דור הסטרים

השבוע השיקה חברת אפל את שירות המוסיקה החדש שלה - Apple Music ובכך הצטרפה לשורת אפליקציות המספקות שירותי מוסיקה בסטרימינג, כמו Spotify השוודית ו?Tidal בבעלותו של הראפר ג'יי זי. הצטרפותה של אפל לגל שירותי המוסיקה משקפת שינוי מהותי בהרגלי הצריכה של צרכני המוסיקה בפרט והמדיה בכלל – מעבר מבעלות (ownership) על תוכן לגישה (access) לתוכן. את השינוי הזה רואים גם בשימוש בשירותים כמו Netflix ו?hulu, המספקות למשתמשים מאגר בלתי נדלה של סדרות טלוויזיה וסרטים: יותר ויותר צרכנים מעדיפים שלא להתעסק בהורדת קבצים, מיונם וסידורם בספריות, וכידוע, כבר מזמן אינם מעוניינים במוצר הפיזי – דיסק או DVD. במודל הדומיננטי כיום הצרכן משלם מחיר חודשי קבוע בתמורה לבופה עצום של תוכן שממנו הוא יכול לאכול באופן חופשי.

בפני הצרכן הישראלי עומדות כיום חמש אפשרויות לצריכת מוסיקה במודל הבופה – האפליקציות של שלוש חברות הסלולר המקומיות: musix של חברת פלאפון, ווליום של סלקום וMy Beat- של אורנג' והאפליקציות הבינלאומיות, Tidal של ג'יי זי ו - Rdio (שהושקה ב?2010 על ידי מקימי סקייפ). Spotify, שירות המוסיקה הדומיננטי בעולם, איננו זמין לשימוש בישראל.. שני החסרונות המרכזיים של שירותי המוסיקה הבינלאומיים הם ללא ספק היעדר מוסיקה ישראלית והממשק הלועזי. על שני אלו מפצות חברות הסלולר הישראליות.

אחרי שש שנים של פעילות בזירת הסטרימינג, פלאפון השיקה החודש גרסה חדשה ומרעננת של musix, הקיימת מ?2009. מחלקת התוכן בפלאפון מעדכנת את מאגר השירים, שמספרם עומד כיום על כשני מיליון, על בסיס יומי. "יש לנו הסכמי תוכן עם חברות תקליטים קטנות וגדולות, בארץ ובעולם", אומרת ליאת פריימן, מנהלת מחלקת מוצרי תוכן בחברה. כל המוסיקה הרלוונטית לצרכן הישראלי נמצאת, לדברי פריימן, בשירות – משלמה ארצי ועד להקות אינדי נישתיות. "נדיר שמישהו יחפש משהו ולא ימצא אותו בשירות", היא אומרת.

פריימן הייתה בעבר קניינית ראשית ברשת טאוור רקורדס ולדבריה כל העובדים במחלקה, כמוה, הם אנשים מהתחום: " אנחנו בקשר טוב ורציף עם תעשיית המוסיקה המקומית, בעלי ניסיון רב בעריכת תוכן וקשובים מאד לקהל , זה מאפשר לנו את הידע והיכולת לעדכן את השירות בהתאם, ובזמן". "לעומת המדף בעולם הישן של חנויות הדיסקים", מספרת פריימן, "המדף של מנהלי שירותי המוסיקה רחב ואינסופי. בחנות פיזית, גדולה ככל שתהיה, המקום מוגבל, וכשמגיעה סחורה חדשה היא באה על חשבון סחורה קיימת. בשירותי הסטרימינג אין הגבלה. הכל יושב בענן".

אבל לא רק הקטלוג העשיר הופך את שירותי הסטרימינג לפופולריים כל כך. "שירותי הסטרימינג מאפשרים לאנשים לגלות את המוסיקה מחדש. ביוטיוב, למשל, צריך להתאמץ ולדעת בדיוק מה מחפשים. התוכן המוזיקלי באתר פחות מסודר, אי אפשר לדעת מה תעלה תוצאת החיפוש: שיר מקורי, קאבר או אולי ביצוע מהופעה, ובאמצע השיר פתאום קופצת פרסומת. רוב האנשים מעדיפים שיהיה להם נוח. הם לא רוצים לחפש, להוריד, למיין ולסדר. שירותי המוסיקה, ו-musix במיוחד, מנגישים את התוכן ומקלים את העבודה על הצרכן. התוכן מסודר ומאורגן – סדר השירים נאמן לאלבום המקורי, אין הפתעות ואין הפרעות. והכל כמובן חוקי".

בגרסה החדשה של musix, הפתוחה למשתמשי כל החברות, נוספו עמודי אמן, אפשרות להורדה לצורך שמיעה באופליין (ללא חיבור לאינטרנט), שיתוף תכנים ברשתות החברתיות, יצירת פלייליסטים אישיים, צפייה במילות השירים, ניגון של שירי אמן באופן אקראי, רדיו במגוון סגנונות ועוד המון אפשרויות. מחיר השירות: 19.90 שקלים בחודש. "זהו המחיר הזול בעולם בשירותי מוסיקה", אומרת פריימן. שירותי המוסיקה הבינלאומיים עולים כעשרה דולר לחודש.

פריימן, העוסקת רבות גם במחקר של תקשורת וניו מדיה ובשינויים שחלו בשוק המוסיקה בעידן הדיגיטלי, מספרת כי חל שינוי של ממש באופן שבו אנשים מתייחסים להון התרבותי שלהם. פעם היינו אוחזים בתמונות, מסדרים אותן באלבומים, מציגים את הדיסקים ואת הספרים שלנו לראווה. ההון התרבותי שלנו התקיים באופן פיזי וכל ספר ודיסק היו סמל סטטוס. "היום אנשים צעירים לא מתעסקים בזה", היא מספרת, "לא בגלל שהם לא צורכים תרבות אלא בגלל שזה פשוט קונספט מיושן. העידן הדיגיטלי מעלה שאלות על בעלות ועל נושאים כמו זכויות יוצרים שאת התשובות הישנות עליהן צריך לתקף מחדש. לא בטוח שהן עוד רלוונטיות".

musix, ככה שומעים היום מוסיקה. נסו בחודש מתנה