הטלפונים הסלולריים אולי שינו את פני העולם והפכו את חיי כולנו לקלים יותר, אבל אם תשאלו שחקני תיאטרון, רוב הסיכויים שהם יגידו לכם שההמצאה הזאת הרסה להם את החיים. קחו למשל את פטי לופון - שחקנית ברודווי וותיקה, זוכת פרס הטוני ודיווה ידועה, שמנהלת כבר שנים מלחמת חורמה נגד תופעת הטלפונים, ומעולם לא חששה לעצור הופעה באמצע כדי לנזוף בצופים שהעזו לסמס או לצלם. בשבוע שעבר לקחה השחקנית את המאבק צעד אחד קדימה, כאשר במהלך ההצגה " Shows for Days" הבחינה באחד הצופים בקהל מסמס להנאתו. לופון לא היססה, עצרה את ההצגה, ירדה מהבמה, החרימה לחצוף את הטלפון, עלתה בחזרה לבמה ויצאה (עם המכשיר) אל מאחורי הקלעים. "אנחנו עובדים קשה מאוד על הבמה כדי ליצור עולם שנהרס תוך שניות על ידי קומץ אנשים אנוכיים, חצופים וחסרי כל התחשבות אשר נשלטים על ידי הטלפונים שלהם. כאשר טלפון מצלצל באולם, או כאשר האור שבוקע ממסך המכשיר מגיע אלינו לבמה, החוויה נהרסת עבור כולם: הקהל באולם והשחקנים על הבמה. אני מרגישה כל כך מובסת בנושא, שזה גורם לי לחשוב ברצינות האם אני מעוניינת להמשיך ולעבוד בתיאטרון". תכלס.
ב-1985, הפעם האחרונה שדילן מקדרמוט עלה על בימת ברודווי בתור שחקן מחליף, עוד לא היה לו מושג איזה כוכב הוא עומד להיות ביום מן הימים. השנים עברו, מקדרמוט שיחק בסדרת הטלוויזיה המצליחה "הפרקליטים", זכה על תפקידו בגלובוס הזהב והמשיך הלאה, לככב בקומדיות רומנטיות על המסך הגדול. העובדה שבימת התיאטרון מעולם לא הייתה חלק מהקריירה שלו, עומדת להשתנות בקרוב כשמקדרמוט יגלם בספטמבר הקרוב את דמותו של סילבה ואקורו, בעליה של מנפטת כותנה, בעיבוד בימתי בברודווי לתסריט של טנסי וויליאמס "Baby Doll" מ-1956. המחזה שיעלה ב- McCarter Theater שבפרינסטון, מספר את סיפורו של גבר בגיל העמידה הנישא לנערה בת 19 ומתקשה להתמודד עם התנהגותה הפלרטטנית והילדותית עם גברים אחרים, ובהם תושב צעיר יותר, עמו מנהל ואקורו סכסוך מר.
לחשושים תמיד היו חלק מתעשיית הבידור וההנחה היא שככל שהשמועה מתפשטת ומחזיקה מעמד כך גובר הסיכוי שלא מדובר בסתם שמועה. אנחנו מקווים שזה נכון, כי אחת השמועות המלהיבות בימים גורסת כי השחקנית המעלפת גלן קלוז עומדת לשחק בגרסה קולנועית חדשה לסרט "שדרות סנסט", סרטו של בילי ויילדר מ-1950, וגם, תחזיקו חזק, בהפקה בימתית עתירת תקציב בברודווי של אותו המחזמר ממש. מיטבי הלכת זוכרים שקלוז כבר גילמה את דמותה של נורמה דזמונד בהפקה של סנסט ב-1993 ואף זכתה על תפקידה בפרס הטוני. אם לה לא נמאס, לנו בטח שלא.
הוא גיבור שדמותו השרמנטית וחסרת המעצורים מלווה אותנו כבר עשרות שנים. אבל גם אלה שראו את כל עשרים ומשהו הסרטים, לא האמינו שיגיע יום וג'יימס בונד יהפוך להיות כוכב מחזמר. המפיקה מרי זלצמן - בתו של הארי זלצמן, מפיק הקולנוע שהעביר את דמותו של בונד מספריו של איאן פלמינג למסך הקולנוע - ירשה מאביה את הזכויות על דמותו של 007, והחליטה שאת הלימון הזה אפשר וכדאי לסחוט עוד קצת. ומה אומר לימון סחוט יותר מהכותרת: "ג'יימס בונד: המיוזיקל"? פרטי ההפקה והקאסט לוטים כרגע בערפל אבל זלצמן שחררה הצהרה על פיה המחזמר יספר סיפור חדש לגמרי, עם נבלים טריים ונערת ג'ימס בונד חדשה ונוצצת. חוץ מכל זה אפשר מן הסתם לצפות להרפתקה מטורפת, פיצוצים, קרבות במה והמון המון מרטיני.
אחרי שזכתה במקום הראשון ב"רוקדים עם כוכבים", ממשיכה רומר וויליס לפרויקט הבא והמסקרן שלה. בתם הבכורה בת ה-26 של דמי מור וברוס וויליס שיחקה כבר בעבר בהפקות קטנות באוף ברוודוי, אך בפעם הראשונה היא עומדת לעשות את זה בגדול על במת ברודווי במחזמר-שלא-ירד-מהבמה-לעולם: "שיקגו". וויליס עומדת להחליף את השחקנית ברנדי נורוד בתפקיד רוקסי הארט ובכך תנסה להיכנס לנעליהן הגדולות של לייזה מנלי, מלאני גרפית, וכמובן רנה זלווגר בסרט מ-2002. רומר תצטרף ללהקת השחקנים החל מה-18 באוגוסט ולמשך שמונה שבועות.
אוויטה, המחזמר עטור הפרסים מאת טיים רייס ואנדרו לויד וובר, המגולל את סיפור חייה ומותה של אשת נשיא ארגנטינה, אווה פרון, הועלה בישראל כבר ב-1996 , אך באוקטובר הקרוב יחזור לסיבוב נוסף על בימת התיאטרון הלאומי "הבימה". לנעליה של ריקי גל, שגילמה אז את דמותה של פרון, תיכנס דיווה חדשה ומבטיחה, שירי מימון. המחזמר, אותו יביים משה קפטן, מלווה את אוויטה מתחילת דרכה כנערה שהגיע מהפרובינציה והפכה לשחקנית ועד הגעתה לשלטון, לסטטוס ולעושר מופלג, שהביאו להכתרתה כ'מנהיגתה הרוחנית של האומה'. אל מימון יצטרפו אקי אבני בתפקיד נשיא ארגנטינה חואן פרון ורן דנקר בדמותו של המספר, המהפכן צ'ה גווארה.
זוהי קריאה אחרונה בהחלט לאלו מכם שטרם צפו בלהיט הלונדוני "39 המדרגות". ההפקה, שרצה בווסט אנד כבר תשע שנים, עומדת לרדת מהבמה לתמיד בחודש ספטמבר הקרוב. הקומדיה המטורפת התחילה את דרכה כהצגת פרינג' צנועה ב-2006 ובהמשך הפכה למפלצת מצליחה ואף גרפה פרסים יוקרתיים כמו פרס לורנס אוליביה ופרס הטוני. ההצגה עברה בין 39 ערים שונות בעולם, כולל מוסקבה, פריז, שנחאי וטוקיו, ולפי ההערכות צפו בה יותר מ-30 מיליון איש ברחבי העולם."39 המדרגות", רומן פרי עטו של ג'והן באקן, שזכור גם כאחד מסרטיו הידועים של אלפרד היצ'קוק, מספר על ריצ'רד הנאיי, גבר הנקלע בטעות לפרשיית ריגול בינלאומית, מואשם ברצח שלא ביצע, ונרדף על-ידי שוטרים ומרגלים. בהצגה משתתפים 4 שחקנים בלבד המגלמים 139 דמויות מתחלפות.
ואם כבר עסקנו, כמו כולם, ברן דנקר, בשבוע שעבר נערכה בתיאטרון הלאומי הצגת הבכורה ל"נעצר בחצות" בה מככב דנקר בתפקיד הראשי, לצד הגברת הראשונה של התיאטרון - גילה אלמגור. המחזה מאת מארק הייהרסט, מבוסס על סיפורו האמיתי של האנס ליטן, (דנקר) עורך דין צעיר, יהודי- גרמני, שבמשפט שנערך כנגד ארבעה חיילים מ'פלוגות הסער' ב-1931, העלה על דוכן העדים את אדולף היטלר ושם אותו לצחוק כשאמר עליו שהוא "שילוב של הברון מינכהאוזן ואטילה ההוני". עם עליית הנאצים לשלטון נעצר ליטן והושלך לכלא כנקמה על שהשפיל את הפיהרר. המחזה מגולל את סיפורו של הצעיר היהודי, לוחם החופש, שנשלח ממחנה ריכוז אחד למשנהו, ואת סיפור גבורתה של אמו המנסה בכל כוחה להצילו מן הגורל הצפוי לו. את ההצגה ביים משה קפטן ואל דנקר ואלמגור מצטרפים שמיל בן ארי, עידו בר טל, אמנון וולף ועוד.
מי שרוצה לחזות ביופייה (וכשרונה כמובן) של קירה נייטלי המדהימה מוזמן לשריין כבר עכשיו כרטיסים להצגה "Thérèse Raquin" שתעלה באוקטובר בניו יורק. המחזה, על פי רומן מאת אמיל זולה, מספר את סיפורה של אישה צעירה ושקטה אך בעלת רוח חופשית, שכבר השלימה עם חיים חסרי אהבה לצד גבר חלש ואנוכי ואמו השתלטנית, אותה מגלמת ג'ודית לייט (או בשמה השני אנג'לה באוור מ"מי הבוס") עד שהיא פוגשת בחבר ילדות של בעלה ומשם הדברים מתחילים כמובן להסתבך. תשוקתם של השניים יוצאת משליטה והם מבינים שאהבה יכולה להיות משחק מאוד מסוכן.
