פחות משנה לאחר תום "עד סוף העולם", תוכנית הריאליטי האחרונה שערוץ 10 שידר לפני שהפך לערוץ אקטואליה רזה, ובבקשה שמישהו ייתן רישיון ל-15 שנים ואז אולי אחר כך שוב נחזור לתוכניות ריאליטי, הסרט "מציאות נושכת" מנסה לספר באותו הערוץ ממש עד כמה ריאליטי זה רע. פחות משנה. התפכחות די מהירה. יש בעולם דברים אחרים שלוקח המון זמן להתפכח מהם. נניח, שלטונו של בנימין נתניהו.
ומילא ההכרה של ערוץ 10 בנזק שהוא עצמו גרם, מה עוד אפשר לומר על המשתתפים החבולים בסרט שמתמודדים עם הנזק שגרמה להם החשיפה בפריים טיים בסיבוב הקודם באמצעות חשיפה נוספת בפריים טיים. נכון, רוב הצופים בדיוק לומדים מ"מאסטר שף" בערוץ המתחרה כיצד להכין ניוקי על מצע ערמונים מקורמלים עם טוויסט של סשימי ועדיין, אם החשיפה עשתה לכם כל כך רע, למה חזרתם למנה נוספת?
ודע כל אדם, החיים הם לא דבר פשוט. ובסופו של יום, מתמודדי הריאליטי הם אנשים בוגרים, רובם יציבים, שעשו החלטה מודעת וכעת מתחרטים עליה. זה קורה לכולם. אולי לא בפריים טיים ומול מאות אלפי אנשים אחרים אבל זה קורה לכולם. אין אדם אחד בעולם שחי חיים ללא חרטות. אבל אולי אור הזרקורים סינוור את העובדה הזו מזכרון מתמודדי הריאליטי ש"מסתבכים בתוך הדמות שיצרו להם". כלומר, ניצבים מול מראה שמכילה קורטוב כלשהו של אמת. שהרי אף נבל הוא לא מלאך. ואם יש מלאך שמסוגל לגלם נבל בצורה טובה, הרי שמוטב יהיה לו יירשם לבית ספר למשחק.
מאוד מפתה לעסוק במתמודדי הריאליטי. וגם קל. כי באמת, כל אחד כבר יכול לדקלם את מונולוג "ממש רציתי שיוציאו אותי מבית האח הגדול" של סער שיינפיין אחרי הפעם ה-814 ששמענו אותו. הרבה יותר בעייתי לעסוק ב"מציאות נושכת" כסרט רציני. לא שליוצריו (פינס גלעדי תקשורת) לא היו כוונות שיהיה סרט רציני אבל בפועל, הקריינות של גיא פינס ותוכן הסרט הופכים אותו לתוכנית מורחבת, לא גרועה, של "ערב טוב עם גיא פינס". "מציאות נושכת" אמור היה, בעולם מתוקן, להיות סרט שיסביר איך הגיעה הנפילה הגדולה של מתמודדי הריאליטי. בעולם הלא מתוקן, ערוץ 10 ויוצרי הסרט אפילו לא מנסים לעשות את זה. למה זה קרה? זה לא ממש משנה. הם רק מספרים לנו שזה קרה. משהו צריך למלא את לוח השידורים של ערוץ האקטואליה הרזה.
ולכן יותר מהכל, כשאנחנו רואים את נטלי תורג'מן נפגשת עם אמה והשתיים משוחחות, כשבעלה של דורין סגול מתפרק מול המצלמה חצי שעה לפני שבתם המשותפת זועקת בלי הרף לאמה שתרים אותה על הידיים בזמן שהיא מעדיפה להצטלם סלפי עם חברה מ"האח הגדול", כשאיתי שגב נותן עוד עדות מרגשת וכש"מציאות נושכת" מתעד מפגש של שלושה בוגרי ריאליטי (איתי שגב, צליל סלע ודורין סגול) עם פסיכותרפיסט, הוא לא באמת מספר לנו כמה הריאליטי זה רע. הוא מספק לנו מנת ריאליטי נוספת ומעורר את התיאבון. ככלות הכל, אין דבר מהנה ומענג יותר מלצפות בבחורה חסרת אונים שמגלה מול פאנל שופטים ששיערות הבטן שלה כהות מדי.
ומה אתם חשבתם על "מציאות נושכת"? ספרו לנו בתגובות