פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טום הכפול: שווה לראות את "אגדת האחים קריי" בזכות המשחק של הארדי

      "אגדת האחים קרי" לא מספק זוויות מקוריות לעלילות גנגסטרים שכבר נראו בקולנוע אבל צופיו ייהנו מתצוגת משחק מופתית של טום הארדי שמגלם שני אחים תאומים

      טום הכפול: שווה לראות את "אגדת האחים קריי" בזכות המשחק של הארדי

      "אגדת האחים קריי" היה יכול להיות סרט פשע סטנדרטי וכמעט נטול עניין, אלמלא היו בו שני דברים מצוינים: טום הארדי וטום הארדי.

      רג'י קריי (טום הארדי) הוא גנגסטר לונדוני בשנות השישים אבל הוא גנגסטר "טוב". הוא קשוח, הוא אוהב להרוויח כסף והוא יכול להיות מאיים למדי, אבל הוא גם בעל הרבה קסם אישי, סוג של אתיקה, והוא אמנם אוהב להרוויח כסף, אבל לא רוצה לפגוע לשם כך ביותר אנשים ממה שצריך. רון קריי (טום הארדי) הוא אחיו התאום, והוא, בקצרה, פסיכופט. בתחילת הסרט האח התאום הפסיכופט משוחרר מבית מחסה לחולי נפש, החלטה לא טובה עבורו ועבור החברה כולה. הוא מדבר כאילו יש לו מרק חם בפה, יש לו מבט בעיניים שמזכיר אדם שבדיוק דפק את האצבע הקטנה של הרגל, וכשהוא מדבר זה מפחיד, פשוט בגלל שאתם באמת לא יודעים אף פעם האם הוא לקח את הגלולות שלו הבוקר והאם הוא עומד לחטוף את הג'ננה ולחסל אתכם כי מתחשק לו. ביחד, האחים קריי הופכים (כלומר הפכו: הסרט מבוסס על ביוגרפיה של צמד תאומים אמיתיים) לבוסים הגדולים של העולם התחתון בלונדון, אבל מתקשים לשמור על המעמד הזה לאורך זמן, בין השאר בגלל ההתחרפנויות התכופות של רון והעובדה שרון הוא האדם היחיד שעליו רג'י לא יודע להשתלט.

      אגדת האחים קריי (יח"צ)
      שניים שהם אחד (מתוך "אגדת האחים קריי", צילום: יח"צ)

      אין שום סיכוי שתתבלבלו בין האחים קריי, למרות שהם נראים בדיוק אותו הדבר – וטום הארדי מגלם את שניהם באופן מעולה. כמובן, גילום תאומים בידי שחקן אחד רחוק מלהיות המצאה חדשה. שחקנים גילמו תפקידים כפולים ומשולשים ומרובעים בקולנוע כמעט מהרגע שבו היה קולנוע. אבל הביצוע כאן, גם מהבחינה הטכנית וגם מבחינת המשחק, הוא מושלם כל כך שקל לשכוח שלא מדובר פה בשני אנשים. מדי פעם במהלך הסרט – אחרי רגע שבו שני האחים מגיעים לכדי מכות זה עם זה – אתם עשויים לעצור ולהגיד, רגע, שניהם בעצם אותו אדם. איך בעצם עשו את זה?

      אגדת האחים קריי (יח"צ)
      קלישאה לא מקורית (מתוך "אגדת האחים קריי", צילום: יח"צ)

      למעריצי טום הארדי, ההופעה הכפולה שלו היא סיבה מספיקה ואף יותר מזה כדי לראות את הסרט. ובתחילתו, נראה שהסרט עצמו יעמוד בקצב של שני השחקנים הראשיים: יש סצנות מגניבות, מועמדות יפה ומצולמות מצוין. אבל לרוע המזל, את הרעננות שלו הסרט מאבד בתוך חצי שעה, מה שמשאיר עוד יותר משעה וחצי של סרט לאחר מכן. רג'י קריי מתאהב (באמילי בראונינג היפהפיה), ומבטיח לה להפסיק עם חיי הפשע ולחזור למוטב, אבל ‏הוא לא עושה זאת. האח המופרע עושה בעיות, אבל הוא לא יכול לצאת נגדו בגלל נאמנות משפחתית. ‏הסיפור הזה מוכר, ולא נלקח כאן למקומות מעניינים או מקוריים או מסופר מזויות מקוריות.

      במקום זאת, "אגדת האחים קריי" פשוט מספר סיפור שכבר שמענו, על עלייתו ונפילתו של הגנגסטר, ולא מצליח לחדש – אם הוא בכלל מנסה. למשל, הסרט כולל שוט ארוך-ארוך-ארוך הנודד בתוך מועדון לילה, וזה בהחלט מאוד מרשים - אבל כל עכבר-קולנוע וחובב סרטי מאפיה ייזכר מיד בשוט הדומה ב"החבר'ה הטובים", ואולי זה לא רעיון טוב להזכיר לקהל, כבר בתחילת הסרט, את אחד מסרטי הגנגסטרים הכי ידועים ומוערכים של כל הזמנים. זה מזמין השוואה – ועם כל הכבוד ל"האחים קריי", הוא לא "החבר'ה הטובים". "אגדת האחים קריי" עושה הרבה דברים טוב, אבל לא עושה שום דבר מצוין – ולכן הוא לא מצליח להיות יותר מעוד סרט פשע. אבל טום הארדי מצוין. שניהם.

      ומה אתם חשבתם על "האגדת האחים קריי"? ספרו לנו בתגובות