באומץ רב ובנחישות אין קץ שרדה רחלי רוטנר בגבורה את המשימה להיכלא באולפן השקוף של וואלה! NEWS, תוך כדי שברקע מתנגן לופ "ילד של אבא" בביצועו של מוקי. בסך הכל שרדה רחלי 31 השמעות רצופות של השיר במהלך שידור שנמשך יותר משעתיים.
לאורך השידור תקשרה רחלי עם עוברי אורח בצדי האולפן, פירקה ציודים, הגיבה אונליין לגולשים בפייסבוק, טיפסה על היציע השמור לקהל באולפן, התגלגלה בשמיכה, איבדה לאיטה את השפיות, תלשה שיערות, ניסתה לשים קץ לחייה בעזרת סלוטייפ וכיסא ברזל, ושרה הרבה יותר מדי פעמים את המילים.
אחרי 15 השמעות עלה על הקו מוקי בעצמו וסיפר לרחלי שהוא נהנה מאוד לראות אותה מתמודדת עם האתגר, ואף הזמין אותה להקשיב לו מבצע את השיר בהופעה. השניים נפרדו כשמוקי מעודד את רחלי לשרוד לפחות עד ההשמעה ה-20, ומבטיח לה שיזמין אותה לשיר עמו אם תצליח לשרוד עד אז. את ההשלכות הפסיכולוגיות של האתגר הזה הוא כמובן השאיר לנו.
בהשמעה ה-25 עלה על הקו הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' וניסה להבין מה מביא אדם שפוי להיכנס למשימה כזאת. רחלי הסבירה שמדובר בפרנסה שלה וביקשה שהמומחה לבריאות הנפש יעניק לה טיפול שישים קץ לסבלה. רבינוביץ' העניק לרחלי אבחון וטען שהשפעות המשדר על מצבה עשויות להיות קשות. הוא הפציר בה להפסיק את האתגר ולסיים את המשימה.
אם החמצתם את השידור, הנה מה שרחלי כתבה רגע לפני שהכנסנו אותה לאולפן וסגרנו את הדלת:
מה הופך שיר שנה לשיר שנה? האם אנחנו אוהבים אותו כי הוא נטחן לנו בשכל שנה שלמה בלופ, או שטוחנים לנו אותו בשכל שנה שלמה בלופ כי אנחנו אוהבים אותו? ועל מה חולם ילד של אבא? מה בוער לו בלב?
השאלות האלה לא נתנו לי מנוח, ולכן הסכמתי להשתתף בניסוי האנושי החשוב של וואלה תרבות שמטרתו אחת: לבדוק כמה פעמים מסוגל האדם הממוצע, נניח אני, לשמוע את שיר השנה היוצא של גלגלצ "ילד של אבא" לפני שהוא תולה את עצמו. האם הרפטטיביות תגרום לו לאהוב את השיר עוד יותר, לתעב אותו או אולי להבין בפתאומיות משהו חשוב על החיים?
לצורך הניסוי, איכלא באולפן השקוף לבדי כשרק הלופ של "הייה לאייייי-לן!" מארח לי לחברה, שוב ושוב ושוב. כמה זמן תוכל בת של מלך להחזיק מעמד עם ילד של אבא? דקות? ימים? שנים? עכשיו סוף סוף נוכל לדעת. אני יכולה רק לנחש שהזמן הזה ייראה כנצח. כי זמן לא עוצר, הוא עף, נשרף, מסך עשן. שיט, זה כבר התחיל.
הצביעו כעת למצעד הישראלי השנתי ואולי תזכו בשנה של הופעות חיות בחסות לאומי באזזר