המסע של "שבעה ימים בסנט פטרסבורג" התחיל מסיטואציה דוקומנטרית חד פעמית שלא יכולתי להחמיץ. אימי ליזה, המוכרת לחלקכם כגיבורת סרטי הראשון "Home Movie", החליטה לנסוע לרוסיה כדי לבקר את אחי הגדול לאוניד, אותו לא ראתה 12 שנים. ליזה האמינה שבשבעת ימי הביקור היא תצליח לפתור את ה"בעיה" של ליאוניד ולהחזירו לארץ.
משפחתי עלתה לישראל בשנת 2000 והשתקעה בירושלים. אחי הגדול ליאוניד ואני התחלנו ללמוד במכללת הדסה, אני בחוג לקולנוע וליאוניד בחוג לצילום סטילס. בתום הלימודים ליאוניד היה אמור להתגייס לצה''ל, אך בשנה ב' הוא החליט לפרוש מהלימודים ולחזור לרוסיה. טרם עזיבתו הוא הגיע ללשכת הגיוס והודיע שהוא עומד לרדת מהארץ וביקש לעדכן את מעמדו בצה''ל.
חצי שנה לאחר עזיבתו, ההורים התחילו לקבל צווי גיוס על שמו ויותר מאוחר נודע לנו שליאוניד נחשב לעריק. משמעות הדבר היא שאם ליאוניד ירצה להגיע לארץ, אפילו לביקור קצר, הוא ייעצר בשדה התעופה ויכלא בכלא צבאי לתקופה שלא ניתן לחזות את אורכה. זה יכול להיות כמה חודשים ויכול להיות כמה שנים.
במהלך התחקיר לסרט הבנתי שמדובר בתופעה רחבה. תופעת העריקות או ההשתמטות בקרב עולים חדשים, במרבית המקרים, היא תוצאה של כשל אינפורמטיבי וחוסר בהירות מצד צה''ל כלפי המתגייס שלא גדל כאן, שאינו דובר את השפה ואולי אפילו לא מבין למה הוא חייב למדינה הזאת שלוש שנים מחייו.
דמיינו שמצאתם במשפחתכם שורשים יפנים והחלטתם לנסוע ליפן כדי לנסות לבנות את חייכם שם. עוד לא הספקתם ללמוד איך אומרים ביפנית "אני כבר הוכחתי שאני יהודי כדי לעשות עליה, למה אתם מטרטרים את אמא שלי לרבנות כדי שרב-חוקר יהדות ישאל אותה אם היא יודעת מה זה "צימס"?", וכבר שמים עליכם חליפת קימנו עם רקמת דרקון, נותנים לכם חרב ואומרים שמעכשיו אתם סמוראים בצבא הוד מלכותו, קיסר אקיהיטו.
כמובן שלא כל האנשים בעולם מרגישים בנוח עם הסטיואציה הזאת. לכן, לדעתי, גיוס עולים חדשים שעלו לארץ אחרי גיל ה-20 צריך להיות בחירה ולא חובה. הנושא של ירידה מהארץ הרי מייצר תמיד רגשות שליליים, ואולי בדרך הזאת אפשר לצמצם את התהליך. אמי, על אף שעלתה בגיל יחסית מבוגר, מצאה את מקומה בישראל. היא פתחה כאן מספרה קטנה, נישאה שנית לגבר תימני מקסים ועל תבשיליה השתלט טעם חזק של חוואייג'.
הביקור בסנט פטרסבורג אפשר לליזה להתבונן לראשונה בחיים שבנתה בישראל ולראות כי טוב. לעומת זאת, ליאוניד לא מצא את מקומו כאן והחליט לחזור. כאשר מדינת ישראל פוגשת עולה חדש בתהליך הירידה המביש, היא יודעת להיות ברורה רק בדבר אחד - בדרישתה להחזיר את כספי סל הקליטה שקיבל. מה היה קורה אילו צה''ל, בשיתוף עם משרד הקליטה היה מלווה את היורד בדרכו החוצה, ועוזר לו להסדיר את מעמדו מול צה''ל כדי שאותו אזרח יוכל לחזור לארץ לניסיון נוסף או לבוא לבקר את בני משפחתו שגרים כאן?
"שבעה ימים בסנט פטרסבורג" הוא לא סרט על המאבק בבירוקרטיה הישראלית, שאגב לא כל כך מפחידה ואטומה כמו אחותה הרוסיה. זהו סרט פיוטי שמתבונן במפגש חד פעמי בין אם לבנה, רווי במתח רגשי ומזכיר חופשה קצרצרה מהכלא כאשר אין שום דבר טריוויאלי והזמן הוא קצוב.
המסע של "שבעה ימים בסנט פטרסבורג" הסתיים בשלושה פרסים בפסטיבל דוקאביב 2015, בשידור בערוץ יס דוקו ב-17.06, בשעה 21:00 ובהקרנות בסינמטקים ברחבי הארץ החל מחודש יולי. כעת מתחיל המסע שלכם, צופים יקרים, אל נבכי היחסים בין אם לבנה ובין אזרח למדינתו.