מופע החמידות: עגבניות או לא להיות

"לא ראית את הסופר-מון?!" טלטלו אותי אנשים מהצווארון עד שעפה לי כל הנזלת דרך האוזן, "תופעת הטבע המרהיבה החד-פעמית וכולי?! ועוד היה ליקוי ירח מיד אחרי! ישבנו עם כל הילדים על עץ וצפינו בירח דרך מגבת כפי שהומלץ לנו בירחון המדע הקוסמונאוטי! הילדים הקיאו מרוב התרגשות ואחד מהם נפטר! היה מדהים!"

הסופרמונים האלה וליקוייהם השונים הם תופעה קצת מוזרה. תמיד מבשרים לנו בהתרגשות שמדובר באירוע נדיר של פעם ב-500 שנה, ושממש התמזל מזלנו להיות קיימים ספציפית עכשיו כדי לחזות בו, אבל איכשהו נדמה שכל שבועיים וחצי הירח עושה איזה קונץ. וזה תמיד אותו קונץ, פחות או יותר: הוא גדל במילימטר, קטן במילימטר, נהיה קצת כתום או סתם נעלם לארבע שניות. תמצית כל החוויות האלה, בסופו של דבר, היא – להסתכל על עיגול. בארבע בבוקר. הארדקור.

בסופו של דבר, החיים שלנו די ארציים וקטנוניים. אנחנו פשוט משוועים לאיזה אקשן נשגב ממרומים, שיגיע איזה שד עצום מהשמיים וירקוד לנו סטפס גלקטי על הפרצוף, אבל נסתפק גם בעיגול שהופך לעיגול טיפה יותר גדול כדי לשכוח שכולנו הולכים למות על האסלה מתישהו כמו לוזרים בשר ודם. הגלקסיה לא סופרת אותנו, אבל אנחנו מתקרצצים אליה כמו ילד נודניק למלכת הכיתה בתקווה שתרעיף עלינו קצת נצח, "שיואו את מהממת, יצא לך ליקוי הורס". להרגיש קצת יותר נשגבים וחשובים, לפחות עד פלא-הטבע-הסופר-נדיר הבא. בעוד חודש.

רובנו זענו בחוסר נוחות כשנחשף המפכ"ל החדש השבוע. אתם יודעים למה אני מתכונת: לא שיש לנו משהו נגדו, אבל יותר ויותר אנשים חשו שרוני אלשיך לא ממש מתאים לתפקיד, בעיקר בגלל מאפיין אחד מרכזי של דמותו. לא לכולם היה נוח לציין זאת בגלוי, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן:
הוא חמוד מדי.

אנחנו מדינה קטנה מוקפת אויבים, מפוצצת טסטוסטורון, אנשים תולשים זה לזה מעיים בוויכוחים על חנייה, והמפכ"ל החדש שלנו נראה כמו קואלה. כאילו לא די בכך שהוא עשוי כולו בצורת הספרה 8, הוא עוד גידל שפם, מה שמעורר חשק עז לשים עליו כובע נוצה ואקורדיאון ולפצוח בריקודי פולקלור. איך הפושעים אמורים לשקשק, כשהסמכות העליונה של המשטרה שלנו היא גמד גינה? איך האזרחים אמורים לחוש בטוחים תחת פיקוחו של ג'יגליפאף? אני לא יודעת אם להצדיע לו או לתת לו לרוץ על גלגל פלסטיק.

לא שאנחנו אמורים להמליך על עצמנו רק תדמיות הוליוודיות נוצצות, עם שוורצנייגר כרמטכ"ל וג'יימס בונד כמפכ"ל וביבי כראש ממשלה. המציאות היא לפעמים שמנמנה עם חצ'קונים, מה לעשות. אבל בחייאת, אלשיך, לפחות תוריד את השפם או תשים כריות כתפיים או תקנה עורב שיישב לך על הכתף, כל דבר שייתן לנו תחושה שאתה באד-אס שנלחם לא רק נגד חיידקים בשיניים במחזמר לכל המשפחה עם דובי גל. שנוכל לישון בלילה בשקט.