פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הקהל התל אביבי הוא לא קהל אליטיסטי בעיניי"

      "יש איזו נטייה מאוד אופנתית להפוך את התרבות לשמאלנית ומתנשאת", אומר איתי טיראן, שחבר למנצח דניאל כהן בהפקה "נישואי פיגארו", שתעלה בספטמבר הקרוב במסגרת פסטיבל האופרה בעכו, עניין שבעיני השניים אין בו שום אליטיזם

      איתי טיראן (מערכת וואלה! NEWS , יהודית בודק)
      צילום: יהודית בודק

      בספטמבר הקרוב יתקיים פסטיבל האופרה הישראלית בעכו העתיקה בפעם השנייה. גולת הכותרת של הפסטיבל היא העלאתה של האופרה 'נישואי פיגרו' בבימויו של איתי טיראן ובניצוחו של המנצח הישראלי הצעיר, דניאל כהן.

      "תמיד יש ערך מוסף לסוג כזה של פסטיבל. העובדה שהקהל מגיע לא בהכרח לאולם תאטרון קונבנציונלי אלא גם למרחב היסטורי, מוסיפה אלמנט של אווירה ושל הוד לכל האירוע, ומספיק להתהלך פה בין החומות וחצרות האבירים בשביל להרגיש את זה", אמר אתמול טיראן בעת סיור מקדים לעיתונאים ואנשי תקשורת.

      כבכל שנה גם ספטמבר הקרוב יהווה שיא תיירותי בעיר עכו העתיקה, אשר תארח במקביל לפסטיבל האופרה את הפסטיבל הוותיק לתאטרון אחר. לקראת ספטמבר המתקרב השקיע משרד התיירות למעלה מחצי מיליארד שקלים על מנת לשפץ את מתחם מצודות האבירים הצלבניות שבו מתקיימים שני אירועי התרבות הגדולים. מצודות שמוצגים בהן ציורי ויטראז' משוחזרים מן התקופה הצלבנית, ובינות לקירותיהם ניתן לשמוע את קריאות המואזין חמש פעמים ביום. על כך אמר טיראן, "לא צריך להתייחס לזה כמורכבות בעייתית אלא להפך, זה חלק מהיופי שמקום מסוג כזה מציע. וכמובן שכמה שזה נשמע קלישאתי, מוזיקה היא שפה בינלאומית. דבר מחבר שיש ממנו מסר של שלום ואחווה, וכזאת גם האופרה הזאת. זו אופרה שמדברת על פיוס בסופו של דבר בין בני זוג, בין אנשים מגילאים שונים, מרקעים שונים וזה דבר נפלא. ואני חושב שזה מקום נהדר לתת לאופרה הזאת במה בדיוק מהסוג הזה".

      אולמות האבירים (מערכת וואלה! NEWS , יהודית בודק)
      צילום: יהודית בודק

      האופרה "נישואי פיגארו", שנכתבה על ידי מוצרט והועלתה לראשונה בבבורגתיאטר בווינה, אוסטריה בשלהי המאה ה-18, מבוססת על קומדיית התיאטרון מאת פייר בומרשה הנושאת את אותו שם. הליברטו לאופרה של מוצרט חובר ותורגם לאיטלקית בידי המלחין לורנצו דה פונטה, ועליו מתבססת גם האופרה שתוצג כאן בעכו.

      העלילה של האופרה בופה הזו (אופרה קומית) מתארת מספר סיפורי אהבה המתרחשים במקביל באחוזה, והמחזה נפתח בנימה דרמטית - האדון מבקש לממש את זכות הלילה הראשון עם אחת המשרתות, בליל כלולותיה לאחד מן המשרתים האחרים באחוזה. לאורך יממה, בתבנית של קומדיית טעויות סבוכה, נפרמים ונוצרים קשרי אהבה שונים בין יושבי האחוזה.

      דון ג'יובני (מערכת וואלה! NEWS , יוסי צבקר)
      מתוך דון ג'יובני בניצוחו של דניאל כהן בשנה שעברה (צילום: יוסי צבקר)

      "ההתחלה של התהליך הזה הוא תהליך של כמעט שנה", מספר דניאל כהן. "זה התחיל עם פגישות ביני לבין איתי, אחר כך ישבנו באופן סדיר על הליברטו עם החלטות של איפה מקצרים, איפה לא מקצרים. אחרי זה חזרות על הבימוי וחזרות עם התזמורת וחזרות פה בתוך החלל המדהים והייחודי הזה, ואז אנחנו מוכנים לקהל".

      למרות התהליך הסבוך מעיד כהן שעבורו העבודה עם החומרים המוצרטיים הייתה "תענוג צרוף בין כל תיבה ותיבה. אין קשיים, יש תענוג גדול".

      שיתוף הפעולה בין כהן וטיראן אינו הראשון מסוגו. השניים חברים ב'אנסמבל גרופיוס'. קולקטיב יצירתי שבו חברים גם הפסנתרן מתן פורת והמלחין יונתן קרן, המנסים יחדיו לחדש את אופני ההופעה בתחומי המוזיקה והתיאטרון מאז 2008.

      כיצד הבאתם לידי ביטוי את החדשנות הזאת באופרה כל כך עתיקה?

      "קודם כל עצם הז'אנר של אופרה הוא כולו סינתזה בין אמנויות הבמה. זו הייתה המחשבה העיקרית שממנה נוצר הז'אנר הזה שנקרא אופרה", מספר כהן. "העבודה בינינו התחילה כבר בנקודה של קשר אמנותי מאוד מאוד הדוק. לא היינו צריכים להתחיל מבראשית אלא ממש מתוך ניסיון רב אחד עם השני, והקשר השוטף בינינו - אין לו מחיר. זה משהו שלא קורה לעתים כל כך קרובות באופרה. הרבה פעמים הבמאי והמנצח נפגשים בחזרת הבמה הראשונה בלי רקע מקדים. אז זה כל כך פורה להחליף רעיונות עם איתי".

      "המיוחד בסינתזה שניסינו ואנחנו מנסים לייצר קשור בעיקר ביכולת של אנשים לחצות את הקווים", מוסיף טיראן. "זאת אומרת שגם נגנים מתנסים במשחק, גם שחקנים מתנסים במוזיקה, והעניין הוא לא רק לחבר בין המדיות השונות אלא גם להתנסות, וזה הופך את כולנו לאמנים יותר טובים ברגע שאנחנו מבינים מה עושה הצד השני. העובדה שאופרה מחברת בין כל הדברים האלה מובילה להיכרות טובה עם כל העוסקים במלאכה. בגישה שלנו אנחנו בעיקר רוצים לנסות לאתגר את עצמנו כיוצרים כמה שאפשר".

      "אפשר לשים לב באופן מאוד מאוד ברור שמדובר בכוחות צעירים מאוד", ממשיך טיראן, "אנשים מאוד מאוד גמישים וטוטאליים בעבודה שלהם. זה כבר לא דור של זמרי אופרה שעומדים בלי לזוז, אלה זמרים שהם שחקנים לכל דבר ועניין, שרעבים לפצח את היצירה הזאת. ואני חושב שזה מה שיעמוד בחזית המעשה האמנותי הזה".

      דניאל כהן (מערכת וואלה! NEWS , ענבל כהן חמו)
      תענוג צרוף. דניאל כהן (צילום: ענבל כהן חמו)

      אתה מגלם בימים אלה את מק סכינאי בהצגה "אופרה בגרוש". איך זה מרגיש לביים אופרה בשניים וחצי גרוש?

      "כסף לתרבות הוא דבר שתמיד חסר, אז בין אם אתה עושה אופרה בגרוש ובין אם אתה עושה הפקה לאופרה הישראלית - זה תמיד מאבק".

      במחזה הקודם שביימת, "איש קטן, מה עכשיו?", היית אחראי גם על העיבוד של המחזה. גם במקרה של "נישואי פיגארו" אפשר להרגיש את טביעת האצבע שלך כבמאי?

      "דניאל ואני עבדנו שעות על הנושא של הליברית וניסינו באמת לחדד אותו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, אל דגשים מסוימים שאנחנו רוצים לבטא", אומר טיראן. "אותי מרתק באופרה הנושא של פוליטיקה של זהויות, זוגיות. אנחנו רואים פה כמה וכמה משלבים של חשיבה על אהבה. יש לנו אנשים מאוד מאוד צעירים, פרפרים שחולמים על האהבה הזאת. יש לנו את סוזאנה ופיגארו שחולמים אותה עכשיו בהווה, מממשים אותה עם חתונה שנמצאת ברקע. ויש לנו זוג אחד, הרוזן והרוזנת שנמצאים במשבר של זוגיות. סביב שלושת הווקטורים האלה אנחנו חווים סיפור נורא נורא גדול על זוגיות, על אהבה, על פוליטיקה של זהויות. כשכל זה מטובל בתשוקה, בנקמה במאבקי כוח בין upstairs ו-downstairs, ובסופו של דבר מנצח מעל כל זה מסר מאוד גדול של פיוס. דני ואני רוצים ליצור חוויה בלתי אמצעית בקשר עם הקהל. כזאת שמוציאה את כל ההומור הנפלא הזה ואת כל ההומור והשעשוע".

      אך האם ביצוע תחת כיפת השמיים, בחצר המצודה בעכו העתיקה, לאופרה של מוצרט מהמאה ה-18 הוא תוכן שמתאים לכולם? והאם זה לא עוד ניסיון לכפות את ההגמוניה התרבותית הקיימת בתל אביב על תושבי הפריפריה? דניאל כהן ואיתי טיראן סבורים שלא.

      "הקהל פה לדעתי הרבה יותר מודע ליופי של מוצרט מאשר הקהל שהיה אז בווינה", טוען כהן. "דווקא המקום שמתייחס ל'נישואי פיגארו' כנכס צאן ברזל שיש להשמיע אותו ולבצע אותו ולנגן אותו, הרבה פעמים שוחק לנו משהו בהבנה שמדובר ביצירה חיה, נושמת שאמורה לעמוד במבחן הזמן", מוסיף טיראן.

      "מעבר לזה, יש פה משהו בגישה שאני לא חושש להגיד אותו, אני נורא מאמין שיש ביצירה אלמנט פופי", אומר טיראן ומסביר, "במובן שהוא (מוצרט ביצירה, ט.ק) ישיר, הוא לפעמים אפילו חד ממדי. מאוד מודע לעצמו, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. שומעים את זה גם במוזיקה".

      "זו מוזיקה של האדם הפשוט", מצטרף כהן. "פיגארו הוא לא הבנאדם המתוחכם, להפך. הוא האדם הפשוט שיודע למדוד את גודל המיטה ואיפה לשים אותה, אבל עדיין עושה לכולם בית ספר".

      דון ג'יובני2 (מערכת וואלה! NEWS , יוסי צבקר)
      מתוך דון ג'יובני בפסטיבל האופרה הקודם (צילום: יוסי צבקר)

      אלה לא תכנים שבסוף ימשכו את אותו קהל תל אביבי שהיה מגיע לקאמרי?

      "הקהל התל אביבי בעיני הוא לא קהל אליטסטי ומתנשא", אומר טיראן. "אני ערב ערב עולה על הבמה של הקאמרי התל אביבי הזה ואני רואה בו פרצופים מכל קשת האוכלוסיה, מכל העדות, הצבעים והרמות. בכלל, בשנה האחרונה יש איזו נטייה מאוד אופנתית להפוך את התרבות לשמאלנית, מתנשאת ואליטיסטית. זאת מנת חלקם של פופוליסטים שרוצים להפוך את התרבות, לנתץ את המפעל הזה שיש בו כל כך הרבה דברים טובים. לכן אנחנו לא מסתכלים גם על תל אביב ככזאת ולא על עכו ככזאת. אני מסתכל על מוצרט כאדם שמתקשר עם בני אדם בצורה כל כך ישירה ולא מתנשאת. ולא מגבוה".

      "בשנה שעברה היו הרבה מאוד אנשים מעכו בקהל", מאשש כהן את דבריו. "בסוף ההופעה הקהל פשוט הציף אותנו פה. אנשים פעם ראשונה ראו אופרה ובאו עם דמעות בעיניים, אמרו שזה הדבר הכי יפה שהם ראו, שלקח המון זמן עד שזה הגיע אליהם ועכשיו שיש להם את זה פה זה עשה להם דבר נפלא".

      פסטיבל האופרה הישראלית בעכו העתיקה יתרחש כאמור זו הפעם השנייה ויכלול גם את מופע 'שלושת הטנורים'. זמרי הטנור הבינלאומיים גסטון ריברו (אורוגוואי), דומיניק מניני (איטליה) וסלבטורה קורדלה (איטליה) יבצעו שירים נפוליטנים וקטעים מתוך האופרות המפורסמות "ריגולטו", "לה בוהם", ו"לה טרוויאטה" בליווי תזמורת סימפונט רעננה ובניצוחו של המנצח האיטלקי פרנצ'סקו צ'ילופו. בנוסף, תועלה גרסת אופרה מיוחדת לכל המשפחה סביב אגדת הילדים "סינדרלה", בביצועה של זמרת המצו סופרן ענת צ'רני וזמרי מיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית.

      ב"נישואי פיגארו" ישתתפו הסולנים: זמר הבריטון יאיר פולישוק (פיגארו), זמרת הסופרן הילה בג'יו (סוזנה), זמר הבריטון עודד רייך (הרוזן אלמווירה), זמרת הסופרן אלה וסילביצקי (הרוזנת אלמווירה), זמרת המצו-סופרן נעמה גולדמן (כרובינו), זמר הבריטון ולדימיר בראון (ד"ר ברטולו), זמרת הסופרן עידית זמיר (מרצ'לינה), הטנור איתן דרורי (דון בזיליו), הטנור לירן קופל (קורציו), זמר הבריטון גבריאל לובנהיים (אנטוניו) וזמרת הסופרן טל ברגמן (ברברינה).