וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

היום בו בר רפאלי תתחתן. סיפור קצר

18.9.2015 / 0:00

מדינה שלמה איבדה את השליטה בדרך לאירוע המאה: חתונתם של בר רפאלי ועדי עזרא. כך נראות השעות האחרונות לפני החתונה. כל קשר למציאות מקרי בהחלט

צילום: ניב אהרונסון עריכה: מאיה בן ניסן

(בוידאו: עד כמה משפחתה של בר רפאלי מכירה אותה?)

seperator

העלים עצרו נשימתם. כך לפחות זה נראה מבעד לחלון. השעה היתה שבע בבוקר. הרחוב התחיל להתעורר אבל העלים לא נשמו. היא התיישבה במטבח והחלה לקלף את תפוחי האדמה. הפעם זה יהיה מושלם, לא כמו בפעמים הקודמות. היא בחרה בתפוחי אדמה לבנים. "הם ייחתכו לך יותר טוב מותק", הבטיח לה הירקן. כדאי מאוד שלא יטעה, חשבה. יום כזה לא חוזר על עצמו פעמיים. אולי כן, בעצם.

היא חשה דקירה בכף היד והבינה שחתכה את עצמה. "לעזאזל", סיננה בקול, נזהרת שאף אחד לא ישמע. הקירות בבניין הזה דקים. מילה אחת לא במקום והיום הזה לא ייגמר טוב. היא מצצה את החתך, שואבת את הדם המתכתי לתוכה, מהרהרת כמה זמן זה יימשך והאם החתך הזה יפגע בקדושת היום. בחדשות אמרו שצפוי לרדת טפטוף קל. ניחא. טיפת דם אחת בין כל הטיפות השקופות לא תיראה מרחוק.

צ'יפס. איך לא חשבה על זה מיד. היא הרי יודעת שזהו הג'אנק פוד שהיא הכי אוהבת. היא חוזרת על זה בכל הראיונות. מה בכלל היתה השאלה. ברור שצ'יפס הוא המאכל שצריך לאכול בערב. כבר שבוע שהיא מכינה צ'יפס. בכל יום סוג אחר. הכל כדי למצוא את הצ'יפס המושלם. פתאום עצרה. האם שבע בבוקר היא שעה מוקדמת מדי עבור קילוף תפוחי האדמה? איך לא בדקה את זה קודם? היא זינקה לעבר המחשב וגיגלה במהירות "תפוחי אדמה מתחמצנים". שום דבר לא יכול להתקלקל היום.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
מכנסיים קצרים - HOODIES. צילום : אייל נבו,
בר רפאלי/צילום : אייל נבו

ביום הראשון היא הלכה על מלבני צ'יפס פשוטים אבל החליטה, לאחר שטעמה אותם, שאל"ף היא חייבת לוותר על מלח בתפריט הקבוע שלה, בדיוק כמו שהשכנים מלמעלה עושים אחרת היא לא תשרוד את השבוע ושבי"ת, מלבני צ'יפס פשוטים הם פשוטים מדי. ביום השני היא ניסתה עיגולי צ'יפס. בזה שאחריו חתכה מתפוחי האדמה אותיות. שתי אותיות פשוטות שקפצצו להן בשמן העמוק. ואז החליטה שזה מופרע מדי. יש סיבה שקניבליזם לא נתפס בחברה כמשהו בריא. בסוף היא החליטה ללכת על צ'יפס סירות. כמו שהערבים עושים. או שאולי מדובר בדרוזים? כשהיתה תלמידת תיכון התבלבלה שוב ושוב והדבר הוביל לחיכוכים עם חברה טובה שגדלה, כך תמיד אמרה כשחיוך מוזר פרוש על פניה המחוטטים, בפקיעין וכל אמירה כלפי הדרוזים, גם אם תהיה חיובית, גרמה למריבה. כך או כך, היא בטח תעריך את המחווה.

מבט לעבר השעון. שבע וארבעים. ארבעים דקות עברו. מבעד לחלון הבחינה בשתי מתבגרות שלא הפסיקו להתלחש ביניהן. הן בטח מדברות על הערב. איך אפשר שלא לדבר על הערב. כל המדינה מדברת על הערב. יום חג. מה שתי המתבגרות עושות בכלל ברחוב. אה, זה שר החינוך. איך הוא לא נתן לתלמידים יום חופש היום אף אחד לא הצליח להבין. כל המדינה בשבתון אבל התלמידים בבתי הספר. יש שעת מחנך מיוחדת, את זה היא יודעת כי היה כתוב על זה בעיתון. היא רק מקווה שהמחנכים יסבירו לתלמידים את חשיבות היום ואולי גם יציעו להם טיפים כיצד לזכות במעמד דומה.

קילוף תפוחי אדמה בידיים בשניות. צילום מסך
קילוף תפוחי אדמה בידיים בשניות/צילום מסך

לא שאפשר בכלל להגיע למעמד דומה. רק אדם אחד יכול להיות כמוה. מושלמת. פסגת השאיפות של כל בחורה ישראלית. היא שפכה את השמן לסיר. פעם קראה שאם נותנים לשמן לבלות כמה שעות בסיר בלי שהאש דולקת, הוא לומד להכיר את הסיר והטיגון הופך להיות עגול יותר. ביום כזה הכל צריך להיות עגול. את הטיגון היא תתחיל בשש, החליטה. ואז תתקלח ותתלבש. היא מיקמה את קולט האדים שרכשה בשבוע שעבר והחלה לזמזם לעצמה. קולט האדים הזה ממש מוצלח. בהתחלה פקפקה ביכולת שלו לקלוט את ניחוחות הטיגון אבל לאחר שקנתה אותו, וכמובן הבטיחה למוכר שאם ריח הטיגון לא ייעלם היא תחזיר אותו לחנות, וטיגנה מלפפון חמוץ וביצים, הבינה שהוא עובד נהדר. תוצרת אוסטרליה. טוב, עם כל הקנגורואים שקופצים שם, בטח יש סיבה לחוזק הפילטר. מעניין מאיזה חומר הוא עשוי. פעם חשבה ללמוד הנדסה אבל הכל השתנה מאז שפתחה עיתון ונתקלה בתמונה שלה מדגמנת קפוצ'ון. פתאום כל העולם נעלם ורק היא היתה קיימת.

מאז היא חיכתה ליום הזה. כאילו כל חייה הובילו אותה אליו. היא ידעה שזה יקרה. בשנה שעברה, אחרי שהרולינג סטונס הגיעו לישראל, היא חוותה משבר. אמרו ולחששו ודיברו עליה כל מיני דברים. אמרו שהם לא מסתדרים. שזהו, העסק נגמר. אבל היא ידעה תמיד שהכל יהיה בסדר. כמו ששלומי שבת שר, "התמונות הישנות על המדף לא מזייפות את האמת". בעוד כמה שעות היא תשב על הספה, קערה של צ'יפס מטוגן טרי תחכה לה, קפוצ'ון יחבק את ראשה ואת רגליה יכסו מכנסי טרנינג אפורים, כמו בלוח הגדול ההוא על איילון. השידור החי יתחיל. כי איך אפשר בלי שידור חי. על דברים פחות גדולים עשו שידור חי. סוף סוף הן תהיינה לאחת. הן כבר מתלבשות אותו הדבר ואוכלות אותו הדבר. הן לא באמת שונות.

seperator

היא הביטה מבעד לחלון ונשענה לאחור בכיסא. העלים היו אפורים. דפיקה על הדלת. היא לא מגיבה. היום אף אחד לא יפריע לה. הדלת המשיכה לדפוק. היא ידעה שהם מחפשים אותה. שמעה עליהם מדברים עליה בטלוויזיה אחרי שכתבה בפייסבוק על ההכנות שלה לאירוע הגדול. הדלת רעדה. היא התעלמה מהדפיקות אבל לבה התחיל לדפוק מהר כאילו היה בתחרות עם הדלת שגם המשיכה לדפוק. היא ניגשה לכיריים והדליקה את האש. הדלת כבר החלה לרקוד. רקדי, רקדי כאילו אין מחר. רקדי, רקדי כאילו הבת המועדפת של המדינה בדיוק התחתנה. היא הכניסה את ראשה לסיר וחייכה.

  • עוד באותו נושא:
  • בר רפאלי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully