המערב האפל: טימבר טימבר סיפקו אמריקנה, דמעות ואת ההופעה הטובה של השנה

בהופעה של הלהקה הקנדית אתמול (שלישי) היא מילאה את החושך בפולק-בלוז מורבידי והזמינה את הלילה להיכנס, עם שירים הגוזמים את הצבעים מאמריקה העליזה ומשייפים אותה עם פנטזיות, ציד וקברים

חן הוניג
08/07/2015
המארח הדרומי המושלם. טיילר קירק, טימבר טימבר(צילום: מערכת וואלה!, ניב אהרונסון)

לילה שחור עבר על תל-אביב בליל אמש (שלישי). להקת Swans באה להרעיד את האדמה מהגזרה הצפונית, ואילו טימבר טימבר קידמו את ארצות הברית האפלולית מכיוון דרום. במועדון הבארבי הם מילאו את החושך בפולק-בלוז מורבידי ואיתו טשטשו אוקיינוסים ויבשות שמפרידות בין ארצנו הקטנטונת לארץ הקשוחה עליה הם כותבים. בהינף של גיטרה חשמלית אחת, התודעה הכללית עברה מקום וזמן אל מחוזות של מערבונים בתקופות שונות ומדומיינות של טובים, רעים ומכוערים.

טימבר טימבר, הלהקה הקנדית בניצוחו של טיילור קירק, הוציאו בשנה שעברה אלבום בשם "Hot Dreams", שהמשיך את קודמיו עם שירים הגוזמים את הצבעים מאמריקה העליזה ומשייפים אותה עם פנטזיות, ציד וקברים. על מגוון של כלים ומילים הם הזמינו את המאזין אל הים המכושף שלהם והיה מסקרן לגלות כיצד הם יתורגם לשפת ההופעות החיות, איך התזמורים הקולנועיים מהאולפן יישמעו כשרק שלושה חברי להקה עולים להעניק אותה לקהל. כשבאמתחתם גיטרה חשמלית, קלידים ותופים, השכיחו חברי הלהקה כל זכר מהאולפן או מכל דבר שהיה בעבר, כי מה שהיה בהווה היה יותר ממספיק, אפילו אחטא בהגזמה ואגיד שהיה מושלם.

את הערב פתחו "Bones Garage" עם רוק גלשנים במבטא ישראלי שגלש בכיף בעזרת הגיטרות המקסימות של עידן אטד ויניב בין אל קיץ של חוף ים, הרחק מהמופע המרכזי. בשעה 22:00 הגלים נמחו על-ידי שיח קוצני במדבר צחיח כשקירק עלה על הבמה לבדו וניגן בחושך כמעט מוחלט קאבר לשיר של לאונרד כהן "Memories", והתמימות של הגלשנים הוחלפה בריח של פנטזיה סקסית. קול הבריטון שלו נשמע חד ומילותיו חלחלו באופן חלק מהמיקרופון אל הרחבה המרווחת של הבארבי.

טוב לדעת (מקודם)

הרופאים ממליצים: שש דקות, פעמיים ביום ואין כאבים

מוגש מטעם בי קיור לייזר
עירבב את כל ההשפעות והפך אותם שלו(צילום: מערכת וואלה!, ניב אהרונסון)

שמות רבים נחים על זרי תהילתם בהיכל ההשפעות של להקת טימבר טימבר. מאלביס פרסלי ועד ניק קייב, מסרטי ההזיות של דיוויד לינץ' להלחנותיו האלמותיות של אניו מוריקונה, כולם ממלאים ביקורות שמנסות עד היום להגדיר את טיבה של הלהקה. בליל אמש טיילור קירק עירבב את כולם, ויחד עם הקהל הפך אותם שלו. צלילי המערבון נפרטו על הגיטרה החשמלית ב-"Grand Canyon", השיר השני בהופעה שבו עלו שני חברי הלהקה הנוספים, וקירק פרס במילותיו את נופיה של ארצות הברית בדרך לקניון. הקלידים של מת'יו שרבנו טפטפו קסם של רוחות רפאים ב-"Beat the Drum Slowly", אשר המשיכו לרדוף את האוזן בעדינות אל תוך כישופם של שירים כמו "Until the Night is Over" ו-"Curtains" שנעשה לו מיש-מש עם "Resurrection Drive Part II". קירק חיבר בין השירים עם ריפים מתמשכים של גיטרות, כך שכל קרשנדו שהגיע לשיאו ואז נרגע, הביא עמו הבטחה לעוד שיר, וביחד כולם יצרו רצף אחיד של קאנטרי-בלוז שתחת טיפולי הסאונד המדוקדקים של המועדון לא ידעו פגם.

השירים הישנים יותר של הלהקה, אוצרות כמו "Black Water", "Bad Ritual" ו-"Lonesome Hunter" התקבלו ע"י הקהל באנחות תענוג, והמשיכו עם מחיאות כפיים ויללות זאבים בודדים שהשתלבו כמו חלקי פאזל מתאימים אל האווירה המערבונית. "This Low Commotion" ו-"The New Tomorrow" שמהווים את גולות הכותרת של האלבום האחרון התערטלו מול הקהל שנע באותן תנועות מפתות בחזרה, כל אחד בחלל שניתן לו, והיה הרבה ממנו במועדון שהיה מרווח. קולו של קירק התמזמז יחד עם המילים בנימה ג'ים מוריסונית תוך כדי שהוא זז יחד עם הגיטרה באדיקות דתית ושיחק עם הצלילים שבקעו ממנה. את "Hot Dreams", שהתקבל בשריקות פלרטטניות מצד הקהל, הוא התחיל בתור שיר ערש וסיים בדיסטורשנים מהודקים עם תופים וקלידים מסונכרנים.

מרגשים עד דמעות(צילום: מערכת וואלה!, ניב אהרונסון)

קירק היה הג'נטלמן הדרומי המושלם, הודה לקהל פעם אחת בעברית ואפילו תיאר את המעמד מול הקהל הישראלי ככבוד גדול. ביחד עם חברי הלהקה הוא הגיש את המוזיקה בכל הגוף. התאורה איפשרה לראות את תווי הפנים המהופנטים של כל אחד מהם תוך כדי נגינה, והקהל השיב באופוריה מוחלטת שנבעה דרך תנועות מצד לצד, מחיאות כפיים שהתגברו עם רגליים רוקעות וקולות שרק רצו עוד מהלהקה. האפלוליות המשיכה גם בהדרן כשקירק ביקש להחשיך את הבמה כמה שיותר, וכשרק קווי גופו צבועים בכחול הוא הפעיל את הקסם שלו בפעם המי יודע כמה בביצוע סולו ל-"Demon Host", המשיך לבד גם ל-"Run From Me" כשבסופו הצטרפו גם שני חבריו בעידוד מחיאות הכפיים של הקהל. ההתלהבות המשיכה למשמע "I Get Low" ו-"Trouble Comes Knocking", ובחיוכים רחבים של הודיה נפנפו חברי הלהקה לשלום ומהאהבה שהם קיבלו מהקהל באותו ערב. סביר להניח שזה היה גם "להתראות".

הכבוד כולו של "Yellow Brick" ו-"B Vibes 2" שהביאו את הלהקה לארץ. ייבוא של להקות פולק\אמריקנה הוא מצרך די נדיר, והקהל האוהד הוכיח שביקוש ואהבה לז'אנר יש במדינת הכחול ולבן. טימבר טימבר הזמינו את הלילה להשתרך אל תוך החושך של הבארבי, עמעמו כל אחיזה במציאות והרכיבו את הקהל על סוס אל עבר שקיעה מלנכולית מלאה בכל טוב. מן הראוי יהיה לציין גם את הסאונד בבארבי שהפעם לא גרע ולו לשנייה באף ריף, באף תו וכל מילה נשמעה ברורה כאילו קירק הקריא שירה. כתבתכם הנאמנה יצאה עם לחיים לחות מדמעות, והרבה תקווה שקירק ולהקתו ישובו לארץ להופעה נוספת, כדי שמי שפיספס יוכל להבין למה אני קוראת לה ההופעה של השנה (בינתיים כמובן).

  • טימבר טימבר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully