דייק עם נייק

“אני בדיוק כמוכם, רק...", אומרת אלן ריצ'מונד לילדים בבית הספר שבעיירת הולדתה הקטנה, ובין השורות אפשר לשמוע את קולה של אלן דג'נרס, שמגלמת את ריצ'מונד, האומרת: "אני בדיוק כמוכם, רק לסבית".

בדיוק כמו כולם (בין "אד" לברנז'ה של מצפה רמון), אומרת דג'נרס, גם לי יש עכשיו עניין עם הפרברים, עם חזרה למשפחה, התחברות לשורשים וכל זה. גם הסדרה הקומית שלי נראית בדיוק כמו כל הסדרות הקומיות האמריקאיות מאז ומעולם, נורמלית לחלוטין, כזו שנחמד ומרגיע להעביר מולה 20 דקות של בהייה, תוך כדי נשנוש ואיזה צחקוק מפעם לפעם. כמו כולם גם אני לא מצפה מטלוויזיה להרבה יותר מזה.

במרכזה של הסדרה החדשה של אלן עומדת אותה ריצ'מונד, שוויתרה על קריירת סטארט-אפ לוהטת בעיר, חזרה לגור עם אמה ואחותה בעיירה הקטנה, ועד מהרה משתנמכת לכדי יועצת בית הספר של העיירה. המיניות הלסבית של ריצ'מונד עברה נורמליזציה בסדרה החדשה. חוץ מרגע קל של מבוכה, אף אחד לא מזועזע מהעניין ואין שום צורך בהכחשות והצהרות. אבל הלסביות הזו, לפחות בפרקים הראשונים, היא לא יותר מאשר כותרת. על פני השטח חיי המין של הגיבורה עלובים מאלה של אשכולית. דמות לסבית נוספת בסדרה, המורה לספורט הבוצ'ית והאהבלה, מקבלת הצגה סטריאוטיפית וקפואה, שמטרתה היא לא יותר מאשר צחוקים נמוכים בשביל החבר'ה.

אמנם אפשר להבחין בשובל של ניסיון יוצא דופן לבנייה פסיכולוגית בסדרה קומית - למשל בעובדת היעדרו של אבא ובמיוחד בקונפליקט של אלן עם אמה - ויש גם פארודיה על מתח מיני טלוויזיוני מקובל (כמו כולם, גם אלן פוגשת בעיירה את אהוב נעוריה, רק שהפעם הוא דביל והיא בכלל לא מתעניינת בגברים), אבל למרות כמה רגעים מתוחכמים והרבה משחקי מילים (שלא עוברים תרגום), נותר השלם חסום בתבניות נראטיביות והומוריסטיות מוכרות ופשוטות.

אבל כמובן שדווקא מפני שהיא לסבית, מצפים כלום מדג'נרס להרבה יותר, למשהו אחר, להיות לא כמו כולם. נכון שהיה יכול להיות מרענן לראות בטלוויזיה מיניות לסבית קצת פחות צנוניתית, אבל בלי שום קשר - האם לא שמורה גם לאלן הזכות להיות "לסבית כל אמריקאית"? הזכות לשאיפה לנורמליות ללא הבדלי דת גזע או נטייה מינית? אולי דווקא בבנאליות של אלן מצוי כוחה - הסתמיות שלה ממצבת את החריגות המינית שלה בלב המיינסטרים, על סדר היום הציבורי.


* "אלן" משודרת בערוץ 3 בימי ראשון ב-20:55