פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נפל בפח: "נוקאאוט" מפילה את עפר שכטר לקרשים

      תוכנית המתיחות החדשה של עפר שכטר לא מתיימרת להיות משהו שהוא לא תוכנית מתיחות זולה שמודבקת בעזרת בדיחות קרש. אבל למה שכטר עושה את זה לעצמו?

      נפל בפח: "נוקאאוט" מפילה את עפר שכטר לקרשים

      שלשום קיבלתי הודעה מקופת החולים אליה אני שייך. מתברר שלפי הנתונים של הקופה, שאין לי מושג מהם, אני נמצא בסיכון למות ממחלת לב ושעליי לבצע בדיקת שומנים בדם. מבהיל. ברור שמיד עשיתי את המעשה הנבון והזנתי כל מיני מספרים לסימולטור מחלות לב שמצאתי באינטרנט. האינטרנט אמרה שאפס אחוזים סיכוי שאמות ממחלת לב בעשור הקרוב. ולמה אני מספר את כל זה? כי לאור מה שהמפורסמים עוברים בתוכנית המתיחות החדשה "נוקאאוט", לא נראה לי שהייתי רוצה להיות מפורסם. לחץ דם גבוה וכל זה.

      מאוד קשה להיות מפורסם. אני בכוונה משתמש במילה "מפורסם" כי למרות שכבודם של אסף אטדגי, מושיק גלאמין, אילנית לוי וסיון קליין, כוכבי התוכנית הראשונה של "נוקאאוט", במקומו מונח, לא ממש ברור לי מה האנשים האלה עושים בחיי היום יום שלהם חוץ מלהסתובב סביב עצמם ואז להימתח ע"י עפר שכטר. לא בדיוק הקיום לו כל אדם בעל רצון להגשה עצמית מייחל. גם דודו אהרון כיכב בתוכנית הראשונה אבל הוא לפחות שר. מה סיון קליין עושה חוץ מלהיות יפה? זו שאלה יותר מדי קשה לאמצע חודש אוגוסט.

      נוקאאוט (צילום מסך)
      האם תצליחו להירדם? (מתוך "נוקאאוט", צילום מסך)

      "נוקאאוט" היא זירת המתיחות החדשה של ישראל. כך שכטר מכריז בפתח התוכנית. זירת המתיחות הישנה של ישראל היתה "אמבוש" ששודרה בערוץ 10 והאדם הראשון שימצא הבדלים בין שתי התוכניות יזכה בפרס כלשהו. אולי שכטר יגיע למתוח אותו. הקונספט: מפורסמים מותחים את חבריהם כשברקע מודבקות שלל בדיחות קרש עגומות.

      בגלל שמלכתחילה פורמט התוכנית הוא פורמט מיושן שמריח כמו משהו שנשכח בארון במשך כמה עשורים, יש להנמיך ציפיות. ככלות הכל, אף אחד לא אוהב להתענג על גבינה צרפתית עבשה בשיא השרב. עם נתוני הפתיחה הבעייתיים שלה, "נוקאאוט" מצליחה לעבוד. בקושי, אבל מצליחה. היא כל כך מטומטמת וחסרת מודעות שהפנים מתעקמות לכדי חיוך גם אם הצופה הוא אדם תבוני שעשה דבר או שניים בחייו. כמו לתלות כביסה. בניגוד, כאמור, למשתתפי "נוקאאוט".

      נוקאאוט (צילום מסך)
      החיים עצמם (מתוך "נוקאאוט", צילום מסך)

      השאלה היחידה שצריך לשאול בהקשר של "נוקאאוט" היא מדוע ולמה ואיך עפר שכטר ביצע את הרגרסיה העצובה משחקן לליצן החצר. בתחילת דרכו, שכטר דהר על הליצנות וזה באמת היה בסדר ואפילו הגיע בתזמון נפלא. אחר כך הגיעו "טלנובלה בע"מ" ו"עד החתונה" והוכיחו שלליצן החצר יש מנעד דרמטי לא קטן. ואז שכטר חזר לאחור. נכון, הוא עדיין מחלטר בקולנוע ויש גם את "שנות ה-80" אבל איכשהו, למרות הכל, נראה שתדמיתו הציבורית של שכטר הולכת ומתקבעת סביב משבצת הליצן. אין בזה שום דבר רע. סביר להניח שזה עושה רק טוב לחשבון העו"ש של שכטר, יש גם צדדים טובים למסחור ולהשתטות. ולמעשה, מדובר בהתכתבות ישירה עם המסר ש"נוקאאוט" משגרת לתת המודע – בדיוק כמו חשבון העו"ש, גם ממתיחות המפורסמים ב"נוקאאוט", הנהנה היחיד לטווח הארוך הוא שכטר.

      ומה אתם חשבתם על "נוקאאוט"? ספרו לנו בתגובות