פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קורדרוי 111: מאס איסה מתיך סגנונות לכדי אלבום בכורה מצוין

      האלבום החדש של הסינגר-סונג רייטר הקנדי נוגע במוזיקה האלקטרונית, אבל גישת הרוקנרול והאינטימיות שהוא מייצר תכבוש אתכם בכל מקום שתהיו. וגם: החדשים של ניו אורדר, הליברטינס וראיין אדמס. בלוג הרוקנרול של מני אבירם

      Mas Ysa - Look Up / Margarita / Arrows

      תואר אלבום השבוע הולך לבכורה של תומאס ארסנולט, "Seraph". ארסנולט, במקור ממונטריאול, מקליט תחת השם מאס איסה, ומצליח להתיך יחד מגוון סגנונות אל תוך התבנית הקלאסית של עבודת הסינגר-סונגרייטר, דבר שמצליח לקנות אותי על אף ש-"Seraph" הוא אלבום אלקטרוני במהותו, וככזה הוא נוגע באלקטרופופ, בטכנו, בדאנס, באמביינט, לרגעים אפילו ב-EDM מעולמו של אביצ'י. ולמרות זאת, המוזיקה כאן היא רוקנרולית בגישה שלה, והאלכימיה נשמעת כמו יצירה של מישהו שאוהב את ארקייד פייר ובון איבר ו-Youth Lagoon ופיוצ'ר איילנדס וברנדון פלאוורז.

      הטקסטים של ארסנולט עוסקים ביחסים וזוגיות ולב שבור ואמונה ותקווה, ויש שיר נפלא ("מרגריטה") מעולמות סופיאן סטיבנס וסאן קיל מון שבו הוא מבקש מאמא שלו לא למות, וגם שני דואטים עם ניקול מיגליס, הסולנית של Hundred Waters. ארסנולט בן ה-31 הוא הבטחה גדולה, יוצר מוכשר ורגשן עם נטיה לדרמטיות, "וSeraph", למרות שהוא רחוק משלמות, הוא אלבום אינטימי שמייצג נאמנה את רוח התקופה, אבל גם מציע טריפ נוסטלגי. והוא גם מעולה לחדר כושר (חבר אומר).

      Foals - Mountain At My Gates

      בשבוע עם הרבה שירים חדשים ומצוינים, המסע מתחיל עם הקטע המדבק הזה של פולז, שיופיע באלבומם הבא "What Went Down" שייצא בסוף אוגוסט. אחרי שיר הנושא שכבר דגמנו, יש למה לחכות, והשנה הזאת רק משתפרת.

      Kurt Vile - Pretty Pimpin

      הלאה לסינגל החדש של קורט וייל, מתוך האלבום המאוד מצופה שלו "B'lieve I'm Goin Down", שייצא בסוף ספטמבר. האלבום האחרון של וייל, "Wakin On A Pretty Daze", כיכב בסיכומים של 2013, אבל מאז ההרכב שבו התחיל את הקריירה ועזב אחרי אלבום אחד, The War on Drugs, לקח לו את תשומת הלב. האם זה ישתנה הפעם? לא ברור, אבל השיר הזה הוא קצת מעולמות "Lost in the Dream" של האקסים.

      New Order - Restless

      שיר הקאמבק של ניו אורדר היה צריך להיות טוב יותר, לא רפוי ובהילוך שני, אבל הקול של ברנרד סאמנר מהלך קסם ומשאיר בחיים את התקווה שאלבום מספר 10 של הלהקה, הפעם בלי פיטר הוק, יהיה מוצלח בהרבה. "Music Complete" יגיע בסוף ספטמבר, מחוזק בשמות כמו איגי פופ, ברנדון פלאוורז ולה רו.

      Strange Wilds - Pronoia / Terrible

      אווירת "Bleach" שקשה להתכחש לה מרימה את "Subjective Concepts", אלבום הבכורה של השלישיה החדשה הזאת מ - כן, אולימפיה, וושינגטון - שחתומה ב - כן, סאב פופ. יש שיגידו שהמחווה לנירוונה ולשאר החברות מעידן הגראנג' מוגזמת, אחרים יגידו שמדובר בגלגול מוצלח. אני טרם החלטתי, אבל זה חמוד.

      Ought - Beautiful Blue Sky

      שיר חדש של הרכב הפוסט פאנק ממונטריאול, שיוציא את אלבומו השני "Sun Coming Down" בספטמבר. פרקט קורטס התקשרו.

      The Libertines - Barbarians

      שיר חדש לליברטינז המאוחדים, והים הוא אותו הים. לחובבי הז'אנר.

      Albert Hammond Jr. - Side Boob

      עוד שיר מ"Momentary Masters", האלבום החדש של איש הסטרוקס אלברט האמונד ג'וניור, וזה בהחלט ריבאונד מוצלח ביותר עד שהחברים יחליטו מה הם רוצים מחיינו.

      Blank Realm – River Of Longing

      לא יודע למה, אבל אני אוהב את השיר הזה של ההרכב האוסטרלי, שמערבב כאן כל מיני צבעים של רוקנרול.

      Royal Headache – Another World

      עדיין באוסטרליה, קטע אפקטיבי עם מבטא שבא לך לחבק. האחריות היא על כאב הראש המלכותי שיוציאו את אלבומם החדש "High" באוגוסט.

      ?Protomartyr – Why Does It Shake

      פוסט פאנק, מעט יותר עצבני ואפל, יש גם בדטרויט. מתוך האלבום "The Agent Intellect" שייצא באוקטובר. קצת פיקסיז מצדם.

      The Districts - Ashes to Ashes

      שנה מוצלחת עוברת על הדיסטריקטס. עד כדי מוצלחת עד שההרכב מפנסילבניה, שחוגג את אלבומו האחרון "A Flourish and a Spoil", הרשה לעצמו לגעת בקלאסיקה של דיוויד בואי. תשפטו בעצמכם.

      Ryan Adams - Times Like These

      אחרי שפלורנס עשתה כבוד לדייב גרוהל ופו פייטרז עם הקאבר שלה לשיר הזה, השבוע גם ראיין אדמס תרם את חלקו. לזכותו ייאמר שהוא כבר טיפל בשיר הזה ב-2010, אבל עכשיו זה טיימינג נכון יותר.

      פצצה מהעבר

      מראש, כשאתה בא עם שם כמו קורטני טיילור-טיילור, אתה בא לא טוב. אבל בדאנדי וורהולס היה גם משהו שכן עבד, ולמרות שקודמו מ-1997, "The Dandy Warholes Come Down", היה מוצלח יותר לטעמי, ההתפוצצות של הלהקה מפורטלנד קרתה שלוש שנים מאוחר יותר, עם יציאתו של "Thirteen Tales from Urban Bohemia" ב-1 באוגוסט 2000. והכל בגלל שיר אחד, "Bohemian Like You", שהפך לחביב הפרסומות והפרומואים באשר הם. זה כמובן לא יהיה נכון לצמצם את הלהקה - שגם היתה חביבה מאד על דיוויד בואי באותה תקופה וגם כיכבה בסרט הדוקומנטרי המוצלח "Dig!", שתיעד את היריבות בינה לבין דה בריאן ג'ונסטון מאסאקר - לשיר הזה, אבל קשה להשתחרר מקיטלוגים, ושאר האלבומים של הדאנדי וורהולס לא זכו - בלשון המעטה, גם ביקורתית וגם מסחרית - להצלחה של האלבום הזה. אז הנה הוא כולו להאזנה, כדאי לבלות איתו לכבוד יום הולדתו ה-15.