מטפל הטראומה שנכנס לטראומה בעצמו לאחר ששני מטופליו הפלסטינים התאבדו מולו

"הפתרון לסכסוך הוא מדינה אחת ולא יהודית", אומר מומחה הטראומות ההולנדי יאן אנדראה בריאיון לרגל הקרנת סרט תיעודי עליו בסינמטק ת"א הערב

יח"צ - חד פעמי

"בדרך כלל אני מאוד אופטימי", אומר לוואלה תרבות ההולנדי יאן אנדראה, מומחה לטראומות שעובד לפרקים במשך כ-20 שנים ברצועת עזה. "אבל בביקור האחרון שלי בעזה, שהתקיים אחרי מבצע צוק איתן, עבדתי עם קבוצה של צעירים. עבדנו בחוף הים וטיפלתי בטראומות שלהם. במהלך הטיפול, שניים מהקבוצה נכנסו לים ואף פעם לא יצאו ממנו. ככה נראה הייאוש, פנים מול פנים. הצעירים האלה התאבדו. דיברתי איתם באינטנסיביות על המציאות ועל העתיד, ואז צץ הייאוש. זה היה הצעד שלהם להראות לי את הייאוש שלהם".

- אני בהלם. כיצד חשת לאחר ששני הצעירים התאבדו מולך, במהלך הטיפול שלך?

"זה באמת מעורר הלם. כשחזרתי להולנד נזקקתי לייעוץ. חשתי שנגרם לי בעצמי טראומה, זה לא המקרה, אבל ככה הרגשתי. זה הוביל אותי לסבל גדול. לא חשתי שנכשלתי. הרגשתי שנוכחים לצדי אנשים שמהלכים עם כנפיים שבורות".

עוד בוואלה! NEWS

מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

בשיתוף HONDA
לכתבה המלאה
מתוך הסרט "רעד בעזה" של הבמאי חירט ואן קסטרן (צילום יח"צ)

סרט תיעודי חדש, "רעד בעזה" ("Shivering in Gaza") שמו, מלווה את המומחה לטראומות יאן אנדראה בכניסתו לרצועת עזה עם סיום קרבות "צוק איתן", שם נפגש עם אנשי סיוע עזתים ושוחח עמם על אבל, פחד וטראומה. על הסרט חתום הבמאי ההולנדי חירט ואן קסטרן, צלם וקולנוען שעבד עבור מגזינים כמו "ניוזוויק", "שטרן" ו"האינדיפנדנט", וזהו סרטו הדוקומנטרי הראשון. הסרט, בן ה-31 דקות, יוקרן הערב (רביעי) ב-19:00 בסינמטק תל אביב בתרגום לאנגלית, ובתום ההקרנה תתקיים שיחה עם היוצרים. ביום ראשון ה-12 בחודש יוקרן בסינמטק שדרות, וייתכנו הקרנות גם בבית לחם ובעזה. בשעת השיחה עמו אמש, חל איסור על אנדראה לשוב ולהיכנס לעזה. "אמרו לי היום שאין לי אישור להיכנס לעזה", הוא אומר, "הם לא נימקו את הסירוב, אז אני לא יודע. היה לי אישור בשבוע שעבר, אבל הוא בשלב זה מבוטל. אין לזה סיבה הגיונית".

אנדראה עבד לאורך השנים עם קורבנות טראומה דרום אפריקאיים, יגוסלבים, ישראלים ופלסטינים. בשנים האחרונות הוא עובד בעיקר עם אנשי עזה, ובודק עמם כיצד בונים חיים
בעלי משמעות למרות ההרס והפחד. "אני עובד כבר 20 שנים בעזה", הוא אומר, "אחרי המלחמה בקיץ שעבר חשבתי שאני צריך לבוא לקהילה שלי כדי לכבד אותם ולהביע בפניהם את תנחומיי. כשהפצנו את המסר שאהיה בעזה, כמה ארגונים אמרו לי, כדאי לצלם סרט תיעודי על זה. זאת מכיוון שכל הקיץ הובאו בפנינו רק דעות והרס, ולא שמענו סיפורים של אנשים. זה הצידוק לסרט תיעודי. אם אתה מסתכל בסרט, אתה לא רואה קורבנות, אתה לא רואה הרס, אתה לא רואה גופות. כל מה שמופיע בפניך הם סיפורים. האבחנות בסרט אינן על זכויות אדם, אלא על אנושיות".

מתוך הסרט "רעד בעזה" (צילום יח"צ)

- אתה מציג הערב בתל אביב סרט על טראומות שחוו העזתים, בשעה שרבים מאוד בציבור הישראלי לא מוכנים לשמוע דבר על הכאב והקושי שנגרמו לפלסטינים על ידי ישראל.

"הסרט התיעודי הוא על טראומה. אם אנשים לא יכולים להקשיב לסיפורים מהצד השני, זה אומר באופן כללי שהם חוו טראומה בעצמם. כי אחת מתופעות הלוואי של טראומה היא שאינך נותן תשומת לב יותר, אין מקום להקשיב לסיפורים שונים, כי הסיפור שלך הוא ה-מציאות מבחינתך".

- האם אתה חש אמפתיה גם לטראומות, לכאב ולצער שגרמו הפלסטינים לישראלים, או רק לזה שנגרם לפלסטינים על ידי ישראלים?

"אני נשאל על ידי ישראלים: האם אתה רואה את הצד שלנו? התשובה שלי היא תמיד: כן. אבל התשובה השנייה שלי היא, כי במונחים של כוח, יש כאן דינמיקה של חתול ועכבר מנקודת מבטי. יש הבדל במאזן הכוחות. אבל במונחים של טראומה, אתם באותו מקום. מעבר לזה, בעבודה שלי בעזה, רוב התמיכה שאני מקבל היא מחבריי היהודים והישראליים. לא יכולתי לעשות את זה בלי עזרתם".

מתוך הסרט "רעד בעזה" (צילום יח"צ)

- כהולנדי שמכיר את העימות האזורי ומבקר ועובד כאן 20 שנים, מתי ואיך יסתיים הסכסוך הישראלי-פלסטיני לדעתך?

"לעתים קרובות אני רואה בישראל, בדרך אחרת, את הייאוש ואובדן התקווה לעתיד, ואני רואה יותר מזה אחרי המלחמה האחרונה בעזה. אין תקווה ואין התמקדות בעתיד. זה מה שיש לכם ולפלסטינים במשותף. ברמה הפוליטית, למרות שזאת דרך מאוד קשה, הפתרון היחידי שאני רואה לסכסוך הארוך-ארוך הזה הוא מדינה אחת. אלה השכנים שלכם. אם יבחרו בפתרון שתי המדינות, תמיד תישאר התפיסה ההיסטורית של 'אנחנו' ו'הם'. 'אנחנו' ו'הם' הופך למורכבות של blame and shame , שנמצאים עמוק בגנים של כולם בשני הצדדים. לכן אני חושב שהפתרון הוא מדינה אחת לפלסטינים ולישראלים. אולי אני נאיבי, אבל ככה אני רואה את הדברים אחרי 20 שנים".

- האם המדינה האחת הזאת שאתה חוזה שתתקיים פה בסוף הסכסוך תהיה מדינה יהודית?

"אפשר יהיה לקרוא למדינה הזאת 'ישראל החדשה'. היא לא תוכל להיות מדינה יהודית. זה יהיה מקום לתרבויות שונות ולדתות שונות".


"אחרי שפורסמו כל הדו"חות, נמנו כל המספרים ונצפו כל התמונות הקשות, בחרנו לרגל יום השנה לעימות בעזה לעסוק בנושא מזוית אחרת", אומר יונתן גר, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל ישראל, שנתנה את חסותה להקרנות הסרט בארץ. "'רעד בעזה' עוזר לנו לזכור שלחימה אינה מסתיימת במספר הרוגים ופצועים. היא אירוע שיש לחיות עמו להרבה מאד זמן. אנשי טיפול, משני צידי הסכסוך, עושים עבודת קודש בהתמודדות עם הטראומה הקשה, ו'רעד בעזה' עוסק בטיפול באלו – באנשי הטיפול עצמם. מזוית זו, קל יותר לזכור ששנה לאחר העימות, השפעת הלחימה עוד נמשכת, אנשים עדיין מתמודדים עם פציעות ועם טראומה, ואלו שזכויותיהם הופרו משני צידי הסכסוך, עדיין מחכים לצדק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully