Kiiara - Gold
לא חסרו תגליות ושירים חדשים וטובים בחודש האחרון, אבל הבולט מכולם היה הסינגל הראשון של האמנית הזו, בת עשרים מאילנוי. כיאה לשמו, אכן מדובר בזהב טהור, ובאחד מאותם קטעים שמצליחים לאחוז אותך כבר בשניות הראשונות שלהם ולהתגלות כממכרים אפילו שאין בהם קמצוץ של מניפולטיביות מלאכותית, אלא רק נשמה וארס.
בחוצפתה הפראית, העצמאית והמשוחררת ובשליטתה המוחלטת בסיטואציה, משכילה קיארה לתת בו את התחושה כי בזמן שנרקוד את "גולד" עד מחר, היא כבר תעבור הלאה, למשהו שווה יותר - או כדבריה בפזמון, "אני יכולה לעזוב את המסיבה בלי שאפילו תשימו לב". ואכן, המוזיקאית כבר הספיקה להוציא עוד סינגל, משובח אף הוא, בדרך לאי.פי הראשון שלה בספטמבר. בינתיים, להיט הפריצה שלה נכנס לפנתיאון של קיץ 2015, ויחד עם "Here" של אליסיה קארה משלים תקופה טובה להמנונים על נטישת מסיבות.
Connie Constance - Stars
עוד קטע בכורה של מוזיקאית בת עשרים, לונדונית במקרה זה, וכיאה למורשת של עירה מדובר כבר בשיר מלנכולי יותר, אבל כובש גם כן. כמו FKA טוויגז, גם קוני קונסטנס החלה את דרכה כרקדנית, אבל היא מזכירה יותר זמרת בריטית פורצת נוספת מהעת האחרונה, לפסלי, ובדומה לה נבנית על שילוב בין הגייה איטית של המילים, אווירה חולמנית למדי וקולות רקע קשוחים.
כרגע נקודת החולשה מסתמנת כטקסטים עצמם, שכן "כוכבים", כמצופה משיר הנקרא כך, לא מציע דבר חוץ מחריזה קלושה ומשפטים רגשניים מהאוניברסיטה של החיים, אבל אולי גם זה ישתנה לקראת צאתו הקרובה של האי.פי הראשון פרי עטה. בינתיים מומלץ לעקוב אחר האינסטגרם של קונסטנס, שגם הודות לסטייל שלה מסתמנת כאחת הבחורות הנכונות לסתיו 2015.
Tiggs Da Author - Georgia
והנה עוד בכורה של צעיר לונדוני עם קול משגע, אבל הרבה יותר שמח במקרה זה. אם ההצלחה של ליאון ברידג'ס עשתה לכם חשק לעוד אמני סול עכשוויים שנשמעים כאילו נולדו לכל המאוחר בשנות החמישים, טיגס דה אותור הוא האיש שלכם. חבריו ליסודי הדביקו לו בזמנו את השם בשל חיבתו הכפייתית לטיגר מפו הדוב, ולמשמע "ג'ורג'יה" נותר רק לצטט את הדמות הפולחנית - "מה שנפלא אצל טיגר זה שעושה הוא דברים נפלאים...Rrrrow!"
Georgia - Be Ache
ומהשיר "ג'ורג'יה" לאמנית בשם זה, וגם היא צעירה לונדונית, אלא מה. הסינגלים שלה סימנו אותה כהבטחה כבר בשנה שעברה, והשבוע הגיע אלבום הבכורה שלה והוכיח שהיא בהחלט מקיימת אותה.
האלבום נקרא בפשטות בשמה של הזמרת, ומתחילתו ועד סופו מתגלה כפסקול מושלם לדרמת מתח פסיכולוגית, על גבול האימה - מהפנט, קודר ועוצמתי, ובעיקר יצירתי להפליא. כך למשל, בקטע המשובח ביותר, "Kombine", שעדיין לא קיים בגרסה הניתנת לשיתוף, מפתיעה ג'ורג'יה בסמפול של מוזיקת קוואלי, משהו שכמעט ולא שמענו אצל אמנים מערבים עכשוויים.
זה אולי סמפול השנה עד כה, ובטח מאלבומי הבכורה הטובים של קיץ 2015. גם שאר הקטעים בו מהממים, למשל השיר הזה, הלהיט הכי גדול בו עד עכשיו, ומייצג נאמן של איכותו החורכת. לא פלא שהוט צ'יפ בחרו עתה בג'ורג'יה לחמם אותם. אכן אין כמוה כדי לשבור את הקרח.
Zola Blood - Play Out
נשארים בממלכת הדכדוך המוזיקלי שבאנגליה, אבל עם משהו פחות אלקטרוני ויותר מינימליסטי - להקת ארבע כלים קלאסית בשם זולה בלאד. היא פרצה בשנה שעברה עם סינגל בכורה שהציב אותה בנקודת זינוק להיות ממשיכת דרך של הפואלס, וממשיכה כעת את הזינוק עם קטע נוסף, עצוב, נוגע ועתיר כישרון גם כן.
בעמוד הפייסבוק שלו מספר ההרכב הלונדוני כי הוא עובד על אלבום הבכורה, ואפשר לקוות כי זה יקרה תוך כמה חודשים. דיכאון החורף המתקרב זקוק לעוד מנות מהדם הסמיך של זולה בלאד.
MS MR - Wrong Victory
לצמד הניו יורקי MS MR יש כבר שני אלבומים, האחרון שבהם, "How Does It Feel" שמו, יצא החודש ושיחזר את הרמה הגבוהה של קודמו. זה הבולט בתוכו - גם מפני שהוא מאפשר לסולנית ליזי פלפינגר להביא לידי ביטוי מלא את הקול הפצוע והפוצע שלה, וגם בגלל שהכותרת "ניצחון לא נכון" נשמעת כל כך מתאימה לכל כך הרבה דברים שקורים עכשיו.
Pure Bathing Culture - Pray For Rain
אצל הרכב האינדי האמריקאי הזה, האלבום השני רק בדרך. הסינגל הראשון מתוכו מחדד את הדמיון המחמיא לפליטווד מק שהורגש כבר בעבודת הבכורה, והוא כה קליט ומרגש שנותר רק להוריד עוד מעלה במזגן ולהתפלל יחד עמו לגשם.
Oh Wonder - Drive
ובחזרה לבירת אנגליה, אם כי השיר החדש של הלונדוניים הללו נשמע כאילו יצא מסרט מסע בערבותיה של האמריקנה. מדובר בחוליה נוספת בשרשרת סינגלים של הצמד הו וונדר, שבשנה האחרונה הוציא אחד חדש מדי חודש, לקראת אלבום הבכורה שייצא סוף כל סוף בספטמבר הקרוב.
"דרייב" מתגלה כסיומת נפלאה למסע המוצלח הזה - שיר שעושה לך חשק להתאהב, רק כדי שיהיה לך עם מי לצאת לסיבוב.
Duke Dumont - Ocean Drive
וגם אמן האלקטרו הבריטי הידוע כדיוק דומון יוצא לסיבוב בקטע החדש שלו, אולי המרים בתולדותיו. עשרות אנשי קרייאטיב של פרסומות רכב בוודאי כבר מתחרים מי יהיה הראשון שישתמש בהפקה הכה מלוטשת וקצבית הזו, שבאמת אי אפשר לעמוד בפניה. אם למכונית ספורט היו קלידים, כך בוודאי היא היתה נשמעת.
Juniore - Marabout
גם זה שיר קצבי וקליט, אבל הרבה פחות מהוקצע והרבה יותר ילדותי, ממזרי, מיושן ומכושף ובקיצור - חמוד. והוא גם בצרפתית, פרי עטן של ארבע פריזאיות המכינות אלבום בכורה. אם שאר השירים בו יישמעו כמו הקטע המדובר, הוא יוכל להיות השראה לסרט הבא של דיסני שיצולם בעיר האורות.
Hinds - Chili Town
ולסיכום - עוד רביעיית בנות אירופאית, ספרדית במקרה זה. הן עוד לא הוציאו אלבום, אבל כבר מזמן שמן חצה את גבולות מדריד, שכן קשה שלא להתפתות לקסמו של הגארז' רוק שלהן. הדברים אמורים ביתר שאת גם לגבי הקטע אחרון פרי עטן.
לדבריהן, הן כתבו אותו צהרי שישי אחד, עת שתו סנגריה ואמרו לעצמן שבכל שיריהן הקודמים תמיד הציגו את עצמן כפגועות ופצועות, אז הגיע הזמן לכתוב משהו שיוציא אותן מנצחות. המטרה הושגה: "צ'ילי טאון" מוציא את ההינדס יותר ווינריות מכריסטיאנו רונאלדו וערן זהבי גם יחד.