פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בחור עם אוזניות 08: פורנו, הפרעות אכילה ומלחמה בטרולים

      המוזיקאית שנלחמת במעריצים שוביניסטים, זו שנלחמת בהפרעות נפשיות באמצעות מטאפורות על פורנוגרפיה, המנוני דיכאון חורף וגם קטעים מרימים - כל זאת ועוד במהדורה החדשה של "בחור עם אוזניות"

      SOFI TUKKER - Drinkee

      נדיר למצוא קטעים חדשים שגם ירימו כל מסיבת בריכה וגם יהיו קוליים באמת. התוצר ראשון של הצמד הצעיר המתכנה סופי טקר הוא בדיוק מסוג הפנינים הנדירות הללו, ולכן לא פלא שכל כך הרבה בלוגי מוזיקה התלהבו ממנו בימים האחרונים. קשה לעמוד בקסם של הלהיט, בו משמשים בערבוביה גיטרות, בונגות, פעמוני פרות וגם פואמה של המשורר הברזילאי שאקאו.

      הפורטוגזית עשויה לתעתע, אך הצמד מורכב בכלל משני אמריקאים, טאקר הלפרן וסופי האוולי-וולד, שהכירו בגלריה לאמנות וכעת חיים ופועלים בתפוח הגדול. לא ברור מאיפה בא להם הרעיון המוזר להתיך את הסאונד הכה ניו יורקי שלהם דווקא עם פואמה ברזילאית לא מוכרת במיוחד, אבל זו היתה בחירה נכונה - השילוב המשונה מתגלה כמבריק, ובעיקר מעורר ציפיות לגלות מה עוד יש לשניים בשרוול.

      Empress Of - How Do You Do It

      עוד מוזיקה ניו יורקית עם שורשים באמריקה הלטינית מגיעה בחסות אמפרס אוף, שם הבמה של לורי רודריגז, תושבת התפוח הגדול שמוצאה בהונדורס. לאחרונה היא שיחררה לאוויר העולם קליפ ל"How Do You Do It", אחד מטובי השירים באלבום הבכורה שלה מן השנה החולפת, "Me", וזו דוגמה טובה לווידאו שיש לו תוכן וערך משל עצמו, גם בלי קשר לאיכות המעולה של המוזיקה.

      רודריגז חושפת בקליפ את אחורי הקלעים של סיבובי ההופעות, ושוברת את כל המיתוסים שיש לגבי הזוהר שלהם. או כדבריה בתקשורת - "אני מבלה 23 שעות ביממה בדרכים, בלגלח את הרגליים בשירותים גועליים ובלישון על הרצפה, והגיע הזמן לדבר על זה". אז אמנם יש משלחי יד גרועים יותר מאשר להיות מוזיקאית בעלת שם; ועדיין, השיר והווידאו מצליחים להבהיר בסטייל כי חיי הרוקנרול לא תמיד מאפשרים לך להתרווח בסוויטה נשיאותית ולפקוד בשתיים בלילה על פרחי יח"צ להביא לחדר מי קוקוס.

      CHVRCHES - Leave A Trace

      ועתה לעוד מוזיקאית המיטיבה לערער את המחשבות המקובלות בעולם המוזיקה - לורן מייברי, הסולנית של צ'רצ'ס. הצעירה הסקוטית מנצלת את הפופולריות ההולכת והגוברת של הלהקה כדי להרחיב את מאבקה במיזוגיניה, שוביניזם וטרולים שהתרגלו לכך כי מותר להם הכל. בשבוע שעבר, למשל, אחד מהנוכחים בהופעתה הציע לה נישואין, ובמקום לשתוק ולחייך כפי שהוא בוודאי ציפה, היא השתיקה והעמידה אותו במקום. אם אי פעם סקוטלנד תהיה עצמאית, בחרו בה לראשות הממשלה!

      ונוסף לכך, מדובר כמובן גם במוזיקאית נהדרת שמובילה להקה נפלאה. "Every Open Eye" הטרי שלהם עובר בהצלחה את מבחן האלבום השני ומזכיר למה התאהבנו בהם כל כך חזק לפני שנתיים. כמעט כל השירים בו טובים. מעט מהם כבר קיבלו קליפים - למשל "Leave A Trace", שהצפייה בו מוכיחה שוב איזה בזבוז זה שמייברי לא מככבת בסרטים.

      Nicole Dollanganger – Angels Of Porn II

      עוד מוזיקאית צעירה עם איכויות קולנועיות היא ניקול דולאנגנגר, שהשירים שלה נשמעים כאילו דיוויד לינץ' ואיזבלה רוסליני מזמרים יחד אימו. האזנה לאלבום הבכורה הטרי שלה, בשם היפהפה "Natural Born Losers", מבהירה למה נלקחה הקנדית תחת חסותה של בת עמה גריימז. בדיוק כמוה, גם היא משכילה ליצור מוזיקה אמנותית אך לא מלאכותית, נגישה אך לא מתחנפת, ובעיקר מלאת עומק וכאב.

      "Angels of Porn II" הוא השיר היפה ביותר מן האלבום ומן השירים היפים שנשמעו לאחרונה על הפרעות נפשיות בכלל והפרעות אכילה בפרט. האזכור לפורנו, כמו כל דבר אחר בו, אינו אלא מטאפורה. במקרה שלו, פענוח המילים, כמו גם הצפייה בקליפ, הם חוויה מרתקת ומערערת לא פחות מן ההאזנה למוזיקה.

      Lapsley - Hurt Me

      והנה עוד צעירה שכוכבה דרך מהר - אולי אפילו מהר מדי. את לפסלי הכרנו לראשונה לפני פחות משנתיים, בהיותה בת שש עשרה, כנסיכת אופל עם מוזיקה ברוח האמביינט. אז הוחתמה בידי XL, מן הלייבלים הגדולים באי הבריטי, והם עשו לה מייקאובר חיצוני ופנימי.

      כך שכבר בגיל 19 אפשר לדבר על החומרים המוקדמים והחדשים של לפסלי, הולי פלטשר בשמה המלא. "Hurt Me" הטרי הוא דוגמה לקבוצה השנייה, וגם לכך שהמוזיקאית הליברפולית אולי השתנתה, אך לא התקלקלה. לא פלא כי ה-BBC בחר בה כאחד הקולות המבטיחים של דורה, שכן ההגשה המוזיקלית שלה ברמה הגבוהה ביותר, וחודרת מתחת לעור. נותר רק לבקש ממנה, כמו בפזמון השיר - תפגעי בנו עוד.

      Little Simz - God Bless Mary

      עוד צעירה אנגליה לוהטת, לונדונית במקרה זה, היא Little Simz, שם הבמה של סימבי אז'יקאו. האי.פיז והמיקסטיפים שלה סימנו אותה בשנתיים האחרונות, ואלבום הבכורה הטרי שלה, "A Curious Tale of Trials and Persons", מגלה כי אכן היה שווה לחכות.

      נוסף לכך, ההתענגות עליו מבהירה למה זכתה התגלית לכינוי "לורן היל של איזלינגטון". כמו האלילה האמריקאית, גם הלונדונית משלבת בעבודתה זעם והכרת תודה. הצד המוקיר שלה בא לידי ביטוי בעיקר ב"גד בלס מרי", מחווה יפהפייה לשכנתה לשעבר, שנאלצה לסבול את תחילת ההתנסויות המוזיקליות שלה, והיום בוודאי שמחה על כך שהיה לה את הכבוד להכיר אותה. שאלוהים יברך את מרי, שאלוהים יברך את כל השכנים שמפריעים להם בין שתיים לארבע, והכי חשוב - שאלוהים ינצור את Little Simz.

      A O S O O N - UNDER

      נישאר בלונדון, אך נעבור מאיזלינגטון לחלקים קצת יותר מתויירים שלה, המתועדים בקליפ של "Under" ועשויים לשבור את לבם של המתגעגעים לעיר. הצמד שאחראי לו עדיין מתגורר בה, ושמו הוא ראשי תיבות של A Lot of Something Out of Nothing. כך ייקרא גם אלבום הבכורה שלהם, ממנו לקוח קטע זה, שהיה יכול להיות להיט בניינטיז ובוודאי עוד ילווה בעתיד הקרוב פרסומות לאובר או לכרטיסי סים.

      את הצמד מרכיבים מני פולונרוזו ומריסה הילטון, שקולה מחפה על האיכות הקלושה של הטקסט. יש מוזיקאים שגם אם ישירו משפטים כמו "החיים הם לא צירוף מקרים - הם מה שאתה עושה מהם" זה עדיין ירגש, והיא בדיוק אחת כזו.

      Kafka Tamura - Lullabies

      קול בריטי מלנכולי ומרגש יש גם לאמה דאוקינס, סולנית קפקה טמורה, להקה אנגלית-גרמנית שסיפור היווסדותה מסמל את דורנו ובוודאי עוד יחזור על עצמו פעמים רבות בעתיד במקרים אחרים: המוזיקאים הגרמנים פטריק בונגרס וגבריאל האוזר נתקלו בקולה של הזמרת עת שוטטו בסאונדקלאוד והקשיבו במקרה לפרויקטים קודמים שלה, התאהבו מיידית ושלחו לה הודעה - וכך החל המסע שסופו באלבום הבכורה הטרי והמוצלח של הלהקה, ש"Lullabies" הוא השיר הכובש בו.

      לאלבום עצמו קוראים "Nothing to Everyone", וזה בהחלט שם לעניין, אבל פחות משם הלהקה עצמה. כפי שמעריצי מורקמי בוודאי זיהו, היא קרויה על שם גיבור "קפקא על החוף" של הסופר, ש"עץ נורבגי" שלו היה כמובן כשם השיר של הביטלס, אז רק מתבקש היה כי יקום הרכב שלם בהשראתו.

      Daughter - Doing The Right Thing

      שני הקטעים הקודמים היו מלנכוליה בריטית למתחילים. עכשיו נעבור לדבר האמיתי - דוטר, הלהקה העצובה בעולם, מלכת דיכאון החורף, שעבודת הביכורים שלה מלפני שנתיים מתחרה ב"XX" על תואר אלבום התוגה האולטימטיבי של השנים האחרונות.

      וכל כך עצוב לשמוע חדשות, שדוטר היו חייבים לחזור, וכמובן שהם עושים זאת לקראת העונה הקרה בשנה. האלבום השני של הלהקה מלונדון ייצא בינואר, וכבר השבוע קיבלנו טעימה ראשונה ממנו - שיר שנדמה כי שאב השראה מ"עדיין אליס", ובדומה לו עוסק בהשלכות האלצהיימר על חייה של אשה. הסולנית אלנה טורה מטפלת בנושא הכאוב באותה אצילות מדויקת ופוצעת של ג'וליאן מור, ונותר רק להתפלל שהשירים הבאים יהיו פחות מושלמים. אין לנו דמעות להמנוני דיכאון לא מיותרים.

      Low - What Part of Me

      האומה הבריטית אמנם אלופת העולם באמנות על אומללות, אבל לא רק היא מסוגלת לכך. יש גם אמריקאים שיודעים לכתוב שירים עגמומים. למשל - לואו, שכה מצטיינים בזאת עד שלעתים אפשר להתבלבל ולחשוב כי הם לא תושבי מינסוטה, אלא לידס או משהו בסגנון.

      "Ones and Sixes", אלבום האולפן הטרי וה-11 במספר של הלהקה, מתגלה כבין המוצלחים שלה אם לא הגדול מכולם, ורצוף קלאסיקות מיידיות שבלתי אפשרי לבחור רק אחת מהן. אם בכל זאת חייבים, הפור נפל על "What Part of Me" פשוט כי זה השיר שהכי קל לדמיין אותו מלווה סיטואציות בחיים. הדיאלוג הזוגי מלא התהיות והחששות שבו יכול למשל לשמש ליווי אידיאלי לשיחות "יחסינו לאן", או שמא יש לומר עתה שיחות "יחסינו לואו".

      Romare - Love Song

      ונסיים בקטע שחבל לוותר עליו, אבל כיוון שהוא משתרע על פני יותר משמונה דקות, הדרך היחידה להכניס אותו למיקסטייפים היא לשלבו בסופם. אז נחתום בקטע טרי זה של Romare.

      לאחר אלבום הבכורה שלו מהשנה החולפת, שיחרר אמן האלקטרו הבריטי צ'ופר, ובו קטע בשם "Rainbow" בשתי גרסאות - גרסת המועדון וגרסת חדר השינה; וכמו כן, קטע בשם "Love Song", שהוויב שלו משלב בין שתי הגישות האלה, ורמתו וכוחו לא היו מביישים את הפרנץ' טאץ' של שנות התשעים.

      מיקסטייפ עם כל השירים מהמדור