איפשהו באולפן האנימציה Illumination יושבים כמה אנשים שלא שילמו להם מספיק. מדובר באנשי צוות עיצוב הדמויות שבנה את המיניונים עבור "גנוב על הירח", הסרט של האולפן משנת 2010. לא משנה בכלל איזו משכורת הם קיבלו על עבודתם: זה לא מספיק. "גנוב על הירח" היה סרט מצליח בהחלט, אבל המיניונים הם מכרה זהב. מהרגע שהסרט ההוא יצא ועד היום, המיניונים הם אלה שמככבים בסרטי ההמשך, בסרטונים הקצרים, בפרסומות, במשחקים לסמארטפון, ובעיקר במרצ'נדייז. הרבה מרצ'נדייז. כל כך הרבה מרצ'נדייז. היצורים האלה הם הדבר הצהוב שעושה הכי הרבה כסף מאז בובספוג.
הרי מעולם לא היו דמויות קולנועיות מושלמות כל כך למסחור. אם בדרך כלל צריך ליצור צעצועי מקדונלד'ס שמבוססים על דמויות מתוך סרטים, המיניונים נראים כמו דמויות מסרט שמבוססות על צעצועי מקדונלד'ס. הם חמודים, הם עושים קולות מצחיקים, הם מדברים בג'יבריש. הם עגלגלים ונטולי פינות חדות, כך שאפשר לתת אותם אפילו לילדים בגילאי 0-3. יש להם מראה אחיד מספיק כדי לזהות אותם במבט ראשון, ומצד שני קל לייצר להם וריאציות כדי ליצור 766 בובות מיניון שונות (איספו את כולם, ילדים!). בקיצור: המיניונים הם הדרדסים של המאה הנוכחית. תזכרו איפה קראתם את זה קודם: בשנת 2037, הרבה אחרי ששגעון המיניונים כבר ידעך אל ערפילי העבר, ייצא סרט חדש בכיכובם, וכל הילדים של היום ילכו אליו שטופי נוסטלגיה, ויקחו איתם את הילדים שלהם. לא כי הסרט מבריק במיוחד או משהו, אלא כי אלה המיניונים! זוכרים איך אהבנו אותם כשהיינו קטנים?
מה לעשות, ילדים אוהבים מיניונים. לא בלי סיבה. הם די מצחיקים, הצהובים הקטנים האלה. בסרטי "גנוב על" הם שיחקו תפקיד משני לדמויות אחרות (גרו, הילדות, דוקטור נפריו) ולעלילותיהן אבל היה ברור מהרגע הראשון מי הכוכבים האמיתיים של הסרט. עכשיו הם קיבלו את הבמה לעצמם: סרט שלם שכולו מיניונים. כי מי בכלל צריך את גרו? אז לא, לא צריך. לא אם כל מה שרוצים הוא למכור כרטיסים וצעצועים.
"המיניונים" צריך להבהיר, לפני שאומרים עליו מילה רעה הוא בסדר גמור. זה מה שהילדים רוצים לראות, ואין סיבה לא לתת להם לראות את זה. הוא מופק במקצועיות, הוא כתוב בסדר, הוא אפילו מצחיק למדי לפעמים. שום דבר לא רע פה אבל גם אין שום דבר ממש טוב. אחרי שני סרטים ארוכים ועוד הרבה סרטונים קצרים בכיכובם של המיניונים, לסרט אין הרבה מה לחדש בעניין היצורים האלה, שהם עדיין צהובים ועדיין מדברים בג'יבריש צייצני. אם בסרטים הקודמים הילדים רק ישבו וחיכו בכל פעם דקות ארוכות עד שיגיע עוד קטע של מיניונים, הפעם הם מקבלים 100% מיניונים כל הזמן, מנה כזאת גדושה של מיניונים שתצאו עם צהוב בעיניים.
הסרט הוא למעשה פריקוול, שמתרחש לפני אירועי "גנוב על הירח". הוא מלווה את המיניונים משחר הבריאה, דרך עידן הדינוזאורים ומבעד להיסטוריה, אל המאה הקודמת. המיניונים, כך מתברר, הם גזע של יצורים שמאז ומתמיד היה להם דחף לשרת שליט רשע כלשהו (אגב, שאלה אחת שהסרט לא עונה עליה היא איך המיניונים כולם, כפי הנראה, גברים - מתרבים. אולי בסרט הבא). בשנות השישים, רוב המיניונים סגורים במערה קפואה וסובלים מדיכאון, ורק שלושה קווין, סטוארט ובוב יוצאים למסע אל ארה"ב כדי למצוא להם מנהיג חדש. הם מוצאים את סקרלט אוברקיל (או, בדיבוב לעברית: סקרלט קטלנוביץ') רשעית-על שרוצה לגנוב את הכתר של מלכת אנגליה, כי למה לא.
קצת מוזר להתייחס פתאום לשלושה מיניונים כדמויות בעלות ייחוד בפני עצמן, בעיקר אחרי כמה סרטים שבהם העובדה שהמיניונים הם למעשה זהים זה לזה היתה חצי מהבדיחה. קווין, בוב וסטוארט מנסים להיות דמויות ייחודיות, אבל הם עדיין נראים כמו מיניונים גנריים. העלילה שהם מעורבים בה גנרית באותה המידה. היא לא מאוד משמעותית ולא הושקע בה מאמץ מיוחד, היא רק רקע בשביל המיניונים כדי לעשות דברים מיניוניים והדמויות האנושיות החדשות לא מעניינות ולמרות הכל, מעוררות געגועים לגרו, שלפחות היה בעל אופי ייחודי משלו.
כרגיל, בהחלט יש רגעים מצחיקים וחמודים עם המיניונים. אבל נדמה לפחות לאלה מבינינו שכבר עברו את גיל 6 שהרעיון של יצורים צהובים קטנים שמדברים בג'יבריש שמוקפץ אוקטבה וחצי מעלה מתחיל למצות את עצמו. יכול להיות שביציאה מהסרט תעדיפו לא לראות עוד אף מיניון לעולם. לא שמישהו שואל אתכם. הדברים האלה הרי עדיין מוכרים צעצועים כמו משוגעים.
ומה אתם חשבתם על "המיניונים"? ספרו לנו בתגובות