פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זו תמיד אהבה: "אסון מהלך" הוא ממש לא אסון

      הקומדיה הרומנטית החדשה של ג'אד אפאטו לא מחדשת יותר מדי דברים בז'אנר אליו היא משתייכת אבל היא תגרום לכם להתגלגל מצחוק וגם זה הישג לא קטן

      זו תמיד אהבה: "אסון מהלך" הוא ממש לא אסון

      יש בחור אחד, נהנתן, שתיין, דון ז'ואן, חביב דווקא, אבל לא מוכן להתחייב בשום אופן. הוא מחליף נשים כל שני וחמישי, מתהולל, נהנה ולא היה חולם אפילו על בית וגינה וילדים, עד שהוא פוגש את האחת, זאת שמשנה את המצב, זאת שתגרום לו לחשוב אחרת, זאת ששווה את זה. הוא ינסה להשתנות בשבילה, אבל האופי שלו וההרגל יגברו עליו לפחות לזמן מה, והם יכעסו וייפרדו ויהיה מדכא ויהיו שירים עצובים. עד שהוא יתפוס את עצמו בידיים, ובאיזו מחווה ציבורית גדולה מהחיים, יתוודה על אהבתו ויפול לזרועות אהובתו והם יחיו יחד באושר ועושר. האזנתם ל"עלילת בערך כל קומדיה רומנטית אי פעם".

      עכשיו, אם הופכים את המינים, מה בעצם אמור להשתנות? מה אם זאת הבחורה שהיא זאת שחובבת סקס וסטוצים והגבר הוא המיושב בדעתו שאיתו היא תצטרך ללמוד לשבת במקום אחד? זה באמת לא אמור להיות חדשני במיוחד. השנה היא אלפיים ופאקינג 15, במקרה שלא שמתם לב. העובדה שגברים לא *תמיד* רוצים רק זיונים ונשים לא *תמיד* רוצות רק להתחתן היא לא איזו תגלית חדשה ומרעישה, למעשה היא ידועה היטב לכל בני האדם שלא עובדים במשרד הפרסום של גולדסטאר. ובכל זאת, למה כשקומדיה רומנטית עושה את אותו סיפור רגיל, אבל בהיפוך מינים, זה נראה כמו משהו מיוחד? אולי בגלל שעדיין, גבר שמסרב להתחייב הוא גבר-גבר, בעוד אישה שמתנגדת למחויבות מקבלת את התווית "אסון מהלך".

      אסון מהלך (יח"צ)
      (מתוך "אסון מהלך", צילום: יח"צ)

      "אסון מהלך" היא קומדיה רומנטית, לפי הספר, רק שלא ממש. מבחינת עלילה נטו יש פה אפס הפתעות. איימי שומר היא הגיבורה, זאת שלמדה מאבא שמונוגמיה לא עובדת לעולם, ולכן היא שוכבת עם כל מה שלא זז מספיק מהר. היא עובדת ככתבת במגזין לגברים. היא נשלחת לראיין רופא-ספורטאים מצליח (ביל היידר), ובאופן מאוד חמישים-גוונים-של-אפור, נדלק משהו בין הכתבת והמרואיין, ואפשר לומר שהיא אפילו... מתאהבת? כלומר, אילו היה דבר כזה, והרי אין.

      ג'אד אפאטו היה פעם כוכב העל של הקומדיה האמריקאית, ואז קצת זייף, אולי בגלל אובדן הקשר עם צופיו. הסרט הקודם שלו, "הכל יחסים", היה מבוסס על חייו שלו באופן מאוד ברור - את אשתו והבנות של גיבור הסרט גילמו אשתו והבנות של ג'אד אפאטו, והסרט עסק באנשים עשירים להפליא שלא מפסיקים להתבכיין על חייהם האומללים בעודם שוחים בבריכה הפרטית ומייבשים את הדמעות באייפדים. "אסון מהלך" גם הוא נראה כמו סרט אישי מאוד: איימי שומר לא רק מככבת בסרט אלא גם כתבה את התסריט, שבו היא נתנה לעצמה דמות בשם "איימי". לא מופרך מדי לנחש שהדמות הזאת שואבת הרבה השראה מחייה האמיתיים. אבל איימי שומר, בניגוד לאפאטו, כנראה עדיין לא שכחה מה זה להיות אדם עם בעיות שאינן ייחודיות לאחוז העליון. הדמות שלה, ככל שתהיה מוקצנת, נראית משום מה אמינה ואמיתית. יכול להיות שאתם לא מכירים אחת כזאת בדיוק, אבל אתם בטח מכירים כאלה שמדברות (או מדברים) כמוה או חושבות (או חושבים) כמוה, לפחות לפעמים.

      אסון מהלך (יח"צ)
      (מתוך "אסון מהלך", צילום: יח"צ)

      ובכל זאת, זה גם סרט של אפאטו, וכמה מסימני ההיכר שלו כאן. אחד מהם הוא הופעות אורח משעשעות ולפעמים מוגזמות של סלבריטאים. במקרה הזה - מכיוון שהוא עוסק בעולם הספורט – אלה ספורטאים שזוכים לניימדרופינג היסטרי, וכמה מהם גם מופיעים בסרט. בראשם – לברון ג'יימס. המפתיע הוא שההופעה שלו בסרט היא הרבה יותר מהופעת אורח: שלא כמקובל בהופעות אורח של אנשים שאינם באמת שחקנים, הוא לא מופיע, מחייך, זורק איזו פאנצ'ליין מתוכננת היטב שבוודאי צילמו ב-29 טייקים עד שהוא הצליח לומר אותה באופן סביר, ואז הולך; לברון הוא דמות מרכזית בסרט, ומככב בכמה סצנות קומיות ארוכות. וחייבים לומר שבתור שחקן כדורסל, הוא דווקא שחקן ממש בסדר. ויכוח אחד עם ביל היידר על תשלום חשבון במסעדה, ארוך ומופרך ונטול כל קשר לעלילת הסרט, ממש מצחיק למרות הכל.

      זה אחד מסימני ההיכר האחרים של אפאטו: הנכונות לתת לשחקנים לאלתר או למתוח סצנות לאורכים בלתי סבירים, כל עוד זה מצחיק. סביר להניח שגם בסרט הזה צולמו שעות על גבי שעות של חומרים, כל מיני שורות שהומצאו ואולתרו ושורבטו תך כדי צילומים, ומתוכם נבררו בסופו של דבר בחדר העריכה הרגעים המוצלחים ביותר. נכון, אפשר לומר שזה פוגע בקצב של הסרט, כשמדי פעם הוא עוצר את העלילה בחריקת בלמים כדי להתחיל להתקשקש על ויכוח בקולנוע או על עוד שיחה עם לברון, וזה באמת היה מפריע אם הרגעים האלה לא היו כל כך מצחיקים.

      אסון מהלך (יח"צ)
      (מתוך "אסון מהלך", צילום: יח"צ)

      אבל הדבר החשוב הוא לא הופעות האורח או הבדיחות השוליות. הסיבה ש"אסון מהלך" עובד היא שהוא מלא בדמויות שנראות אמיתיות, והקשר ביניהן דפוק מספיק כדי להיות אמיתי. זאת קומדיה גסה, חצופה, מלאה בסקס ובדיחות סוריאליסטיות ולברון ג'יימס – שלמרות זאת נראית קשורה יותר לחיים האמיתיים מרוב הפנטזיות המתוקות. כמו כן: זה ממש, אבל ממש מצחיק. רק אל תשלו את עצמכם שאתם הולכים לקבל פה איזה סוף מפתיע. בכל זאת, קומדיה רומנטית.

      ומה אתם חשבתם על "אסון מהלך"? ספרו לנו בתגובות