דברים שרציתי לומר: תם אהרון משתלט על וואלה! תרבות

התגובה הראשונה שלי כשהציעו לי לערוך את וואלה תרבות היתה "כן! כן! אומייגאד, בואו נעשה כתבות על הכל! אני רוצה ריאיון משותף עם קניה ווסט ושרת התרבות מירי רגב ואז שתאחדו את תמוז ובואו נעשה גם סימולציה של זוהר ארגוב כמתמודד ב'אקס פקטור'". מהר מאוד התברר לי שאף אחד מהדברים האלה לא סביר או אפשרי (הקטע עם זוהר נפל כי "דה וויס" כבר עשו סימולציה של זוהר ארגוב כמתמודד. היא נקראה גילי ארגוב). אבל מה שכן היה אפשרי זה להשתמש בסוללת הכתבים המוכשרים של וואלה! תרבות כדי לשאול שאלות שאני לא יכול לשאול בדרך כלל.

הלכנו על תמה של "עבר, עתיד, הווה". גם כי אלה שלושת הזמנים האהובים עלי (אחרי ציווי), וגם כי קניה ווסט מגיע לארץ אז יומרה.

במסגרת העבר, טלי קיים הסתכלה על התיאטרון הרפרטוארי ושאלה למה הוא לא מה שהוא היה פעם. או יותר נכון, למה הוא כן מה שהוא היה פעם. ההווה אפשר לשגיא בן נון לשאול שאלה שכבר הרבה זמן רציתי שתישאל: למה אין במוזיקה הים-תיכונית שירי מחאה? יכול להיות שלא כל כך נורא לנו?
ואגב מחאה, ההווה שלנו גם מלא במועמד האמריקאי לנשיאות, קניה ווסט. הצלחתי להשיג חשיפה ראשונה של המצע שלו ושי סגל תבקר את ההופעה בישראל. ובעתיד - שגיא בן נון (כן כן! ההוא מההווה), יבדוק מה הולך לקרות בעתיד של סדרת מלחמת הכוכבים, אותה סדרה מיתולוגית שכבר בעבר היתה כל כך חזקה ששהיא שינתה את ההווה. כאילו, העתיד של העבר. את מה שהיום. חוץ מזה דיברתי עם ינון מגל, כעורך וואלה אחד לעורך וואלה אחר.

ועוד דבר שאי אפשר להתעלם ממנו היום: לפני שבועיים השתתפתי באירוע חגיגות 60 שנה לצוותא. אחד המשתתפים היה מוטי קירשנבאום, חיוני ומצחיק כתמיד. קירשנבאום היה אורח של כבוד בפאנל של "גב האומה" וגם יצא לי ביחד עם אייל נאור לארח אותו בתכנית רדיו שעשינו בפורים, אבל חוץ משלום אקראי ונרגש מצדי במסדרון מדי פעם לא זכיתי להכיר אותו. מה שכן זכיתי זה לקחת חלק קטן בעולם הסאטירה הישראלי שבימים הקרובים נשמע שוב, ובצדק, כמה התרומה של קירשנבאום הייתה בו חלק מכריע. אשכרה ענק שעל כתפיו ישבנו עד היום והשקפנו אל המציאות, ועכשיו קשה לחשוב איך נעשה זאת בלעדיו.

זו לגמרי היתה חוויה. חג שמח, מקווה שתיהנו מהקריאה כמו שאני נהניתי לפקד על כתבי וואלה! תרבות.