המשך קיום פסטיבל הסיגדיאדה לתרבות אתיופית, ששם במרכז את היוצרים יוצאי אתיופיה ואת יצירותיהן, מוטל בספק. הסיבה לכך היא אי תמיכת משרד התרבות בפסטיבל, לדברי מפיקו. הפסטיבל התקיים בשלוש השנים הקודמות תוך היענות גדולה של הקהל אך ללא תמיכת משרד התרבות, ותוכנן להתקיים השנה זו הפעם הרביעית בהמשך השנה בסינמטק תל אביב. משרד התרבות לא מימן אף אחד מהפסטיבלים וגם הביע את סירובו למימון הפסטיבל הבא. יצויין כי הפסטיבל נתמך על ידי עיריית תל אביב.
"במשרדי ממשלה כל יום מדווחים כמה כסף נשפך למען הקהילה האתיופית בישראל, אבל הפסטיבל הכי גדול בארץ לתרבות האתיופית לא קיבל מעולם שקל ממשרד התרבות או ממשרדים אחרים, למרות שהוגשו בקשות מיכה. מסרבים לתמוך בנו גם בפסטיבל הבא, הרביעי, ולצערנו כעת אנחנו בסכנת ביטול הפסטיבל", אומר לוואלה תרבות השחקן והמנהל האמנותי שי פרדו, שיזם את הפסטיבל בשנת 2012 ומפיק אותו מאז. "בכל פעם טוענים במשרד התרבות שאנחנו לא עומדים בקריטריונים. אתה יודע, יש אינספור קריטריונים שמשתנים, והם טוענים שבכדי לקבל תמיכה לפסטיבל צריך לקיים פסטיבל במשך שלוש שנים, וכל שנה עם שלוש הפקות מקוריות. לעומת זאת, יש גופים אחרים שנתמכים מהשנה הראשונה או השנייה. סיגדיאדה זה הפסטיבל הכי גדול בארץ לתרבות האתיופית. לעשות פסטיבל בסדר גודל כזה, שנה רביעית ללא שום תמיכה ממשרדי הממשלה, זה תעודת עניות למדינת ישראל ולעולם התרבות בישראל".
"הפסטיבל הזה לא זול", אומר פרדו, "ובכל שנה אנחנו מנסים להשיג איזשהו תקציב. לא קיבלנו אף פעם תמיכה ממשרד התרבות, למרות שהגשנו בקשות. גם ממשרד החינוך וממשרד הקליטה לא קיבלנו שקל לאף אחד מהפסטיבלים. שילמתי בכל הפסטיבלים מכיסי הפרטי. אני ואלה שעבדו איתי על הפרויקט נאלצנו לעבוד ללא שכר במשך שמונה חודשים. זה היה או לוותר על הפסטיבל או לעבוד ללא שכר. בפסטיבל הראשון כל ההוצאות היו מכיסי. בפסטיבל השני נעזרנו בבית אביחי ובעיריית תל אביב והשאר מכיס פרטי, ובפסטיבל השלישי עיריית תל אביב נתנה שליש מהתקציב ונכנסו כשותפים להפקה הזאת. אבל משרדי הממשלה בכלל, ומשרד התרבות בפרט, לא תמכו בנו. אני חושב שמישהו צריך להתעורר במשרדים האלה, לא לסגור חשבונות, לא לבוא עם דעות קדומות. ולתת יחס הוגן ותמיכה בפרויקט שהוכיח את עצמו שנה אחרי שנה להרים את הכפפה ולעזור לפסטיבל הזה להצליח, כי הוא לא יחזיק עוד שנה מעמד בלי התמיכה".
"החלטתי ליזום פסטיבל שיהיה בלב עיר התרבות תל אביב. הרעיון היה שמשם תצא תורה", אומר פרדו, "היו בהתחלה התנגדויות לתמיכה של כל מיני גופים שאעשה את זה בתל אביב, רצו שאעשה את זה בפריפריה. אמרתי ש-21 שנים אנחנו עושים תרבות אך ורק בפריפריה וליוצאי אתיופיה אין כניסה למיינסטרים הישראלי. התעקשתי לקיים את הפסטיבל בתל אביב". הפסטיבל הראשון התקיים בשנת 2012, לאחר המחאה החברתית, במסעדת בר קיימא בפלורנטין. במסעדה הוגש אוכל אתיופי, בחלל התקיימו סרטים, הצגות והרצאות, וברחוב היו מוזיקה וריקודים. "היתה הענות למרות שזה היה יוזמה פרטית, הופץ ללא פרסום, דרך הפייסבוק, זה עבר מפה לאוזן והגיעו כ-1,200 אנשים", אומר פרדו. בשנה השנייה הוא התקיים בהבימה, על כל אולמותו, ולאורך כל היום התקיים מגוון רחב של הופעות מוזיקה של מיטב האמנים, ובהם אסתר רדא שהיתה המופע המרכזי. הפסטיבל, אומר פרדו, משך לא פחות מ-4,000 אנשים. שנה לאחר מכן התקיים הפסטיבל בסינמטק תל אביב וגדל לשלושה ימים, כלל הופעה ייחודית של אהוד בנאי שעבד עם אמני יוצאי אתיופיה, ולדברי המפיק לפסטיבל הגיעו מעל ל-6000 אנשים.
ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "משרד התרבות והספורט מטפל בבקשות לתמיכה בפסטיבלים באופן ענייני ומקצועי, בהתאם לתנאי סף מוגדרים המבטיחים חלוקה הוגנת של התקציב. אחד מתנאי הסף לקבלת תמיכה הינו קיום הפסטיבל במשך מינימום שלושה ימים רצופים בשנתיים האחרונות לפעילותו, טרם הגשת הבקשה. בנוסף, על מארגני הפסטיבל לדאוג להעברה מסודרת של בקשת התמיכה, דרך מערכת המרכב"ה. תמיכת המשרד בפסטיבל הסיגדיאדה נדחתה בשלוש השנים האחרונות, מאחר ולא עמד בתנאים המצוינים לעיל, לפי הפירוט הבא: בשנת 2013 לא הוגשה בקשת תמיכה בנוהל הנדרש דרך מערכת מרכב"ה. בשנת 2014 לאחר ששוב לא הוגשה בקשת תמיכה בנוהל הנדרש, התקיימה פגישה עם נציגי הפסטיבל, בה הוסבר להם שבנוסף לאי העמידה בנוהל הגשת הבקשה, הפסטיבל אינו עומד בתנאי הסף לתמיכה מתקנת הפסטיבלים. בשנה הנוכחית, 2015, הוגשה בקשת תמיכה לפסטיבל, אך נמצא כי הפסטיבל אינו עומד בתנאי הסף של קיום הפסטיבל, לפיו יש לקיימו מינימום שלושה ימים ברצף בשנתיים האחרונות (בשנת 2013 הפסטיבל התקיים יום אחד בלבד). יחד עם זאת, חשוב לציין כי בימים אלה החליטה השרה מירי רגב לבחון מחדש את נושא תנאי הסף לקבלת תמיכה, וזאת על מנת לאפשר לגורמים נוספים לזכות בתמיכת המשרד ובכך להביא לידי ביטוי תרבות מגוונת ועשירה".