פופוליזטור

קשה להחזיק מרב?ה נתן זהבי חתרן גדול. הדעות שהוא מבטא אף פעם לא מטרידות באמת, ולעולם לא חורגות מהביצה המפעפעת של השמאל הציוני. לעומת זאת הסטייל האינסופי שלו – במראה, בדיבור, בג'סטות – יכול במיטבו לגרום גם לקלינט איסטווד, גבר בן גבר כשלעצמו, למצמץ.

הניגוד הזה הופך את זהבי לאחת הדמויות המורכבות בתרבות הישראלית. מצד אחד הבנאדם מביא אותה באותנטיות ואי תקינות פוליטית מרנינה. מצד שני התוצרים שלו – ובעיקר תוכנית הרדיו שהוא מנחה, "זהבי עצבני" – הם לרוב עיסות של פופוליזם החושפות את הדמוקרטיה הישראלית-אמריקאית במלוא עליבותה: כולם יכולים להשמיע את דעתם, אבל לאף אחד אין בעצם (או כמו שאומרים אצלנו, "בתכל'ס") דעה משלו.

בתוכנית הרדיו שלו אישיותו של זהבי מנוצלת עד תום. האזרחים המודאגים שמתקשרים הם ללא ספק רק מופע צדדי או לכל היותר קטליזטור לזעמו הסוחף. במשך שלוש שעות מגשש המשדר אחר פורקנו אצל עצביו של זהבי. המפרנס העיקרי של התוכנית הוא יצר הסאדו-מאזו הלאומי: זהבי עצבני ושמחה עצבנית ושלמה עצבני ואילן מירושלים ממש רותח – כולם משפריצים על כולם באורגיה רדיופונית, פורנוגרפיה של עצבים.

לטלוויזיה מגיע זהבי הרבה יותר רגוע. הוא לא צריך להתמודד עם כל מיני ארחי-פרחי לא חשוב מאיזה עדה, והתוכנית לא תלויה אך ורק בהתפרצויות הפופולריות שלו. מה שנותר זה עיתונאי כריזמטי וסקרן שמתייחס בכבוד למרואייניו וזוכה לתגמול יפה.

זהבי, כחלק מטרנד ארצי שלמען האמת מתחיל להראות סימני מיאוס, יוצא לחקור עבורנו את עולם היהדות. הפרק הראשון, המשודר ביום ראשון, עוסק בשמרנות המינית של הממסד החרדי והבעיות שהיא יוצרת עבור צעירי העדה. כדי לגרום לזאביק, חוזר בשאלה צעיר, לדבר דוגרי, זהבי מתחמן אותו בהתערבות סנוקר ערמומית: מי שמפסיד מדבר על הכל. אתם לא באמת תוהים מי ניקנק את מי, או כמו שזהבי מסביר לזאביק ההמום: "אני את הבגרות שלי עשיתי באולמות סנוקר".

השיחה שהם מנהלים לאחר מכן לא מהממת בחשיבותה, אבל היא מעניקה לנו הצצה לעולם לא לגמרי מוכר. השאלות המעניינות שעולות, ושחלקן זוכות להתייחסות קצרצרה, מחזירות אותנו דווקא לשיח המיני בעולם החילוני ולדפיקויות שלו – האם הוא באמת מתירני? מה טיבה של אותה מתירנות? פורנוגרפיה – כן או לא? איך הייתי יכול לדעת שהיא בת 11? וכו' וכו'.

הפרק השני של "זהבי מחפש תשובה" (ישודר בשבוע הבא) מעניין יותר, והוא מספר סיפור מדהים שמתרחש בלונדון של ימינו. הקהילה היהודית רוצה ליצור "עירוב" – תחבולה הלכתית שנועדה למנוע חילול שבת על ידי טלטול מיני מטלטלין (מסתבר שגוש דן למשל מוקף ב-168 ק"מ של עמודים וחוטים שמי שחוצה אותם בשבת ובכיסו מפתח מחלל אותה. העמודים והכל – זה העירוב). גורמים שונים במועצת העיר שבתחומה אמור להיתחם העירוב מתנגדים לו, והמאבק בין הצדדים מעלה מן האוב מיני תופעות כגון קטנוניות הלכתית מחד, ואנטישמיות ימי-ביניימית מאידך.

זהבי מלווה את המאורעות בג'נטלמניות ייחודית; חף מכל סנסציוניות מיותרת. הערכתנו נתונה לו על כך. השאלה היחידה שנותרה היא באיזה פרק יצוץ לו דאום כדי לספר באיזו תדירות עושים את זה ביש"ע. בסיעתה דשמיא, נחיה ונראה.


* התוכנית "זהבי מחפש תשובה" משודרת בערוץ 2 בימי ראשון בשעה 21:50