פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יגאל שילון: "אף פעם לא היתה לי תשוקה למתוח"

      האיש והסיגר, יגאל שילון, חוזר עם השעשועון "תראו מי שואל" ואומר: "אם זה יצליח, אולי לא אעשה יותר מצלמה נסתרת". בריאיון אישי הוא מדבר על אחיו דן שילון ("הוא יעשה עוד") ועל חבריו המנוחים דודו טופז ("מבין מה עבר עליו") ומני פאר ("יכלו לנצל יותר את כישרונו")

      יגאל שילון: "אף פעם לא היתה לי תשוקה למתוח"

      יגאל שילון, מומחה המתיחות הטלוויזיוניות, הוזכר בעל כורחו לא פעם בנסיבות מורבידיות. "אני מסתכל על הארון ואומר לעצמי: 'יגאל שילון הגזים הפעם", אמר שייקה לוי על במת תיאטרון הקאמרי באשכבתו של ישראל (פולי) פוליאקוב. "התגובה הראשונה שלי היתה חיוך. שאלתי אותו מתי יכנס יגאל שילון עם המצלמה הנסתרת", סיפרה שרון חזיז בריאיון לסלונה על הרגע בו הרופא סיפר לה שיש לה סרטן.

      אני מעלה את הנושא הזה במהלך הריאיון של שילון עם וואלה תרבות, והוא מוסיף מקרה שלא פורסם עד כה, ויכול גם הוא לשאת את הכותרת: החיים והמוות ביד השילון. "יש לי בחדר, מאחורי הארון, תמונה עטופה בניילון שחור, סגור, שעין אדם לא תשזוף", מספר שילון. "ביום ההמראה של אילן רמון, בתוכנית הבוקר בערוץ 2, הביאו שלושה פרסומאים מאוד מכובדים, ושאלו: מהי הכרזה שהייתם משחררים ביום הזה, לכבוד הטיסה של אילן רמון לחלל? אחד מהם הביא כרזה שבה רואים את אילן רמון לבוש בבגדי אסטרונאוט, וכאילו אני עומד מאחוריו ואומר: 'נו באמת, אתה מאמין שאתה טס לחלל?' כאילו שזה מתיחה. נורא התלהבתי שעשו כזאת בדיחה, טלפנתי למשרד פרסום וביקשתי אם אני יכול לקבל הגדלה של הכרזה. מיד שלחו לי את ההגדלה המאוד יפה, וביקשתי מהמפיקה שלנו שתמסגר לי את זה. בינתיים שכחתי מזה. ואז קרה האסון הגדול, ומטלפן לי המסגרן ואומר לי: אתה עדיין רוצה את התמונה? מגיע לו כסף, הוא בכל אופן רק המסגרן. קיבלתי את התמונה, עטפתי אותה בניילון שחור, והיא סגורה שם, מאחורי הארון".

      והנה, דווקא מי שמזוהה יותר מכל אדם אחר בארץ עם עולם המתיחות, חוזר הערב (חמישי, 21:00 בערוץ 10) לפריים טיים בתוכנית שכוללת מאתיים מסכי לד אבל בלי אף מצלמה נסתרת. "תראו מי שואל" הוא שעשועון טריוויה שמשלב בין ידע כללי ואינטואיציה בהנחיית הוא מולי שולמן ("בלתי הפיך", "הכל הולך"). שילון הוא היוצר ומפתח הפורמט ביחד עם הראל יוספסון, גיא וסרמן (שמצטרף לשיחה) ואולפני הרצליה בראשות אפרת דרור. החידוש בתוכנית הוא בכך שאת שאלות הטריוויה שואלים אנשים שונים מהרחוב הישראלי, תוך נסיון להסתייע ברושם הראשוני. שני זוגות (חברים, בני משפחה וכו') מתחרים ראש בראש בשביל לזכות בפרס כספי גדול.

      לצורך התוכנית צולמו מעל ל-600 שאלות של אנשים מגוונים מכל רחבי הארץ, מרוכלים בשוק ועד עורכי דין במשרדם. "תראו מי שואל" משתמשת בטריק המוכר והנחמד של הטעות שיוצר הרושם הראשוני, הפער בין החזות החיצונית למציאות וכשלי האינטואיציה שלנו. וסרמן מדגים: "מופיע ילד ואתה חושב שהשאלה שלו תהיה הכי קלה, ואז הוא שואל שאלה קשה על היסטוריה של מלחמת העולם השניה, ואתה צועק בפליאה: 'מהההה???' במקרה אחר, הלכנו לצלם בבית אבות, ואחת הזקנות היא מומחית לסריגה. המתמודד באולפן יופתע לגלות שהזקנה הסורגת תשאל אותו מי היו הקומיקאים שנקראו 'ילדים סורגים לאלוהים'. ויש עוד".

      "פירמידת הסלבס" בתכנית ?תראו מי שואל? שיצר יגאל שילון (יח"צ)
      "פירמידת הסלבס" בתוכנית "תראו מי שואל" (צילום יח"צ)

      אחד מרגעי השיא בתוכנית הוא שלב "פירמידת הסלבס" (ראו צילום מסך מעל), אליו מגיע הזוג שניצח בשלב הראשון, ממנו הוא יכול לצאת עם רבע מיליון שקלים. בפירמידה מופיעות שאלות מפי מיטב המפורסמים הישראליים שיתחלפו מתוכנית לתוכנית, בזכות הכבוד שרבים רוכשים לשילון, גוייסה כמות ענקית של 120 סלבס. ייתכן וזוהי התכנית הישראלית שצולמו עבורה הכי הרבה מפורסמים.

      - האם משיבוץ הסלבריטאים בפירמידה משתמעת רמיזה לגבי דעתכם על מידת חכמתם? אלו שבתחתית ששואלים שאלות קלות יכולים להיחשב לחכמים פחות מאלו שמעליהם ששואלים שאלות קשות? נניח, איילת שקד (מהקומה הרביעית) חכמה יותר משייקה לוי (מהקומה הראשונה)?

      וסרמן: "התשובה היא חד משמעית לא. הפירמידה בנויה לא מהיררכיה, לא חמשיבות ולא מדרגת החכמה של הסלב, אלא לפי קושי השאלות".

      שילון: "בשורות הראשונה והשנייה יש חיסרון ויש יתרון. מצד אחד אתה לא בראש הפירמידה, מצד שני הסיכוי שיגיעו לראש הפירמידה מבלי ליפול בדרך הוא 1 ל-20. זאת אומרת, אלו שבגובה, הסיכוי שישאלו אותם הוא מאוד קטן. אז אמרנו להם: אם אתם רוצים להופיע בתוכנית, שאלו שאלה קלה, כי אז נמקם אתכם בקומות הראשונות. לגבי שייקה, נסענו עם מצלמה אליו הביתה. הוא כל כך התלהב ונתן לנו 6 שאלות, כל אחת יותר יפה מהשנייה. השאלות הכי מדליקות בכל תוכנית הן של שייקה לוי. הוא שיחק את זה והיה מדהים. הצבנו אותו בשורה הראשונה כדי שיבחרו אותו".

      יגאל שילון ומולי שולמן על סט תכניתם "תראו מי שואל" (יח"צ , נעה גרייבסקי)
      יגאל שילון ומגיש התוכנית "תראו מי שואל", מולי שולמן (צילום: נעה גרייבסקי, יח"צ)

      יגאל שילון הוא איש נאמן. הוא נשוי 43 שנים לאותה אשה ("שאלו אותי: איך נשארים נשואים כל כך הרבה שנים? אמרתי: יש שיטה אחת נורא פשוטה, פשוט לא להתגרש"), באוגוסט הקרוב ימלאו 40 שנה לעבודתו באולפני הרצליה. שילון גם עובד כ-15 שנים עם גיא וסרמן, שהגיע תחילה על תקן של מפיק, והפך גם לעורך. "התרגלתי אליו", אומר שילון בחיוך. "ולי אומרים: אתה עובד עם יגאל כל כך הרבה שנים? בטח יש לך יכולת סיבולת!", מוסיף בקריצה וסרמן. "יש בינינו כימיה מינית", מוסיף להתלוצץ שילון. ולבסוף וסרמן מרצין: "זה כימיה טובה, מפרים אחד את השני ברעיונות, ונהנים לעבוד ביחד".

      "תראו מי שואל" היא הפקה מאוד משפחתית. יגאל שילון עובד בתכנית עם בנו אייל שילון, המשמש כמנהל העריכה של התכנית - והיא מאוד מסובכת, עם בתו מיכל שצילמה את השואלים בתוכנית, ונכדו מבתו השנייה, תמר, מככב בפרומואים לתוכנית. "עבודה צמודה עם הבן שלי אייל גרמה לבעיה מאוד חמורה", אומר שילון, "הוא גמל את עצמו מעישון לפני כשנתיים והפך להיות נשיא מועדון האנטי עישון. ומאז אני לא מעשן באוטו, לא בבית, לא בגג ולא בחדר עריכה. זה קטע קשה. ומישהו ינצח בסופו של דבר. או שהוא יחזור לעשן, או שאני אגמל".

      - אגב סיגריות, יש משהו בעייתי בכך שהופעת עם סיגר אמיתי בערוץ הילדים.

      שילון: "הסיגר לא היה דלוק. אני משתמש בזה רק כאייקון - פשוט פוזה..."

      גיא וסרמן (יח"צ)
      גיא וסרמן (צילום: יובל סגל)

      עוד בטרם שודר בישראל פריים אחד מ"תראו מי שואל", השעשועון כבר הגיע רחוק. אין הכוונה לשאלה ל"פירמידת הסלבס" ששוגרה בסקייפ מקוריאה מצד זוכה פרס הנובל לכימיה פרופ' דן שכטמן, אלא לכך שפורמט התוכנית נמכר להפקה במספר טריטוריות, ובהן תאילנד בה כבר עלה לשידור. "הייתי בתאילנד כדי לעזור להם", אומר וסרמן, "כמה שלא נקטר על טלוויזיה בישראל, זה הזוי ומדהים איך עושים שם טלוויזיה. אין להם פרומפטר. המנחה יודע בעל פה. יש שלושה ילדים תאילנדים קטנים, לכל אחד לוח מחיק וטוש. כותבים לו מה שהוא צריך להגיד. כשהוא גמר לקרוא את הלוח הראשון, מהר הוא נמחק ונכתב, ונכנס הילד השני".

      - לא ייאמן: גם בטלוויזיה בתאילנד יש סוג של "סווטשופ" נצלני!

      וסרמן: "כל ההפקה היא ערימה של ילדים בני 15".

      בעוד שבתאילנד נצמדו לחוקי הפורמט באדיקות, בהודו יצרו עיבוד אחר לשעשועון אותו קנו והעלו לשידור. "הם לקחו את הכוכב הבוליוודי הכי גדול שלהם, שארוק חאן, והוא מנחה את זה", אומר וסרמן.

      שילון: "הוא יושב על 600 מיליון דולר ונחשב לאמן השני הכי עשיר בעולם, אחרי ג'רי סיינפלד נדמה לי. הוא ראה את הפיילוט ואמר 'אני משחק עם הילדים שלי טריוויה כל החיים, זה המשחק בשבילי'. הם קוראים לזה שם 'מי האיש הכי חכם בהודו?'. הם פיתחו שם תפאורה, אתה לא מבין. לא היתה במשך זמן רב הפקה כזאת בהודו, לא היתה השקה כזאת לתכנית כבר שנים רבות".

      קארין כהן, רוסלנה רודינה (ניר פקין)
      יגאל שילון עם רוסלנה רודינה וקארין כהן (צילום: ניר פקין)

      שילון נכנס לתחום המתיחות כבר לפני כ-35 שנים. מאז ש"פספוסים" הסתיימה לאחר 15 עונות ומעל 400 תוכניות, שילון יצר עם וסרמן פורמטים נוספים בהם מעורבת מצלמה נסתרת: "נראה אותך" עם גולדשטיין ונוסבאום, ששודרה שתי עונות בקשת, "סתאאאם!" שהנחה עודד פז בערוץ הילדים ששודרה במשך שתי עונות, התכנית "אמבוש" שהנחה עופר שכטר בערוץ 10 שזכתה להצלחה. כעת חוזר שילון למסך בתוכנית שאינה קשורה לכור מחצבתו. האם רגע לפני גיל 70 עייפת מהפורמט, או שעדיין יש לך תשוקה לגביו ואתה רק לוקח פסק זמן מהז'אנר, אני שואל את שילון. תשובתו מורכבת. מצד אחד אומר שילון כי הוא נמצא כעת בפיתוח של כ-3-4 פורמטים, ועם זאת הוא אומר "אני לא מבטיח כלום. בסופו של דבר אנחנו יצרנים של תוכן ולא זכיינים. אני חייב להודות שב'תראו מי שואל' אני מאוד מאוד מאוד נהנה, ואם זה יצליח אולי לא אעשה מצלמה נסתרת יותר, לא יודע. אף פעם לא היתה לי תשוקה למתוח. גם לא מתחתי מעולם אני אישית. הפעלתי אחרים. אני לא יודע מה יהיה. אני לא תכננתי בחיי שום דבר, גם להתחתן זה יצא במקרה. אני כמו קליפת אגוז על הגלים. לאן שלוקחים אותי לשם אני הולך".

      אני תוהה בפניו האם ז'אנר המתיחות הוא רלוונטי. "לפני הרבה שנים", הוא משיב, "שאלתי את מוטי קירשנבאום: מתיחות זה עוד דבר חי וקיים? והוא אמר לי: זה חי וזה יחיה, זה ז'אנר מאוד חזק. כל הטלוויזיה הומצאה בעקבות הרדיו האמריקאי, וכל התוכניות הן עיבודים לתכניות רדיו. תסכיתים הפכו לסיטקומים, קונצרטים מצולמים וכו'. התוכנית הראשונה שהומצאה בעידן הטלוויזיה שאינה עיבוד של תוכנית רדיו היתה "Candid Camera" של אלן פאנט, וזו עובדה היסטורית, אולי מקרית. הוא עשה תוכנית מתיחות אגדית. ככה גם הומצא הריאליטי בעצם. ויש עוד דבר מעניין. באותם ימים, התוכנית היחידה בטלוויזיה שאתה לא יכול למצוא אותה במציאות היא ה- "Candid Camera". למה? יש חדשות בטלוויזיה ושם רואים ערבים זורקים אבנים, אבל אתה יכול ללכת לשכם ולראות את זה. יש כדורגל בטלוויזיה, אבל אתה יכול לנסוע לאצטדיון ולראות את זה. אבל אתה לא יכול לראות בעל מותח את אשתו או מחליק על בננה במציאות. אתה לא יכול להגיד לאשתך: בוא נקפוץ לרמת גן לראות איך בעל מחליק על בננה. זה יציר טלוויזיוני, כמו הריאליטי. הריאליטי זה בלוף שהומצא לטלוויזיה. אין ריאליטי במציאות. כמה שזה מצחיק, אין ריאליטי במציאות".

      - אין ריאליטי במציאות, ואין מציאות בריאליטי.

      וסרמן: "שים לב שרובו או לפחות מחציתה של 'האח הגדול' הוא מתיחות קטנות".

      שילון: "אנשים לא מרגישים שמצלמים אותם. אתה יושב מול ערוץ 26, לא קורה כלום, אבל אתה נהנה לראות אנשים אמיתיים. אתה יודע מה פירוש Candid Camera? כולם בטוחים שזאת מצלמה נסתרת. אבל לא. Candid באנגלית זה אמיתי. זה מצלמה אמיתית, בואו נראה את האנשים באמת".

      דודו טופז (יותם רונן)
      דודו טופז (צילום: יותם רונן)

      מרשים מאוד וכלל לא מובן מאליו שבגילך אתה נמצא שוב בפריים טיים הטלוויזיוני, אני אומר לשילון. אני מזכיר לו שהגורל חייך הרבה פחות לכמה מחבריו הטובים ובני דורו, אנשי תקשורת, שבעבר מלכו ברייטינג: חבריך דודו טופז ומני פאר ששנים לפני מותם נדחו מהמסך, מה שהוביל במקרה של טופז לתוצאות אלימות וטרגיות. ביום מותו של מני פאר אמר לוואלה תרבות טוביה צפיר: "כואב לי הלב שמני לא זכה בשנים האחרונות להערכה שהוא היה ראוי לה. הוא היה ראוי להיות מראיין בטלוויזיה עד סוף ימי חייו". וגם דן שילון, אחיו של יגאל שילון, היה בפסגת הרייטינג ומאז לא הצליח לשחזר את ההצלחה.

      - התעשייה עד כדי כך אכזרית? אין כמעט שום מקום לוותיקים בתעשייה?

      שילון: "זו תעשיה אכזרית, וגם במקצועות אחרים כמו עיתונות למשל. העולם שייך לצעירים, אין מה לעשות. אין מקום לוותיקים, אפס. אבל אני לא יודע אם זה נכון לקטר כי זה דרכו של העולם, עצוב ככל שזה יהיה. מאוד עצוב. כי מני (פאר), מבחינת המוח שלו, הידע המטורף שהיה לו, והזיכרון הפנומנלי, הוא נשאר חד ברמות שאתה לא מבין. גם בזמן המחלה הוא היה חד בטירוף. אני תמיד אמרתי למני: אתה צריך לתרום את המוח שלך למדע במותך. יכלו לנצל את כשרונו יותר. עצוב. דרך אגב, הרבה יותר עצוב לי אישית האבדן הזה, מדי פעם אנחנו מבקרים בבית שלו את אשתו קרני, והוא נראה לי חי שם לגמרי".

      "לגבי דודו טופז", אומר שילון, "אני פוסל בצורה גורפת את ההתנהגות שלו ואת האינטרפטציה שלו למצב, אבל אם אגיד שאני לא מבין מה עבר עליו אני אשקר. זה תסכול מאוד גדול מה שהוא עבר. הוא תיעל את זה למקומות איומים וגם טרגיים מבחינתו, אבל הוא לא עבר דבר קל. מבחינה זאת, דן נהדר עם העניין הזה. ודרך אגב, היה לו עכשיו ברשת 3 עונות של המעגל. אם אתה שואל אותי, דן יעשה עוד. הוא פשוט כל כך מוכשר, זה פשוט בזבוז".

      הלוויתו של דודו טופז (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      יגאל שילון עם מני פאר ז"ל בהלווית חברם דודו טופז (צילום: ניר לנדאו)

      "כל השמות שהעלית, וגם אני, היינו בפרונט. אני ממשיך, אבל זאת כבר תוכניתרביעית שאני לא בפרונט. ב'אמבוש' גם מחקו את הקול שלי. מבלי להיכנס לפרטים. היו ב'אמבוש' סיפורים מאוד מדאיגים בקטע הזה של איפה אני, אבל לא נכנס לזה".

      - אולי בכל זאת תיכנס לזה?

      שילון: "ב'אמבוש', שבה עפר שכטר עשה עבודה יפה מאוד, היו מקרים ולא אחד שנגמרה המתיחה, ועפר אומר לנמתח: זו בדיחה. הוא מסתכל עליו. ואין את הסובלימציה המטורפת. הנמתח לא הבין שזו היתה מתיחה. עד שלא באתי זה לא קרה. ואני לא מאשים את עפר בכלל, כי הוא לא היה מזוהה עם זה".

      - מוזר שמישהו לא הבין את הצורך של הצופה בהופעה שלך, יגאל. זהו הפסד טהור לצופים.

      שילון: "אין תגובה".

      וסרמן: "במתיחות ב'סתאאאם' בכל פעם שעודד פז הגיע לגילוי הוא היה מלווה ביגאל. כי היה ברור לעודד שכשהוא יבוא ויגיד: הא הא, מתחתי אותך! זה לא יעזור. כשרואים את יגאל מיד יורד האסימון".

      יגאל שילון, דן שילון (יח"צ , אביב חופי, רפי דלויה)
      יגאל שילון עם אחיו דן שילון (צילום: אביב חופי, רפי דלויה)

      שילון: "כשהגיעה מנכ"לית ערוץ הילדים (בה שודרה "סתאאאם". ש"ב) לראות את התוכנית, היא אמרה: יפה מאוד, אבל איפה יגאל? היא רצתה שאהיה נוכח. אבל לא כולם רצו שאהיה נוכח. לחלק מהאנשים זה הפריע".

      "היום", מוסיף שילון, "המדיה לא תלויה במגיש. קח דוגמה קיצונית, כמעט בכל ריאליטי ממציאים מנחה, שבכלל לא היה קודם בטלוויזיה, וזה לא משנה כי הפורמט יותר חזק מהמגיש. אני יכול להגיד שארז טל ואסי עזר עושים עבודה טובה מאוד ב'האח הגדול', אבל אני מודיע לך שאם 'האח הגדול' היה היום עם שני מנחים אחרים היא היתה עדיין פורמט מצליח".