בית התקליט עם שלמה גרוניך ודני רובס

לאורך שנים ארוכות הפסנתרן שהיה מעיף לי את המוח היה קית' ג'ארט (Keith Jarret). בשנים האחרונות המוח שלי מעדיף להיות מועף על ידי הפסנתרן בראד מלדאו שממש גורם לי להתרגשות ולהערכה אדירה.

הנגינה של בראד מיוחדת במינה. ניתן להבחין שיד שמאל שלו איננה משמשת רק כיד מלווה אלא שיש לה תפקיד עיקרי פעמים לרוב. זה ברור שהוא בא מתוך המוזיקה הקלאסית וצמח למחוזות אחרים. המוזיקה שלו עמוקה, מלאת הוד, היא זורמת ושוצפת כמו נהר המכיל מים זכים והשראה עצומה.
Unrequited הוא הקטע שהכי לוקח אותי רחוק.

במסע ההופעות האחרון שלי בארה"ב, לפני כחצי שנה, ישבתי באוטו של חברי דן והוא השמיע דיסק שסחף אותי מיד והביא לי צמרמורות מוזיקליות חדשות ומרעננות. האלבום הוא "Ao Vivo" ובו הזמר, גיטריסט (ועוד כל מיני כלים) הברזילאי Seu George מארח את הזמרת אנה קרולינה. אחרי הרבה שנים שלא שמעתי מוזיקה ברזילאית זהו משב רוח מרענן וממכר. הדיסק הזה מנוגן אצלי באוטו מזה חצי שנה והילדות שלי מאוהבות בו... ואני כל כך שמח להקשיב לו איתן. זהו אלבום הופעה בסאו-פאולו, ברזיל שראה אור ב-2005. אלבום כיפי, חד פעמי, שילוב מדהים של שני מוזיקאים אדירים. תענוג ענק. מומלץ!

אלבום שנכתב מתוך פרידה ומצליח במילים פשוטות ונגינה עדינה לתאר את כל הכאב והיופי באהבה שנגמרת. אחד האלבומים המרגשים ביותר.

אלבום בכורה עמוק, עמוק מאוד, מאופיין בשירה מיוחדת מאוד וכלי פריטה עתיקים לצד הפקה חדשנית. אלבום קסום.

גם אלבום קונספט ראשון של הביטלס (למרות שאין קשר טקסטואלי או מוזיקלי בין השירים, אלא קונספט ויזואלי של לבוש ואסתטיקה ורעיון של מקרטני), גם סוג של שיא (אחד מיני רבים) במעלה הדרך האמנותית, הן מבחינה עיבודית - תזמורת קלאסית, תזמורת הודית, כלים מעניינים, חיתוכים וחיבורים בין שירים (40 שנה לפני תרבות המאש-אפ), והן מבחינת אסופת שירים מושלמת - "A Day in a Life", "Fixing a Hole", "Getting Better", "Lucy in The Sky, "With a Little Help From My Friends", "When I'm Sixty Four". בקיצור - פיסת מוזיקה גאונית ונצחית שתמיד תלווה אותך ותישמע רעננה כאילו הוקלטה אתמול.

אלבום האי הבודד שלי. בראיין ווילסון המיוסר בורא מתוך כאביו פחדיו ודמיונו הפראי והגאוני, אלבום אישי מדהים בו חבריו ואחיו ללהקה משמשים בעיקר כתפאורה. הנגנים הכי טובים באותה תקופה מנגנים, ובריאן ווילסון יוצר הרמוניות שאין כמותן. פול מקרטני אמר ש"סרג'נט פפר" נוצר מתוך רצון להתעלות על האלבום הזה.

מקבץ שירים יוצאי דופן בגאוניותם, והיהלום בכתר
"God Only Knows". אם יש יצירת מופת מושלמת בכלל - השיר הזה והאלבום הזה מתאימים להגדרה כמו כפפה.

קובץ שירים מופתי של יוצר מרדן ויוצא דופן שמסרב לציית לכללים ולמקובל, מלווה בשלישית נגנים מדהימה ומוקלט בהופעה בחלל כנסיה גדול ללא תיקונים, כשהקהל מתבקש לשמור על השקט בין השירים. עוצר נשימה. תקליט דרכים מופלא, ציני, אכזרי ופגיע עד כאב של אחד היוצרים הכי אהובים עלי ביקום. ראיתי כבר כמה הופעות של ג'ו ג'קסון, ובכל פעם הוא מדהים אותי מחדש. גולת הכותרת לטעמי "Hometown". שיר געגועים מפוכח ונטול מתיקות ונוסטלגיה.

אלבום אישי וחכם, אחד מקבצי השירים הכי טובים של שלום
חנוך. חגיגת פרטים קטנים, מוזיקלית וטקסטואלית, עטופים
בהפקה קשובה של לואי להב ובנגנים מעולים. התקליט הזה מסמן בשבילי תקופה של התפעמות מהמאהבים הגדולים של השפה והמוזיקה העברית. שלום חנוך הוא מהמסעירים שבהם. היה והווה.

השיר "אדם בתוך עצמו" (שלמדתי כנער לנגן בעמל רב)והשיר "עיר זרה", שאורך כל אחד מהם כמעט שבע דקות, רק מעידים על עומק האלבום הזה.

אלבום האולפן השלישי והאחרון של שבעה מטובי המוזיקאים שהיו (וישנם) אי פעם בישראל, אלבום דמוקרטי יותר מקודמיו מבחינת חלוקת כתיבה, ושנון מאי פעם. חלוקת הקרדיטים של השירים מעידה על השקת כמה מקריירות הסולו הכי מפוארות ומעוטרות של אמנים ישראלים בעלי טביעת אצבע נצחית על המוזיקה בארץ הקודש. דני סנדרסון עדיין המנהיג הבלתי מעורער, אך שמיר, קלפטר, אולארצ'יק ואפילו רכטר מפליאים ברגעים מוזיקליים אדירים. "ככה היא באמצע", "שיעור מולדת" ורבים אחרים.

אולי האלבום האישי ביותר שנכתב אי פעם, על ידי גדול כותבי המילים של כל הזמנים לטעמי. אלבום שנכשל מאוד מסחרית וגרם לסיימון לחפש דרכים אחרות, כמו "גרייסלנד" המופלא בזכות עצמו. סיימון חוזר באלבום הזה אל ילדותו, הוריו, נישואיו ופחדיו ועושה את זה באומץ חשוף ובכנות מעוררת הערצה. במקור היה האלבום הזה אמור להיות אלבום הקאמבק של סיימון וגרפונקל, אבל מערכת היחסים העכורה ביניהם לא אפשרה את זה.

"Hearts and Bones" ו-"Train in the Distance" הם החשופים והמרגשים באלבום לטעמי.

גרוניך ורובס יחברו שוב למופע חגיגי עם צאת האלבום המשותף "עכשיו זה שנינו" ב-29 ביולי באמפי שוני, בליווי רביעיית המיתרים של מאיה בלזיצמן. אורח מיוחד: מתי כספי.