עוד לא כבו הלהבות מפרשיית "הזמן המקביל" בתיאטרון אלמידאן וכבר ניצתת הלהבה סביב הצגה אחרת בתיאטרון ערבי בישראל. הצגת היחיד "חוריה" הנכללת בסל תרבות דנה בתקופה ההיסטורית שבין שנות ה-30 וה- 60 ומבוססת על חוויותיו של מוחמד שרידי חבר תנועת חד"ש שלחם נגד הבריטים וישב שמונה שנים וחצי בכלא הישראלי בשנות ה-50.
ההצגה שלדברי התיאטרון עלתה כבר לפני קרוב לעשור הגיעה לידיעתו של פעיל הימין שמאי שי גליק אשר פנה למשרד החינוך בבקשה להסיר את ההצגה מן הסל בטענה שהיא מאדירה טרור. "הכוונה באסיר בטחוני היא מחבל" אומר גליק בהתייחסו לדמותו של שרידי. "מי שהורג אנשים שהם לא חיילים הוא מחבל לפי כל הגדרה משפטית בינלאומית. אותם אסירים לא הרגו חיילים הם הרגו אנשים חפים מפשע... בעיני ובעיני כל העולם אדם שהורג אזרחים הוא לא לוחם חופש".
לידיו של גליק התגלגל עלון המפרסם את ההצגה בשפה הערבית. גליק נועץ בחבר ממשרד הביטחון שתרגם בעבורו את הברושור וקבע כי כתוב בו: "מטרת ההצגה היא ליידע את הדור הבא במורשת המאבק, המהפכנית והמלחמתית שבזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם הפלסטיני, ל'מסע האדום' שעבר העם שלנו, שהחל בתקופה העות'מנית, אז אנשים גורשו והוחזקו בתאי מעצר ובבתי הכלא, בתקופת המנדט הבריטי ועד הנכבה הפלסטינית, שלאחריה אנשינו החופשיים נרדפו וגורשו לגלות או הושמו בתאי מעצר בתקופת הממשל הצבאי...".
בעקבות תרגום זה החליט גליק לפנות לאיאד שיתי, מנהל תיאטרון אלמג'ד ושחקן בהצגה, ולברר בנוגע להצגה. לדברי שיתי, גליק שיצר עמו קשר בשבוע שעבר הביע עניין בהצגה וטען שהוא מעוניין לרכוש אותה. "הוא התחזה לאדם שמתעניין בתרבות ובתרבות מקומית במיוחד". עוד מוסיף שיתי שגליק סיפר לו שעניינו בתרבות זו נובע מכך שהתגורר בקרב ערבים בעבר ושהוא אפילו יודע לדבר ערבית. רק בסוף השיחה הזדהה גליק כפעיל שגם הוביל את המאבק כנגד הצגת תיאטרון אלמידאן "הזמן המקביל" שכאמור הוצאה זה מכבר אל מחוץ לסל התרבות בידי שר החינוך, נפתלי בנט.
"התחזיתי לכתב שבא לברר פרטים על ההצגה" מסביר גליק וטוען שהוא עובד כפרילנס בערוצי תקשורת שונים מפעם לפעם. "לא שיקרתי ולא בטיח. לא זוכר מה בדיוק אמרתי לו. שיגיש במשטרה תלונה על התחזות אם זה הסיפור שלו. אני בתגובה אולי אגיש תלונה על הסתה לרצח".
"אין כאן עניין של גזענות בכלל", ממשיך גליק שזכה לכינוי "הצנזור התרבותי" בתקופה הסוערת סביב אלמידאן "אותו מחבל בכלל לא הרג יהודים. הוא הרג צ'רקסים או משהו כזה. אני לא כל כך הבנתי. אין כאן עניין של יהודים וערבים אלא יש כאן עניין של טרור מול מוסלמים כמו שדאע"ש עושים בעצם".
איאד שיתי, השחקן שעומד במרכז ההצגה הלובש ופושט כ-20 דמויות במהלכה, לא מבין על מה המהומה. "אני כבר שנים רץ עם ההצגה הזאת ואין שום בעיה בהצגה הזאת. מה עכשיו? זאת בסך הכל הצגה ומדובר על סיפורים עממיים מוכרים וידועים... מה הבעיה עם דגל פלסטין, אסור להניף דגל? יש פה תיאטרון שהניף את דגל גרמניה הנאצית על הבמה - למה לא עשו מזה עניין? מה זו המתקפה הזו על התרבות הערבית?".
היועץ המשפטי של תיאטרון אלמג'ד, עו"ד קוסאיי גנאים, אומר לוואלה תרבות: "אז הוא היה אסיר בטחוני, מה הפואנטה פה? ההצגה מתייחסת לעובדות היסטוריות ומה שקרה פה, ולא נועדה לעודד או לומר תעשו מעשים כאלה או אל תעשו מעשים כאלה. אי אפשר להתכחש לזה שהאירועים האלה קרו ואירעו".
"אנחנו לא מקבלים את הפרשנות של גליק וחבריו שנועדה פשוט להסית נגד ההצגה הזאת", מוסיף גנאים. "הימין מנהל מלחמה נגד התרבות הערבית-פלסטינית בארץ. זו הסתה לשמה והיא נועדה לדכא את היצירה הפלסטינית ולא צריך לעשות מזה סיפור גדול. אנחנו לא מתכוונים להיגרר אחרי הקיצוניות של גליק".
הכותב ובמאי ההצגה וקרובו של האסיר, נזאם שרידי, נולד באום אל-פחם בשנת 1951. למד בימוי סרטים וטלוויזיה בבית הספר לקולנוע בפראג וקיבל את התואר בשנת 1982. שרידי כתב וביים הצגות רבות ביניהן "הרפתקאות חסן החכם" שעלתה בתיאטרון יפו בשנת 2012, וכן "חוריה" אותה כתב וביים ב-2008 (גם השנה בה הוכנסה ההצגה לסל התרבות). לא ניתן היה להשיג את תגובתו במועד הפרסום.
תיאטרון אלמג'ד אינו נתמך על ידי משרד התרבות. לדבריהם של שיתי וגנאים, לא התקבלו במשרדי התיאטרון פניות מצד סל תרבות או מצד משרד החינוך בעניין ההצגה שהועלתה לאחרונה לפני כחודש. ממשרד החינוך נמסר שהתקבל מכתבו של גליק ושהפנייה בטיפול. ועדת הרפרטואר של סל תרבות לא התבקשה בינתיים לפעול בנושא. בשל חופשת הקיץ שנמצאת כעת בימיה הראשונים אין לדעת כיצד ישפיעו פעולותיו של גליק על גורל ההצגה.