פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוצאי נושאי המגבעת זועמים על הוצאת הקסטה הראשונה בוויניל בניגוד לרצונם

      חבריה לשעבר של להקת נושאי המגבעת כועסים על הוצאת הקסטה הראשונה שלהם בוויניל על ידי חנות תקליטים בתל אביב. "זה פוגעני, אנחנו קוראים לקהל להדיר רגליו מהרליס הזה", אומר לוואלה תרבות חבר הלהקה ישי אדר

      נושאי המגבעת 1987 (יח"צ , אלון סלע וערן בנדהיים)
      נושאי המגבעת (צילום: סלע וערן בנדהיים)

      חבריה לשעבר של להקת נושאי המגבעת עדיין לא התאחדו מאז פירוק הלהקה, אבל היום (ראשון) הם התאחדו בפרסום טקסט מחאתי עליו הם חתומים במשותף בפייסבוק, ובו הם מביעים את כעסם על הוצאת תקליט ויניל של הקלטת הראשונה של נושאי המגבעת על ידי חנות תקליטים בשם בי סייד בתל אביב, זאת ללא ידיעתם, ללא אישורם ובניגוד לרצונם. בפוסט, שעלה בעמוד הפייסבוק של מנהיג הלהקה אוהד פישוף ועליו חתומים לצידו ישי אדר, אלון כהן ותמיר אלברט, נכתב:

      "לפני מספר ימים, נודע לנו שחנות תקליטים בשם בי סייד, מרחוב נחלת בנימין בתל אביב, מפרסמת שהיא עומדת להוציא לאור תקליט ויניל של הקסטה הראשונה של נושאי המגבעת. עד לאותו רגע לא שמענו על המקום או על היוזמה. יצרנו איתם קשר ובחור בשם דין בראון, הבעלים, סיפר לנו שחתם על חוזה עם מותקי שרוביני (שנקרא בעבר מוטי שהרבני), מנהל נושאי המגבעת לשעבר, שמעניק לו את הזכות להדפיס את האלבום. הוא טען שלא ידע שהדבר נעשה בלא ידיעתנו ואישורינו, אבל התקשה להסביר למה לא טרח אפילו ליצור אתנו קשר ומדוע לא חשב שזה מוזר, להוציא מחדש יצירה של מוסיקאים, מבלי לערב אותם בהחלטות האמנותיות הכרוכות בהוצאה (עטיפה, מאסטרינג). עדיין, הוא הקפיד להציג את עצמו כמי שגדל על המוסיקה של הלהקה, ודיבר על הפרויקט במושגים של חלום שהתגשם. היה קשה להסביר לו שהוא מגשים את חלומו על גבם ובניגוד לרצונם של האנשים שאחראים להיווצרו; שהוא פועל באופן שעומד בניגוד לקודים של הגינות בסיסית בין אנשים, לא כל שכן אם אכן מדובר באנשים שיצירתם שהשפיעה על חייו".

      "הבהרנו לדין בראון שהוא עומד להוציא לאור מוסיקה שאינה שייכת לו, בניגוד לרצוננו", מוסיף פישוף, "הוא הביע רצון להיפגש איתנו ולנסות ליישר את ההדורים. הסכמנו ובאופן טבעי הנחנו שמשתמע מכך, שהוא מקפיא כל פעולה בפרויקט עד לפגישה. למחרת יצאה מטעמו הודעה רשמית על הריליס. אין לנו את הממון הנדרש כדי להיאבק בנתיב החוקי. צריך גם להודות בכנות: בצעירותינו חתמנו בפזיזות על הרבה מסמכים רעים, שנישלו אותנו באופנים שונים ומשונים מזכויות כאלה ואחרות במוסיקה שיצרנו או ברווחים ממנה. מידת חוקיותו של המקרה הנ"ל אינה ברורה לחלוטין: יתכן שהוא כשר אבל מסריח, יתכן גם שאינו כשר. לברר את חוקיותו בבית משפט ייקח הרבה זמן ויעלה הרבה כסף".

      "מה שכן חד משמעי הוא זה: הריליס הזה נעשה בלא אישורינו ובלא ידיעתינו. לא היינו מעורבים באף אחד משלבי הייצור וההפקה. האספקטים האמנותיים של הריליס - המסטרינג והעטיפה - לא עברו את אישורינו ויש יסוד סביר להניח שלא היינו מאשרים את שניהם לו נתבקשנו לעשות זאת: עד כמה שהבנו, האלבום לא עבר הליך רציני של מאסטרינג מחדש. את העטיפה, שאותה דווקא ראינו, בודאי שלא היינו מאשרים לו נתבקשו לעשות זאת. יש יסוד סביר להניח שלא נראה מהריליס הזה גרוש; שהרווחים יתחלקו בין דין בראון ומוטי שהרבני (כך היה עם דיסק הקטעים הנדירים וחלק הקסטה ששהרבני הוציא ב-1996; שהרבני מעולם לא העביר לנו את חלקנו מהרווחים). לפני שנתיים הוצאנו את הקסטה מחדש, לראשונה בגרסה דיגיטלית. עמלנו רבות על ההוצאה ההיא, שהפיקה חברת אנובה; שכללה מאסטרינג מעולה של שטפן בטקה; עטיפה נהדרת שעיצבו ג'ובוי וטום רזניקוב; אתר שעיצב גוש גולדשטיין; ושורה של אירועים קצת משונים בכיכובינו. אנחנו גאים בהוצאה המחודשת הזו שנעשתה באהבה ומפנים אליה כל מי שהקסטה יקרה לליבו".
      "אנחנו פונים ומבקשים מכל חברינו המוסיקאים, להפיץ את ההודעה הזו", כתב פישוף, "מוסיקאים לא אמורים למצוא את עצמם מודרים מהזכות הפשוטה לבחור איפה ומתי תופץ המוסיקה שלהם ובאלו תנאים, כיצד תארז ואיך תודפס. אנחנו פונים ומבקשים מכל אוהבי הקסטה ו/או אוהבי האנשים שיצרו אותה אי שם ב-1988, לא לרכוש את הריליס הזה ולבקש מאחרים לנהוג כמותם. אנחנו פונים ומבקשים מהאספנים להפנות את גבם לריליס שמופץ במודע בניגוד לרצונם של יוצריו. תודה, ישי אדר, אלון כהן, תמיר אלברט, אהד פישוף, נושאי המגבעת".

      ישי אדר, חבר הלהקה לשעבר, אמר לוואלה תרבות: "יש דרך משפטית ויש דרך ארץ. כאן לא הלכו בדרך ארץ. זה אקט פוגעני, מעליב וכמעט ביריוני להוציא אלבום של להקה מבלי בכלל לערב אותה. גילינו את זה במקרה. מי עושה דבר כזה? ועוד בנאדם שיש לו חנות של וינילים, איזה סוג של סמל מפוקפק של רומנטיקה ונוסטלגיה מוזיקלית מחנות תקליטים קטנה בנחלת בנימין עושה כזה דבר? אני דיברתי עם דין, בעל החנות, כדי להבין במה מדובר, והבהרתי לו איך אנחנו רואים את הדברים – שזה ללא ידיעתנו, שאנחנו בהלם מוחלט מזה, שאנחנו לא מעורבים בזה, ושאנחנו מבקשים ממנו לעצור כל הליך שקשור בזה. הוא הגיב ואמר שישמח לערב אותנו שנפגש ושנבחן אפשרויות. (בציניות) באמת תודה רבה! קבענו שנפגש ונדבר. אמרנו, בוא נראה מה יהיה, לאחר כמה שעות הוא מודיע בפוסט בפייסבוק שסופסוף חלומו מתגשם. החלום שלו, אתה מבין? על מוטי שהרבני אני לא מתפלא, זו דרכו. גם אם חוקית זה כשר, ולא בטוח שזה כשר, אבל גם אם זה כשר, זה פוגעני. כשהיינו צעירים שהרבני החתים אותנו על חוזים וניירות, שבהם הוא נישל אותנו כמעט מכל זכות על מוזיקה. אבל הוא לא נישל אותנו באופן חוקי מהקניין הרוחני שלנו. עכשיו הוא טורח לעשות גם את זה, לנשל אותנו מהקניין הרוחני, להחליט מה, מתי ואיך ייצא, ולהשתמש בשם הלהקה מבלי בכלל לעדכן אותנו, בצורה הכי פוגענית שיש. אנחנו יוצאים בקריאה ובבקשה לקהל של נושאי המגבעת להדיר רגליים מהרליס הזה, להתרחק ממנו ולא לרכוש אותו. אנחנו לא חתומים עליו בשום צורה".

      דין בראון, בעל החנות בי סייד, אמר בתגובה לוואלה תרבות: "אני מאוד מאוכזב מהתגובה של נושאי המגבעת. היא לא היתה אמורה להיות ככה לדעתי. אני נמצא פה באמצע סכסוך מאוד ישן בין נושאי המגבעת לבין המנהל שלהם. היום אין להקה שקוראים לה נושאי המגבעת, יש את אוהד, ישי, אלון ותמיר, שלפני 30 שנה היו נושאי המגבעת, והיה בחור שניהל אותם בשם מוטי. אם אתה רוצה להוציא תקליט אתה מחפש את נושאי המגבעת, אבל אין כזה דבר. מוטי מחזיק בזכויות להוצאה לאור של נושאי המגבעת, הוא מחזיק את המאסטרים המקוריים של הקסטה. כאשר רצינו להוציא תקליט הלכנו לבנאדם היחיד שאפשר לדבר איתו. עשינו הסכם חוקי והוגן לנושאי המגבעת. חמישים אחוז הולך לחברי הלהקה. שילמנו תמלוגים כנדרש, השגנו אישור אקו"ם ויצאנו לדרך עם המאסטרים המקוריים שעברו רימאסטרינג, באיכות הכי טובה. ויצאנו לדרך בידיעה שהכל בסדר. התחלנו את המכירה המוקדמת לפני שבועיים, ולא ידענו על הסכסוך שקיים ביניהם לבין מנהלם מוטי. לפני פחות משבוע מתקשר אליי ישי, ואומר לי 'תשמע, למה אתה מוציא את התקליט שלנו בלי שאנחנו יודעים על זה?' ואני אומר, 'מה אתה מדבר, אנחנו מדברים מול מוטי'. ואז עלה כעס. כעס של שנים, שאני מבין אותו, כעס מוצדק. הזמנתי אותו להיפגש לראות איך מהלימון הזה עושים לימונדה. קבענו להיפגש שבוע הבא. אוהד כתב (בפיסבוק) שהניח שעצרתי כל פעילות, אבל את זה לא הבטחתי. הם פירשו אותי לא נכון, וזה חבל. אני רוצה להדגיש שהפוסט הזה עשה ההפך, אנשים מצביעים ברגליים ותומכים בקניית את התקליט. בשעה האחרונה מכרנו כשבעים עותקים. אני קורא לנושאי המגבעת לשתף פעולה עם ההוצאה שבמילא יוצאת, זה במילא יקרה, אנחנו רוצים שיהיו חלק מזה. את הרווחים הם בכל מקרה יקבלו, אם ישנאו אותנו או אם יאהבו אותנו. את החלק שלהם יקבלו, נקודה".

      מותקי שרוביני (לשעבר מוטי שהרבני) אמר לוואלה תרבות בתגובה: "החברים לשעבר של הלקה לשעבר יקבלו את כספם מהרווחים של המכירה".