מופע החמידות: שלום היא מילה שימושית

השבוע התברר שאחרי גזילת אדמות מערבים והחלת משטר צבאי של שלטון הכיבוש על אזורים פלסטינים, הדבר שח"כ זחאלקה הכי שונא זה שלא אומרים לו "שלום" במסדרון. הולך לו הלה לתומו במסדרון, רואה את סתיו שפיר. נעצר בטווח הראייה שלה. מכחכח בגרונו. מנענע בראשו בהתכוונות גדולה. משתעל שוב. וכלום, היא משחקת בסמארטפון ליד הלוקר שלה או רצה להשתתף באימוני נבחרת המעודדות, והוא נשאר על מקומו המום וכל הספרים נופלים לו. איזו ביץ'!

גם אני ביץ'. אני לא אומרת "שלום" לאנשים במסדרון. אני לא אומרת להם "להתראות" בסוף היום. לא אומרת "לבריאות" כשהם מתעטשים ו"סמאללה" כשהם משתעלים. לא אומרת "בתיאבון" כשהם אוכלים ו"נו היה טעים?" כשהם מסיימים לאכול. לא אומרת "תתחדש" כשהם מסתפרים, "מה קורה" כשהם מתיישבים, "איזה חם היום" כשהם איתי במעלית, "סופ"ש הא" כשהם איתי ליד הקולר, "מה יהיה תגיד לי" בתור לשירותים ו"וואלאק ככה זה אין מה לעשות תאמין לי" בתור למדפסת. זה לא ייאמן כמה דרכים מצאנו לעצמנו לתקשר בכפייה עם הזולת, כמה אימרות סתמיות טבענו כדי שכל מפגש עם מישהו - זר מוחלט או מכר סביר - ילווה בפטפוט אוטומטי חלול.

מישהו צריך לשים לזה סוף, וכפי שזחאלקה איבחן היטב כל כך, המישהו הזה הוא כנראה אשכנזי. לא עוד יעמוד אנוש תם ויכרסם כריך בדיסקרטיות, ואיזה נודניק צוהל ישאג עליו "בתיאבון" כאילו פעולת האכילה היא אירוע לאומי. לא עוד תתעטש נערה בהיסח הדעת ותלווה מיידית בפסטיבל קריאות "לבריאות" חגיגי בחסות עיריית תל אביב וג'ילט. אנחנו נהפוך את המקום הזה לסנובי יותר, פרטי יותר, מקום שבו אנשים מדברים רק כי הם אשכרה מעוניינים בשיחה. סתיו שפיר ואני נושאות את דגל המהפכה, אבל גם אחרים מוזמנים להצטרף אלינו, אבל אם אפשר רק להצטרף בדממה כי אני לא מעוניינת לשמוע את סיפור חייכם תודה.

כולם במערכת עושים עכשיו סיכומי שנה לקראת החג, וגם מופע החמידות נחלץ למשימה - רק בחמידות. קבלו את כל מה שקרה בשנה החולפת בהמחזת חתלתולים:

בוגי יעלון אמר השבוע שבמערכת הביטחון יודעים מי אחראי לפיגוע בדומא, אך לא מעמידים אותו לדין כדי לא לחשוף מקורות. אם התאכזבתם כי קיוויתם לגלות כבר מי בסוף הרוצח ואתם על קוצים, תתעודדו – הבאנו לכאן את בוגי כדי לשעשע אותנו במשחק הניחושים ואולי נגלה בעצמנו מי הרוצחים! קבלו אותו.

(מחיאות כפיים)

בוגי: אנחנו יודעים מי אחראי לפיגוע בדומא אבל לא יכולים לגלות מי זה או להעמיד אותו לדין.
קהל: זה בן או בת?
בוגי: בן אבל הוא פעם לבש חצאית במסיבה בשביל הצחוקים.
קהל: זמר?
בוגי: לא.
קהל: שחקן?
בוגי: לא.
קהל: אוהב תינוקות?
בוגי: לא.
קהל: פנאט?
בוגי: כן.
קהל: דתי?
בוגי: רק בחגים. אבל אני לא מגלה חגים של איזה עם.
קהל: הוא היה מוכן בעיקרון לפיתרון של שתי מדינות?
בוגי: לא, הוא רוצה רק מדינה אחת אבל אני לא מגלה של איזה עם.
קהל: אם הזהות שלו תיחשף, השמאל יגיד "אמרנו לכם"?
בוגי: כן אבל גם הימין.
קהל: איזה צבע הוא הכי אוהב?
בוגי: ענבים.
קהל: אם הוא היה חיה איזו חיה הוא היה?
בוגי: דביבון.
קהל: "חברים" או "סיינפלד"?
בוגי: מעקה של גדר.
קהל: אוקיי אנחנו מוכנים לנחש! הסבתא מ"טיטאניק"?
בוגי: כולכם עצורים.

(מחיאות כפיים)