פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עיניים גדולות 35: כל השאלות לקראת פרסי אופיר

      עולם הקולנוע המקומי יתאסף ביום שני הקרוב באשדוד לטקס פרסי אופיר, האוסקר הישראלי. האם "המילים הטובות" אכן יזכה בניצחון מקיר לקיר ומה הסיכוי שלו באוסקר האמריקאי?

      עיניים גדולות 35: כל השאלות לקראת פרסי אופיר

      מה השנה הזו מלמדת על מצב הקולנוע הישראלי?

      דבר אחד חזר על עצמו בכל הסיכומים שהתפרסמו בכלי התקשורת השונים לקראת פרסי אופיר: הסכמה לגבי האיכות החלשה יחסית של התחרות השנה, בטח בהשוואה למהדורה הקודמת, על כל תרומותיה לקאנון ולפנתיאון של הקולנוע הישראלי. בפעם שעברה, הטקס סיים בקול תרועה רמה שרשרת ארוכה של ניצחונות אמנותיים וכלכליים. במקרה הזה, האווירה תהיה שונה לגמרי.

      אך לעתים, נקודות שפל הן נקודת המבט הכי טובה על מצבך, ואם בוחנים את הקולנוע הישראלי לנוכח פרסי אופיר 2015, מגלים משהו מעודד: אפילו בשנה בינונית למדי, התעשייה המקומית מצליחה לייצר להיט קופתי בסדר הגודל של "המילים הטובות", לשלוח יותר מתריסר סרטים לעשרות פסטיבלים בינלאומיים, וגם לטפח את כישרונותיה הצעירים ולגלות כאלה רעננים - בין המועמדים והמועמדות בקטגוריות המשחק אפשר למצוא לא מעט שמות חדשים.

      בקיצור, ולא מתוך אופטימיות או פטריוטיות יתר, אם ככה נראות הפנים של הקולנוע הישראלי כשהוא מתעורר על צד שמאל, בלי איפור וביום שיער גרוע - אז באמת שהרבה מדינות בעולם יכולות רק לקנא בו.

      שמי זרחין (יח"צ , דור מלכה)
      יזרח מעל הטקס? שמי זרחין, במאי "המילים הטובות" (צילומים: יח"צ)

      האם זו תהיה השנה של שמי זרחין?

      עוד לפני ההצלחה של "המילים הטובות" השנה, ביסס שמי זרחין את מעמדו כאחד מן הקולנוענים המקומיים המובילים בדורנו - מן הבודדים שיש להם גוף יצירה ארוך שנים, עקבי ואחיד, והתחבבו הן על הקהל, הן על המבקרים והן על האקדמיה. עם זאת, בשני הביקורים האחרונים שלו בפרסי אופיר, ידע הבמאי מפחי נפש: "אביבה אהובתי" נפל קורבן לפרצה משונה בתקנות ההצבעה ונדרש לחלוק את הפרס לסרט הטוב ביותר יחד עם "אדמה משוגעת"; ו"העולם מצחיק" הפסיד אותו ל"למלא את החלל", בין השאר בגלל ההתעקשות של המצביעים לבחור את הזוכה לפי מי שלעניות דעתם, הוא לכאורה המועמד הריאלי ביותר לאוסקר האמריקאי.

      האם יתאכזב זרחין בשלישית? עושה רושם שלא, והפעם זו המסיבה שלו. אפילו שחברי האקדמיה מעדיפים בדרך כלל לבחור סרט שטרם הופץ מסחרית, וכך זכייתו מעניקה לו מקפצה שיווקית, ניצב "המילים הטובות" כפייבוריט ברור מול ארבעת המועמדים האחרים - "ארץ פצועה", "באבא ג'ון", "היורד למעלה" ו"חתונה מנייר". מבין הארבעה, סביבו יש את הקונצנזוס הכי ברור והוא נתפס כיצירה הכי גדולה, שלמה ומתאימה לסוג כזה של פרס. כל תוצאה אחרת תיחשב הפתעה, ותאלץ את הבמאי להתחיל להכניס שום לטוקסידו לפני שהוא מגיע לטקס.

      ארץ פצועה (יח"צ)
      מתחרה נגד עצמו. רועי אסף ב"ארץ פצועה"

      על איזה סרט יזכה רועי אסף בפרס?

      עוד פייבוריט ודאי מסתמן כרועי אסף בקטגוריית השחקן הראשי, והנעלם היחיד במשוואה הוא זהות הסרט עליו יזכה. באופן נדיר גם במושגים מקומיים וגם בהשוואה להיסטוריה של האוסקר האמריקאי, הצעיר הכישרוני מועמד על שני תפקידים בקטגוריה היוקרתית הזו - גם על הופעתו ב"חתונה מנייר" של ניצן גלעדי וגם על תפקידו ב"ארץ פצועה" של ארז תדמור. אם כל זה לא מספיק, האקדמיה העניקה לו מועמדות גם בקטגוריית שחקן המשנה, הודות לביצועיו ב"המילים הטובות".

      אז מה יהיה? נתחיל בקטגוריית השחקן הראשי. כאן עולות שתי שאלות. קודם כל, האם המועמדות הכפולה תוביל לפיצול בהצבעה ותגרום לאסף להפסיד את כל הקופה? כנראה שלא, גם בגלל חולשת המתחרים האחרים. אם כך, אז האם יקבל את הפסלון על "ארץ פצועה" או על "חתונה מנייר?" סביר להניח שעל האופציה הראשונה, כיוון שבה הוא דומיננטי יותר, בעוד שבסרט השני הופעתו נבנית על הדינמיקה והכימיה עם מורן רוזנבלט המככבת בצדו.

      באשר לקטגוריית שחקן המשנה, כאן סביר להניח שהאקדמיה כבר תעדיף לפרגן לאחרים, שהרי בכל זאת גם להם מותר ליהנות. המועמד המוביל להרוויח מכך הוא דביר בנדק, המופיע בצד אסף ב"ארץ פצועה", וגם את אשר אברהמי ("באבא ג'ון") ונורמן עיסא ("מלחמת תשעים הדקות") צריך לקחת בחשבון.

      חתונה מנייר (יח"צ)
      דאנה איבגי החדשה. מורן רוזנבלט ב"חתונה מנייר"

      מהו קרב הענקיות של השנה בקולנוע הישראלי?

      בדרך כלל, גם בארץ וגם בעולם, טקסים שכאלה מציגים קרב עמוס בקטגוריית השחקן הראשי ולעומת זאת תחרות דלילה בקטגוריה הנשית המקבילה. הפעם, למרבה השמחה, המצב הפוך - בשעה שאצל הגברים השטח די פנוי, הפרס לשחקנית הראשית הטובה ביותר עומד השנה בסימן קרב ענקיות בין רותם זיסמן-כהן מ"המילים הטובות" ומורן רוזנבלט מ"חתונה מנייר".

      על פניו, ההופעה של רוזנבלט היא מהסוג שבדרך כלל זוכה בפרסים - השחקנית הרי מיטיבה לגלם ב"חתונה מנייר" צעירה מאותגרת שכלית, משהו שאקדמיות ברחבי העולם לרוב לא עומדות בפניו. עם זאת, רגישה ומרגשת ככל שתהיה, גם תצוגת התכלית של זיסמן-כהן ב"המילים הטובות" מעוררת הערכה, ומבין שתי הצעירות היא בכל זאת הוותיקה והמוכרת יותר, אז אפשר להניח שהפעם יתגלגל הפסלון לידיה, ויריבתה המוכשרת תחכה להזדמנות הבאה.

      בקטגוריית שחקנית המשנה, בניגוד לכך, נראה ש"חתונה מנייר" יהיה הזוכה, והפרס יילך לאסי לוי המשחקת בו. אך גם לפלורנס בלוך מ"המילים הטובות" יש סיכוי כאן, ובקיצור זו היתה שנה טובה ומעניינת לשחקניות הישראליות.

      היורד למעלה (יח"צ)
      הלוואי שלא ייצא בידיים ריקות. מתוך "היורד למעלה"

      האם "המילים הטובות" ירשום סוויפ?

      גם אם יוצאים מנקודת הנחה ש"המילים הטובות" של התסריטאי-במאי שמי זרחין הוא הזוכה בפרס לסרט הטוב ביותר, עדיין נשארת התהיה - כמה משאר 11 המועמדויות שלו יתורגמו לפסלונים? האם הוא יפגיז בניצחון מקיר לקיר, או שיחלוק את השלל עם אחרים?

      על קטגוריות המשחק כבר דיברנו. בקטגוריית התסריט, סביר כי זרחין יקטוף בקלילות את הפסלון. מלאכת הכתיבה הפואטית והווירטואוזית פרי עטו, בלא פחות משלוש שפות שונות, באמת עומדת בליגה אחת מעל השאר.

      גם בקטגוריית הבימוי זרחין פייבוריט כמובן, אבל כאן ייתכן שהאקדמיה תפגין את חיבתה ליוצרי סרטי ביכורים ותבכר להעניק את הפרס דווקא ליובל דלשד, במאי "באבא ג'ון". קטגוריית הצילום, לעומת זאת, אמורה להאיר פנים ל"ארץ פצועה", בזכות העבודה הפנומנלית של אסף סודרי הגדול.

      "ארץ פצועה" הוא מתחרה רציני גם על פרס העריכה, אך כדי לזכות בו ייאלץ לגבור על "המילים הטובות" והזגזוג שלו בין אלג'יריה, ישראל וצרפת. זו הזירה בה העסק נהיה פיקנטי: על שני הסרטים אחראית אותה עורכת, עינת גלזר-זרחין, שמתחרה אם כך בעצמה, ונוסף לכך היא גם רעייתו בחיים של שמי זרחין, כך שניצחון שלה עשוי להיות הפסד שלו.

      זה משאיר לנו את קטגוריות עיצוב התלבושות, העיצוב האמנותי, הליהוק, הסאונד והמוזיקה ואחרות - ולמען האמת, בלי סקר שוק מעמיק בקרב חברי האקדמיה קשה לנחש מה יהיה כאן ואין טעם סתם לזרוק הימור. כך או כך, סביר כי "המילים הטובות" ייצא מהטקס כזוכה במספר הגדול ביותר של הפרסים. אפשר לקוות גם כי תימצא דרך לצ'פר את "היורד למעלה", מהסרטים הישראלים היפים של השנים האחרונות, אף שהוא מסוג היצירות הזוכות בדרך כלל בפסטיבלים ובפרסי מבקרים, ולא באירועים ממוסדים שכאלה.

      ולסיכום שלב ההימורים, מילה גם על קטגוריית הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר - לכאורה ברור כי "שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים" הוא הדוקו הישראלי הבולט של השנה, אבל מולו עומד "סבנה" שמפיקיו מקושרים יותר, מה שעשוי להיות גורם מכריע במלחמה על לבם של חברי האקדמיה. ואולי בכלל יעדיפו המצביעים יצירות פחות טעונות פוליטית ויצביעו ל"היה היה מלך" על נסים אלוני או ל"מתי כספי-וידוי"? את כל התשובות נגלה בקרוב.

      סיפור של אהבה וחושך (יח"צ , רן מנדלסון)
      סקנדל שהוא בחר לא להתחרות. מתוך "סיפור על אהבה וחושך" (צילום: רן מנדלסון)

      איך אפשר לשפר את הטקס?

      תהיה אשר תהיה זהות הזוכים, על דבר אחד אפשר לחתום כבר עכשיו: את פסלוניהם הם יקבלו במהלך מה שיתגלה כטקס ארוך, מביך וחסר חן. אין מה לעשות ואין מה להיתמם: אם האוסקר האמריקאי בדרך כלל לא מוצלח, רק הגיוני שהחיקוי הישראלי שלו גם כן לא יתרומם, וזה כך גם במדינות אחרות. כך, למשל, הסזאר, הגרסה הצרפתית של האופיר, הוא כבר מזמן לא משהו שאפשר לצפות בו. אין בו נאומים של פוליטיקאים כמו אצלנו, אבל גם שם סובלים מקטעי קישור כושלים, בדיחות קרש ומחסור בקצב.

      אז סביר להניח כי תמיד יהיה משהו מעט פאתטי בטקסי אופיר, ובכל זאת לא צריך להרים ידיים - אפשר לשפר אותם, בעיקר בכל מה שקשור לרמת העניין הציבורי בהם, שכרגע מתנדנד בין המועט לאפסי. למשל, באמצעות משהו שכבר דובר בו רבות: הגבלת ההתמודדות לסרטים שכבר הופצו מסחרית, ולכן הקהל מכיר אותם ואכפת לו מהם.

      נקודה נוספת: יש למצוא את הדרך להניא מפיקים של סרטים מדוברים למשוך את הסרטים מן התחרות מסיבותיהם שלהם, כפי שקרה השנה עם "תיקון", "סיפור על אהבה וחושך" ו"רבין: היום האחרון": שלוש מן היצירות המקומיות המדוברות של הרגע, שנוכחותן בטקס בוודאי היתה מוסיפה לאטרקטיביות שלו.

      הצעה אחרונה ומופרכת יותר, שבוודאי תקומם רבים, אבל לפחות מבחינה שיווקית עשויה להיות בה תועלת: להוסיף לטקס גם זווית בינלאומית. באוסקר הספרדי, למשל, מחלקים פרס גם לסרט הטוב ביותר בשפה הספרדית שנעשה מחוץ למדינה (כלומר באמריקה הלטינית וכדומה). בדומה לכך, אפשר אולי לחלק אצלנו פרס לסרט הזר הטוב ביותר שנוגע בנושאים יהודיים. תארו לעצמכם שלהיטים מופתיים כמו "אידה", "יהודי טוב" ו"בוראט" היו מוצאים כך את מקומם בטקס בשנים האחרונות - זה לא היה הופך אותו ליותר מעניין?

      אפשר גם לחלק מדי שנה פרס מפעל חיים לאושיה קולנועית יהודית בינלאומית כלשהי. בטח גם ניתן יהיה למצוא איזשהו תורם עשיר שיממן את הלוקסוס וידאג גם להבאת הזוכה המאושר לטקס, וכך נוכל לראות באשדוד את האחים כהן, אלחנדרו חודורובסקי, רומן פולנסקי, שרלוט גינסבורג וכדומה. הטהרנים והצדקנים יפי הנפש ודאי ילעגו למהלך, אבל זה בטח לא יהפוך את הטקס למשעמם יותר.

      הבן של שאול (יח"צ)
      סרט שואה כן, סרט ישראלי לא. מתוך "הבן של שאול", הפייבוריט ההונגרי לאוסקר

      מה הסיכוי שלנו באוסקר האמריקאי?

      עוד דבר שכולם כבר מזמן קוראים לשנותו הוא השליחה האוטומטית של הזוכה בטקס להתמודדות על פרס הסרט הזר באוסקר האמריקאי. אם את הנציג הישראלי היתה בוחרת ועדה מיוחדת ונפרדת, חברי האקדמיה היו יכולים להעניק את הפרס למי שהכי אהבו, בלי להסתבך בחישובים וספקולציות ולהצביע למי שהם סבורים כי הינקיז הכי יחבבו.

      אבל השינוי הזה טרם התבצע, כך שגם השנה, הזוכה באופיר יתמודד מטעם ישראל על מקום בטקס האוסקר. יהיה מי שזה יהיה, מה הסיכויים שלו? כרגע, נראה שנמוכים עד מאוד, שכן המבחר הבינלאומי הפעם עשיר ואיכותי להפליא. כבר עתה, עוד לפני שפורסמו שמות כל המתמודדים בקטגוריה, מסתמנים בה שני פייבוריטים רציניים לזכייה: סרט השואה ההונגרי "הבן של שאול" והמותחן הארגנטינאי "אל קלאן", הראשון כיכב בפסטיבל קאן והשני זה עתה בוונציה.

      אז שני מקומות ככל הנראה תפוסים, ועל שלושת האחרים יש מתמודדים רבים, לא חסינים אמנם, אך כולם בשלב זה מדוברים יותר מכל נציג ישראלי פוטנציאלי: "איילים" האיסלנדי, "המתנקשת" הטאיוואני, "מבוך השקרים" הגרמני, "דיפאן" הצרפתי, "מג'יקל גירל" הספרדי, "וולקנו" מגווטאמלה ו"האם השנייה" הברזילאי הם רק כמה מן השמות שככל הנראה יחסמו את דרכה של ישראל לאוסקר, וכמו בשלוש הפעמים הקודמות, גם ב-2016 לא נזכה לנציגות בקטגוריית הסרט הזר. הימור: המועמדים בסופו של דבר יהיו מהונגריה, ברזיל, טאיוואן, איסלנד וארגנטינה.

      הבשורות הטובות: לפחות זה יחסוך מאיתנו את הטלפון של מירי רגב למועמד הישראלי, את הסטטוסים שיכתבו נגדה בעקבות זה ואת הסטטוסים שיכתבו נגד מי שכתב נגדה בתחילה. כלומר, כל בלבולי המוח הפוטנציאלים יסתיימו כבר בשבוע הבא באשדוד, כפיים!

      טקס פרסי אופיר יתקיים בשני 21.9 ב-21:00 במשכן לאמנויות הבמה באשדוד ויועבר בערוץ עשר.