז, שמיר הוא גם פרפורמר משכמו ומעלה, וכבר באלבום הבכורה שלו גיבש לעצמו רפרטואר איכותי וכמעט אחיד ברמתו. מתוך המבחר קשה לבחור שיר אחד מייצג: נלך על "Call it Off" אבל באמת שכל בחירה היתה ראויה.
Elohim - She Talks Too Much
קצת מערבה מעירו של שמיר, צמחה לה בלוס אנג'לס אמנית אלקטרונית צעירה המתחבאת מאחורי השם Elohim, מה שאילץ את בלוגרי המוזיקה בארצות הברית לעשות גוגל כדי לגלות את משמעות השם.
לא ברור אם בחרה בו ביומרה, באירוניה או סתם כך. בכל מקרה, ודאי שהיא אינה אלוהים ואפילו לא אלילה מוזיקלית, אבל הקטע הראשון שלה בהחלט תופס את המאזינים, ואם לא היינו יודעים את הרקע שלו, אפשר בנקל היה לחשוב כי מדובר בוואן-היט וונדר משובח משנות השמונים.
במילותיו, הוא מצטרף ל"Here" הכה פופולרי מהחודש שעבר ומשלים רצף של שירים עכשוויים וחמודים על התנהגויות אנטי-סוציאיליות באירועים חברתיים. בפעם הבאה שמישהו מבלבל לכם את השכל ומדבר יותר מדי, פשוט תשימו את האוזניות ותקשיבו לו.
Tianarow - Through the Dust
בניגוד לשלושת השירים ההיפסטרים להפליא הנ"ל, פרי הביכורים הבא לא מתבייש ללכת לכיוונים קצת יותר אימואים, ובקלות אפשר לדמיין אותו משתלב בפסקול של הפרק הבא ב"משחקי הרעב".
חתומים עליו Tianarow, הרכב אנגלי-צרפתי צעיר בהובלת אוליבייה ברנס-ברט הבלונדינית, שביופיה מזכירה את האנה ריד, הסולנית של לונדון גרמר. השבוע היא סיימה את שנתה הראשונה ללימודים באוניברסיטה, והסינגל המוצלח והעוצמתי הזה, סנונית ראשונה מאי.פי קרוב, הוא בהחלט מתנה ראויה לציון המועד החגיגי.
Postiljonen - Wait
Postiljonen הוא גם כן הרכב צעיר של סולנית ושני מוזיקאים, אך מעט מנוסה יותר - האלבום הראשון והחלומי של הלהקה השוודית יצא לפני שלוש שנים ושבר לבבות רבים. עכשיו הם חוזרים בשיר חדש, דוגמית ראשונה מאלבום שני עתידי. כרגיל אצלם, כשמאזינים לקטע הטרי, מרגישים כאילו שטסים בין עננים.
כי כשהקול של הסולנית מרי באו לוחש את המילים "לב" ו"אש", מבינים למה קוראים לסוגה שההרכב שלה משתייך אליה "דרים-פופ". מתוק כצמר-גפן, קסום ושברירי כחלום. הלוואי שנתעורר ממנו ונגלה שאכן היה שווה לחכות, והאלבום השני של השוודים כבר מונח בידינו.
Lucky - You Are The One
גם לאקי הבריטים, כמה מקורי, הם הרכב של שני מוזיקאים וסולנית אחת. הקטע הראשון שלהם, "You Are The One", צץ ברשת לפני שנה, כבש את האוזן משמיעה ראשונה אבל אז נעלם כלעומת שבא. עכשיו הוא חזר, בגרסה קצרה, מהודקת ומשוכללת יותר, והמינימום שאפשר לומר עליו כי האיכויות שלו מספיק אפיות כדי שייבחר כשיר נושא לפרק הבא בסדרת סרטי ג'יימס בונד.
Vok - If I Was
במחילה, עוד טריו של שני נגנים וסולנית, וכמובן שמעבר לזה אין לו שום קשר להרכבים הקודמים שהוזכרו כאן. ווק האיסלנדים, כיאה למוזיקה של מולדתם, הרבה יותר דרמטיים ומלנכולים מהם. האי.פי הראשון שלהם, שיצא לפני שנה, הציג לנו את המנון הדיכאון המופתי "Before". עתה הם שבים עם אי.פי טוב ומדכדך נוסף ובו גם השיר מלא הכוח והתוגה הזה, שמעורר רצון להתכסות בשמיכה גם בשיא השרב.
Tear Council - Anywhere
והנה עוד שיר כבד שמשרה תחושות של עצב והתעלות, אם כי הפעם לא חתום עליו טריו - גם זה קורה. מועצת הדמעה נשמע כמו שם של להקה בריטית משנות השמונים, אבל למעשה עומד מאחוריו מוזיקאי אוסטרלי עכשווי ממוצא הולנדי, מאט ואן שחי. כאן הוא משתף פעולה בהרמוניה מושלמת עם הזמרת הולידיי סיידווינדר, ויחד הם מגישים מה שנראה כמו הקליפ היחיד שטרם טחנו עד דק ב-VH1 קלאסיק.
Shana Cleveland & The Sandcastles - Holy Rollers
ועכשיו למוזיקה בה הגיטרה עומדת במרכז: קטע נעים במיוחד מ"Oh Man, Cover the Ground", אלבום הסולו הראשון של שאנה קליבלנד, שעד עתה פעלה במסגרת להקת הגארג'-פופ לה לוז. גם כאן היא לא לגמרי לבד, אלא מלווה בקולקטיב ורסטילי של תשעה נגנים. יחד הם מגישים את אחד מן השירים הללו שבהאזנה להם נדמה לך כי מבצעיו ממתיקים סוד ומסתירים ממך משהו, מה שגורם לך להקשיב לו שוב ושוב.
Poema - Forget You In LA
ניחוח של המתקת סוד יש גם בקולן של פואמה - צמד אחיות מנאשוויל, אל ושיאליין פאקט, שזה השיר השני שהן מגלגלות לפתחנו, בדרך לאלבום בכורה בסתיו הקרוב. מסכן מי שנשכח או נשכחה בידיהן, בלוס אנג'לס או בכל מקום אחר. אותן עצמן קשה לשכוח.
Lola Marsh - You're Mine
גיטרות ממכרות וקול בטעם דובדבן יש גם בסינגל החדש של לולה מארש. נכון, להקות ישראליות הן בעיקרון לא בתחום השיפוט של המדור, גם לא כשהן שרות באנגלית, אך נתקלתי בקטע הנהדר הזה במהלך סקירת בלוגי המוזיקה האירופאיים האהובים עליי, והתאהבתי בו בלי לדעת מאיפה הגיע.
האזנות חוזרות רק העצימו את האהבה לשיר, שכשלעצמו הולך ומתעלה יחד עם קולה של הסולנית יעל שושנה כהן. כל זה לא נאמר מתוך פטריוטיות, אלא בנייטרליות גמורה, ועל איכותו תעיד גם הפופולריות לה זכה בימים האחרונים בשלל בלוגים ואתרים מרחבי העולם, שנהנו לקשור לו שמות תואר מפרגנים. במגזין הצרפתי "Hejko", בו בחרו אותו כאחד מחמשת שירי השבוע, אף כתבו כי השתכנעו בזכותו בנחיצות המושג "אלט-פולק".
בהמשך לחיבוק העולמי הזה, חברי לולה מארש ייצאו בקיץ לסיבוב הופעות אירופאי, בדרך לאלבום הבכורה שלהם. האם בזמן הביקור ביבשת הקלאסית, תקפוץ הסולנית לספרד ותפגוש את פנלופה קרוז? עם הזמן, השתיים יותר ויותר נראות דומות כשתי טיפות מים. הגר בן אשר פעם כיכבה ב"ג'וליה מיה", סרט שהתבסס כולו על היותה הדופלנגר של ג'וליה רוברטס. מישהו צריך להרים את הכפפה ולביים משהו דומה על בסיס הדמיון בין שושנה כהן והכוכבת הספרדייה.
Camera Shy - Your Only One
שלוש סיבות לחבב את קמרה שיי, ההרכב החדש של ניק באסט ואלכסנדרה מורט האמריקאים, שקודם לכן שיתפו פעולה ב-Whirr:
1. השיר הזה, הראשון מתוך אלבום הבכורה שלהם שייצא במהלך השנה, חמוד
2. הקליפ שלו בנוי כולו מסרטי ארכיון של ביקורים בדיסנילנד
3. בתמונת הפרופיל של ההרכב, הם מצולמים עם מיקי מאוס
באמת, מה עוד אפשר לבקש?