בסוכות, מתברר, יושבים בסוכה. אשכנזים עושים זאת בשתיקה, ומזרחים, כצפוי, תוך הנעמת זמירות. סוכה היא מבנה מרובע עם סכך למעלה וקישוטי נייר בצדדים שבו נהוג לאפסן את ארבעת המינים (לימון, קנה סוכר, פטרוזיליה ומרווה) במהלך ימי החג (ששמו, אגב, נגזר מהמילה "סוכה"), וכמו כן, לבלות.
את הסוכה נהוג לבנות בצמוד למפתן הבית, ולאחר מכן, אם היא מתרוממת וקורים בה דברים מעניינים, להעלותה ליוטיוב. העובדה שאחד ממנהגי החג הוא "אושפיזין" (הכנסת אורחים) מעניקה למי שיש לו כוח ואין לו חיים את הזכות לקפוץ לביקור, אפילו במפתיע, אל אחת או יותר מבין הסוכות הפזורות לאורך הארץ, ואז לשתות שם קולה מתוצרת "קריסטל", לפטפט עם זרים על ענייני דיומא, לנשנש הדס, לשיר, לרקוד וליהנות מהחיים. אפשר גם, אם רוצים, לעשות את זה וירטואלית: נכנסים ליוטיוב, מחפשים סוכה שווה, נכנסים לאחת כזאת, אומרים "שלום, חג שמח, אני יוסי (נגיד), בהריר שלח אותי. מה נשמע?", מתיישבים, מוזגים חצי כוס מיץ ענבים - וזהו, משתלבים.
הנה כמה המלצות לסוכות וירטואליות שהופכות את החיים, בקליק אחד, להרבה יותר מלבבים וטובים. שופו.
הפייטן אביטן ישראל יעקב שר בסוכה של שלמה בוזנח במעלות
אוקיי, אנחנו במעלות. זה בצפון. לאדם שאנחנו מתארחים אצלו בסוכה קוראים שלמה בוזנח. בקליפ הזה קצת קשה להבין מיהו בדיוק אותו שלמה בוזנח, אבל סביר להניח שמדובר בבחור עם החולצה הלבנה, כי יש שם המון בחורים עם חולצות לבנות, כך שמבחינה סטטיסטית זה מאוד מסתדר.
את הכוכב הראשי בקליפ, הפייטן אביטן ישראל יעקב, ניתן לזהות בקלות, שכן הוא היחיד שם שלובש חליפה, וחוץ מזה הוא גם אוחז במיקרופון ושר (בטון גבוה ומעט צורמני). גיבורים נוספים: הבחור עם הסווטשירט הלבן והפסים האדומים שמנסה להגיד משהו לכנר הקירח בזמן שהוא מנגן (הוא נראה איש חמוד מאוד), הצעיר שמפנה פחיות ריקות של משקה אנרגיה מהשולחן ומניח עליו במקומן פחיות מלאות (גם הוא נראה חמוד), וההוא שיושב במרכז השולחן ומוחא כפיים לפי קצב של שיר אחר שהוא כנראה שומע בראש (לא נורא, הוא חמוד). נכון, ההתאקלמות בסוכה הזאת עשויה להיות קצת מורכבת, אבל ברגע שמתרגלים לדיס-הרמוניה שבין הכינור לעוד, זה נעשה הרבה יותר קל.
בסוכה של אלי וחיה זקן
לא פשוט לשרוד במשך 18 דקות ו-56 שניות בסוכתם של אלי וחיה זקן, שכן אלי מנגן שם רוב הזמן בסקסופון וזה נורא משעמם, וברגעים הספורים שבהם הוא לא מנגן, הוא שר - מה שמצית באופן מיידי געגוע עז לנגינתו בסקסופון.
עם זאת, מי שיאזור אומץ, יתמיד, יגלה נחישות ויישאר עמנו עד הסוף לא רק יזכה לצפות באישה עם חולצה מנומרת שמסדרת את הפוני, בגבר מוצק שמכה בשולחן בעזרת משקה אנרגיה ובמסמר הערב, אלי זקן, עושה לחיים עם כוס של מיץ אשכוליות. הוא גם יהפוך מאותו יום ואילך לאדם הרבה יותר מאושר ושלם עם עצמו. אחד שיודע להעריך, סוף סוף, את מה שיש לו בבית.
שי גרשון ורינת בר - חאפלה בסוכה
קשה מאוד לדמיין חאפלה בסוכה בלי שי גרשון ורינת בר, אבל זה בסדר, לא צריך, כי הנה, יש. הם עומדים שם, מתחת ליד החלון המסורג, מתחת לנורת הפולרסנט המרגשת, ומבצעים דואט מרטיט בפורמט של בית הוא, בית היא.
פרט לכך, יש שם גם טלוויזיה (קצת חבל שהיא כבויה, אולי יש משהו מעניין), כיסא פלסטיק שאף אחד לא יושב עליו, זוג ידיים עלומות שעושות כפיים בצדו הימני של המסך ושתי בלונדיניות לא טבעיות שעומדות לצד הכוכבים - אחת ליד שי ושנייה ליד רינת - ותומכות בהם במחיאות כף קצובות ומשלהבות.
לשי גרשון, בדומה לכל מיני אנשים אחרים ששרים בתוך סוכות, יש קול גבוה ומנסר, אבל רינת בר מאזנת אותו ברוך ובאלגנטיות, כך שאם יושבים על משהו נוח כשצופים בקליפ הזה ותוך כדי צפייה מקשיבים למשהו אחר, ההנאה בכל זאת די מובטחת.
חאפלה בסוכה של משפחת נגר
לסוכתה הנחמדת של משפחת נגר מומלץ להגיע במהלך שעות הבוקר המוקדמות, אחרי שלוקחים את כל הסמים המוכרים למין האנושי ולועסים את כל עלי הגת שיש בתימן. הלהט בסוכה הזאת גדול, הדציבלים גבוהים, הדי ג'יי מדבר, קוד הלבוש הוא ברמודה וגופייה לא תואמים, המקצב השלט הוא "דעסה" (כן, תימנים, מה לעשות) והקרחנה לא יודעת גבולות.
כיף מאוד לחזות בחבר'ה המחוקים האלה אוחזים ידיים ורוקדים במעגל, אבל גם כבודדים, כשכל אחד מהם מקפץ להנאתו בלי קשר למוזיקה, הם פשוט נפלאים. אזהרה לחוגגים: כדי להימנע מפגיעות ראש וכדומה מוטב לתפוס מרחק מהבחור בחולצה השחורה עם ההדפס של האריה המוכסף, שרוקד כשגבו קרוב מאוד למצלמה. הוא זז מאוד מהר והוא לא צפוי. בכלל, כדאי להימנע ממגע עם הדפסים של אריות מוכספים. הם עשויים להמית. חג שמח.